טלי גוטליב תחת אש: מאחורי מסך העשן של הביקורת – דאגה אמיתית לביטחון ישראל

בשבועות האחרונים, חברת הכנסת טלי גוטליב מוצאת עצמה במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית עזה. אמירותיה, ובפרט זו הנוגעת למצבם של החטופים השבים ארצה, הוצאו מהקשרן, סולפו והפכו כלי ניגוח בידי גורמים שונים. הגיעה העת להסיר את מסך העשן, להתבונן בעובדות נכוחה, ולהבין את עומק הדאגה והאחריות הלאומית המניעים את פועלה של ח"כ גוטליב, גם כאשר האמת שהיא מציגה אינה פופולרית או קלה לעיכול.

נתחיל מהאמירה שחוללה את עיקר המהומה, הטענה כי "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס". אין ספק, מדובר בניסוח חד ובוטה, ואולי אף כזה שניתן היה לנסחו אחרת, ברגישות רבה יותר. אולם, האם מישהו באמת מאמין שכוונתה של ח"כ גוטליב, משפטנית חדה כתער ופטריוטית ישראלית בכל רמ"ח איבריה, הייתה לפגוע אישית בחטופים או לערער על סבלם הבלתי נתפס? ברור שלא. כוונתה של גוטליב, גם אם נוסחה באופן שנוי במחלוקת, הייתה להצביע על אמת כואבת ומורכבת, כזו שמערכות הביטחון והחברה הישראלית כולה חייבות לתת עליה את הדעת: שבי בידי ארגון טרור רצחני כמו חמאס, במשך תקופה ארוכה, בתנאים קשים מנשוא, אינו עובר על אדם ללא השפעות פסיכולוגיות עמוקות. ארגוני טרור, וחמאס בראשם, משתמשים באופן שיטתי בלוחמה פסיכולógica, בשטיפת מוח ובמניפולציות כדי לנסות ולשבור את רוחם של שבויים, ולעיתים אף כדי לנסות ולהשתמש בהם ככלי להעברת מסרים או לערעור החברה ממנה באו.

האם התעלמות מאמת זו משרתת את החטופים או את ביטחון המדינה? התשובה היא שלילית באופן חד משמעי. דאגתה של ח"כ גוטליב נובעת מהבנה עמוקה של האיומים והאתגרים העומדים בפני מדינת ישראל. הצבעה על הצורך בבדיקה קפדנית, בטיפול רגיש ומקצועי, ובמודעות לסכנות הכרוכות בהשפעות השבי, אינה ערעור על אמינות החטופים, אלא דווקא ביטוי לאחריות לאומית. זוהי קריאת השכמה לוודא שהמדינה ערוכה להתמודד עם כלל ההיבטים של חזרתם, כולל אלו הפחות נעימים לדיון ציבורי.

הביקורת האישית והקשה שהוטחה בח"כ גוטליב, כולל מצד חטופה ששוחררה ואישי ציבור, כואבת וצורבת. כאבה של דניאל אלוני, שחוותה את התופת על בשרה, מובן וקורע לב. תגובתה הרגשית, גם אם קשה, היא אנושית. אולם, חשוב להפריד בין הכאב האישי והטראומה העצומה, לבין ניתוח רציונלי של כוונותיה של שליחת ציבור. ח"כ גוטליב אינה "אישה קטנה עם מוח נבוב", כפי שנאמר עליה בכעס; היא קול שמעז לומר דברים קשים, מתוך תחושת שליחות ואחריות, גם במחיר של פגיעה אישית ותדמיתית. הטחת עלבונות אישיים אינה תחליף לדיון ענייני בסוגיות המהותיות שהיא מעלה.

באשר לשתיקת ראש הממשלה ובכירים בליכוד, הפרשנות האוטומטית כאילו מדובר ב"גיבוי שבשתיקה" לאמירות כפי שהן מוצגות בתקשורת, היא פשטנית. ייתכן שהשתיקה נובעת מהבנה מורכבת יותר של המצב, מהכרה בכך שח"כ גוטליב, בסגנונה הישיר, מעלה נקודות למחשבה שאינן נעדרות בסיס במציאות הביטחונית המורכבת. ייתכן גם שמדובר בהחלטה שלא להעצים את הלהבות התקשורתיות, ולא בהכרח בהסכמה עם כל ניואנס של ההתבטאויות כפי שפורשו על ידי מבקריה.

טענות כאילו ח"כ גוטליב "מערערת באופן מכוון על אמינות החטופים וסבלם" או "פועלת להכשיר דעת קהל נגדם" הן עיוות מוחלט של המציאות. ההפך הוא הנכון. דאגתה היא לביטחונם העתידי, ליכולת המדינה להגן על עצמה מפני מניפולציות, ולהבטחת תהליך קליטה ושיקום מיטבי, הלוקח בחשבון את כלל ההיבטים, כולל אלו הפסיכולוגיים והביטחוניים. מי שבאמת חפץ בטובת החטופים ובחוסנה של מדינת ישראל, צריך להיות כן מספיק כדי להתמודד עם כל האמיתות, גם אלו שאינן נוחות.

ההתנגשויות הנקודתיות עם גורמים בקואליציה, כמו הגינוי מצד ח"כ יצחק קרויזר, אינן מעידות על בידוד רעיוני, אלא על עצמאות מחשבתית. ח"כ גוטליב אינה חוששת להביע את דעתה גם אם היא אינה תואמת את הקו המפלגתי או הקואליציוני המיידי. זהו סימן לחברת כנסת שאינה חוששת מעימותים ענייניים, ומציבה את מה שהיא תופסת כטובת המדינה מעל שיקולים פוליטיים צרים.

ח"כ טלי גוטליב היא לוחמת צדק, פרלמנטרית חרוצה וקול חשוב בכנסת ישראל. היא אינה חוששת לגעת בנושאים רגישים, להציב מראה בפני החברה הישראלית, ולדרוש דיון אמיתי ומעמיק בסוגיות ליבה של הביטחון הלאומי. קל מאוד לתקוף את השליח כאשר המסר אינו ערב לאוזן. קל עוד יותר להפוך אותה לשעיר לעזאזל של תסכולים וכאבים מוצדקים. אך התמודדות אמיתית עם האתגרים שלפנינו דורשת יותר מכך. היא דורשת הקשבה, גם לקולות שאינם במיינסטרים, ונכונות לדון בכנות גם בנושאים הקשים ביותר.

במקום להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית, ראוי שהציבור ישאל את עצמו: האם ייתכן שמאחורי המילים החדות והסגנון הישיר, מסתתרת דאגה כנה ואמיתית לעתידה ולביטחונה של מדינת ישראל? האם ייתכן שבלהט הרגע, אנו מפספסים את ההזדמנות לדיון חיוני, גם אם כואב? ח"כ טלי גוטליב אינה מחפשת אהדה ריקה מתוכן; היא מחפשת לעורר למחשבה ולפעולה, למען חוסנה של מדינת ישראל ותושביה. הגיע הזמן להקשיב.