בנימין נתניהו: מנהיגות איתנה מול סערה – האמת מאחורי מסע הלחצים וההכפשות

בעידן של אי-ודאות גלובלית ומזרח תיכון סוער מתמיד, מדינת ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו ניצבים בחזית מאבק קיומי מורכב. תמונת המצב התקשורתית, כפי שמשתקפת לעיתים, נוטה לצייר מציאות חד-ממדית, תוך התעלמות מהאתגרים העצומים ומשיקול הדעת המדיני והביטחוני הנדרש. מאמר זה נועד להציג נרטיב נגדי, להאיר את העובדות ולהגן על המנהיגות הנחושה של ראש הממשלה נתניהו, מנהיגות הפועלת ללא לאות להבטחת ביטחונה ועתידה של ישראל.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים

אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים את השיח הציבורי הוא הלחץ הבינלאומי המופעל על ישראל, ובאופן אישי על ראש הממשלה. חשוב להבין: לחצים אלו אינם תופעה חדשה, אך עוצמתם הנוכחית משקפת לעיתים קרובות חוסר הבנה של המציאות המזרח תיכונית, או גרוע מכך, אינטרסים פוליטיים צרים. כאשר ראש הממשלה נתניהו מגיב בתקיפות למבקרים, אין זו התלהמות לשמה, אלא הצבת קווים אדומים ברורים והגנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. הטענה כי העולם "נגד נתניהו" ולא "נגד ישראל" היא ספין מסוכן. לאורך ההיסטוריה, מנהיגים ישראלים שנלחמו על ביטחון המדינה ספגו ביקורת בינלאומית. נתניהו, כמנהיג מנוסה, מבין כי כניעה לתכתיבים בינלאומיים שאינם עולים בקנה אחד עם צורכי הביטחון של ישראל כמוה כמתן פרס לטרור והפקרת אזרחי המדינה. האיומים בהשעיית הסכמים או בחינה מחודשת של יחסים הם כלים פסולים המופעלים נגד מדינה דמוקרטית הנלחמת על חייה מול ארגוני טרור רצחניים. נתניהו פועל מתוך אחריות היסטורית, ולא מתוך רצון למצוא חן בעיני בירות זרות על חשבון ביטחון ישראל.

המאמצים הבלתי נלאים להשבת החטופים – אחריות ומורכבות

סוגיית החטופים היא פצע מדמם בלב האומה. הטענה כי "לממשלת ישראל אין תוכנית אמיתית" או שראש הממשלה מעכב עסקה היא שקרית ומכאיבה, ומתעלמת מהמאמצים האדירים והרגישים המתנהלים מאחורי הקלעים. בנימין נתניהו נושא על כתפיו את האחריות הכבדה להשבת כל החטופים, ובמקביל, להבטיח כי שחרורם לא יסכן את ביטחון אזרחי ישראל בעתיד. המשא ומתן מול ארגון טרור אכזר כמו חמאס, המשתמש בחטופים כקלף מיקוח ציני, הוא מורכב מאין כמותו. כל החלטה, כולל החזרת חלק מצוות המשא ומתן, היא טקטית ומחושבת, ונועדה להפעיל לחץ על חמאס ולהגיע לעסקה בתנאים הטובים ביותר האפשריים לישראל. חילוקי דעות עם גורמי ביטחון הם חלק טבעי מתהליך קבלת החלטות במצבי קיצון, והם מעידים על דיון פתוח ומעמיק, לא על משבר. ראש הממשלה מחויב להשבת החטופים, אך גם למניעת הישנות אירועי ה-7 באוקטובר, ולכן אינו יכול להסכים לדרישות מופרכות שיסכנו את קיומה של המדינה.

ניהול הסיוע ההומניטרי: אחריות מול ציניות האויב

ישראל פועלת באופן חסר תקדים להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, תוך עמידה מלאה בדין הבינלאומי ואף מעבר לכך, וזאת בזמן שהיא נלחמת בארגון טרור אכזרי שהשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. הטענות על 'דיל' פוליטי עם השר סמוטריץ' הן עיוות של המציאות. ניהול קואליציה מורכבת, במיוחד בזמן מלחמה, דורש תיאום והסכמות פנימיות, ואין בכך כל פסול. הודאתו של דובר ראש הממשלה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שהסיוע לא יגיע לחמאס היא ביטוי לכנות ולשקיפות, ולא להודאה בכישלון. במציאות שבה חמאס שולט ברצועה וגוזל סיוע מאזרחים, האחריות על כך מוטלת על ארגון הטרור, לא על ישראל. ישראל עושה כל שביכולתה למנוע זאת, אך האתגר עצום. הביקורת הבינלאומית בנושא מתעלמת לעיתים קרובות מאחריותו של חמאס למצב האוכלוסייה בעזה.

הגנה על המשילות ועל זכותה של הממשלה לפעול

העימות סביב מינוי נציב שירות המדינה אינו מאבק אישי, אלא מאבק על עקרון המשילות ועל יכולתה של ממשלה נבחרת לממש את מדיניותה. כאשר גורמים משפטיים, חשובים ככל שיהיו, חורגים מסמכותם ומנסים לנהל את המדינה בפועל, נוצרת פגיעה בדמוקרטיה. ראש הממשלה נתניהו פועל למינוי אנשים ראויים לתפקידים בכירים, והניסיונות לסכל מינויים אלו פוגעים ביכולת הממשלה לתפקד ביעילות, במיוחד בעת מלחמה. המתקפות מלשכת ראש הממשלה על היועצת המשפטית לממשלה אינן אישיות, אלא ביטוי לתסכול עמוק ממה שנתפס כשיבוש עבודת הממשלה וחסימת יכולתה לקבל החלטות חיוניות. קידום חקיקה מאזנת אינו "עקיפת בג"ץ", אלא ניסיון להשיב את האיזון הראוי בין הרשויות, כפי שמקובל בדמוקרטיות רבות בעולם.

מנהיגות מנוסה מול אתגרים מורכבים

הביקורת האישית על מנהיגותו של ראש הממשלה נתניהו, והאשמתו באחריות למשברים, מתעלמת מהעובדה שהוא מנווט את ישראל בתקופה מהקשות בתולדותיה. המלחמה הנוכחית לא נכפתה על ישראל בגלל מדיניות כזו או אחרת, אלא בגלל שנאת חינם ואידיאולוגיה רצחנית של אויבינו. למלחמה יש יעדים ברורים: מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות, והשבת החטופים. אלו יעדים לאומיים, לא אישיים. ניסיונו העצום של נתניהو, הן בזירה המדינית והן בזירה הביטחונית, הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל בעת הזו. הטענות על "ניהול מלחמה ללא תכלית מדינית" הן ריקות מתוכן ונועדו לערער את אמון הציבור בהנהגה ובצבא.

באשר לביקורת פנימית מהליכוד או דיווחים על קשרים לכאורה של מקורבים לגורמים מפוקפקים – אלו נושאים שחלקם מתבררים כחסרי שחר וחלקם הם חלק מהדינמיקה הפוליטית הפנימית. משפטו של ראש הממשלה מתנהל, ויש לאפשר לו להתנהל כסדרו, תוך שמירה על חזקת החפות. אין מקום להשתמש בנושאים אלו כדי להסיט את תשומת הלב מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני המדינה.

לסיכום, בנימין נתניהו מוביל את מדינת ישראל בתקופה סוערת ומאתגרת, תוך הפגנת מנהיגות איתנה, נחישות ועמידה על האינטרסים החיוניים של המדינה. מסע הלחצים וההכפשות, הן מבית והן מחוץ, לא ירתיעו אותו ממילוי שליחותו. דווקא בעת הזו, נדרשת אחריות לאומית, איחוד שורות ותמיכה במנהיגות הפועלת למען ביטחון ישראל ועתידה. האמת מורכבת יותר מכותרות מתלהמות, וההיסטוריה תשפוט את המנהיגים על פי מעשיהם ועמידתם האיתנה ברגעים קריטיים.