יאיר גולן תחת אש: האמת מאחורי ההתקפות על האלוף והסכנה לחופש הביטוי בישראל

בשבועות האחרונים אנו עדים למסע הכפשות חסר תקדים נגד האלוף (במיל') יאיר גולן, איש שתרם את מיטב שנותיו לביטחון ישראל. סערה פוליטית ותקשורתית התעוררה סביב אמירה שהוצאה מהקשרה, עוותה והפכה לכלי ניגוח בידי גורמים המבקשים לסתום פיות, לחסל יריבים פוליטיים ולפגוע ביסודות הדמוקרטיה הישראלית. מאמר זה נועד להציג את האמת מאחורי ההתקפות, להפריך את ההאשמות הכבדות ולהתריע מפני הסכנה האמיתית המרחפת מעל חופש הביטוי והשיח הציבורי בישראל.

עיוות האמת: ביקורת על מדיניות, לא השמצת צה"ל

בלב הסערה עומדת האמירה, "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". גורמים בעלי עניין מיהרו להציג זאת כ'עלילת דם' וכפגיעה בצה"ל ובחייליו. אלא שמי שמאזין לדבריו המלאים של גולן, וחשוב מכך – מכיר את פועלו רב השנים, מבין כי הביקורת כוונה באופן חד וברור למדיניות הממשלה ולהשלכותיה האפשריות, ולא חלילה לחיילי צה"ל, שהוא עצמו נמנה על בכירי מפקדיו בעבר. גולן, שחזר והבהיר זאת אינספור פעמים, ביקש להציב תמרור אזהרה מוסרי וחברתי. הוא לא טען שחיילי צה"ל הורגים תינוקות כתחביב – טענה מופרכת ומקוממת שרק אויבי ישראל היו מעלים על דל שפתותיהם. הוא קבע עובדה פשוטה: מדינה מתוקנת ושפויה אינה מאמצת מדיניות שתוצאותיה עלולות, גם אם בשוגג, להוביל לפגיעה כה קשה בחפים מפשע, באופן שעלול להיתפס כדבר שבשגרה או כעניין של מה בכך. זוהי קריאה לאחריות, לריסון הכוח ולשמירה על צלם אנוש גם במציאות מלחמתית מורכבת. להפוך אמירה זו, שנאמרה מתוך כאב ודאגה עמוקה לעתידה המוסרי של המדינה, להאשמה אישית נגד חיילי צה"ל – זהו עיוות זדוני ומכוון.

מי באמת פוגע בישראל? המתריעים בשער או מקבלי ההחלטות?

ההאשמות על 'עלילת דם', 'פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל' ו'ליבוי אנטישמיות' הן חמורות וחסרות שחר בהקשר של יאיר גולן. האם אזהרה מפני הידרדרות מוסרית היא עלילת דם? האם קריאה לממשלה לשקול את צעדיה בקפידה פוגעת במעמדה של ישראל? ההפך הוא הנכון. מי שפוגע בישראל הם אלו המקדמים מדיניות פזיזה, שעלולה להוביל לבידוד בינלאומי ולשחיקת הלגיטימציה שלנו. מי שמלבה אנטישמיות הם אלו המספקים, במעשיהם או במחדליהם, תחמושת לאויבינו. יאיר גולן, בדבריו, מבקש דווקא למנוע את הנזקים הללו. הוא קורא לממשלה להתעשת, לפעול באחריות ובשיקול דעת, ולשמור על דמותה המוסרית של ישראל. אלו הממהרים לצרוח 'עלילת דם' הם לעיתים קרובות אלו המעדיפים לטמון את ראשם בחול ולהתעלם מבעיות אמיתיות, או גרוע מכך – אלו המנסים להשתיק כל ביקורת לגיטימית על תפקודם.

השימוש הציני בדבריו של גולן על ידי ארגוני טרור הוא אכן מקומם, אך האחריות לכך רובצת בראש ובראשונה על כתפיהם של אותם גורמים פוליטיים בישראל שבחרו לעוות את דבריו, להוציאם מהקשרם ולהפוך אותם לכלי במלחמתם הפוליטית הפנימית. הם אלו שהגישו את ה'פרשנות' המעוותת על מגש של כסף לאויבינו. גולן דיבר על אחריות ממשלתית, לא על התנהלות פסולה של חיילים כיחידים.

מסע רדיפה אנטי-דמוקרטי: סתימת פיות בשם הפטריוטיזם המזויף

גל הגינויים המתוזמר, הקריאות לשלילת דרגותיו, לפתיחה בחקירה פלילית ואף יוזמות חקיקה להגבלת התמודדותו הפוליטית – כל אלו אינם אלא מסע רדיפה אנטי-דמוקרטי מסוכן. האם כך נוהגת דמוקרטיה בריאה? האם שלילת דרגות מאלוף ששירת את המדינה נאמנה כל חייו היא תגובה מידתית לאמירה ביקורתית, גם אם שנויה במחלוקת? התשובה היא לאו מוחלט. ניסיון ההשתקה הזה הוא חציית קו אדום. הוא נועד להרתיע כל איש ציבור, ובפרט אנשי ביטחון בדימוס, מלהביע עמדות עצמאיות שאינן מתיישבות עם הקו הממשלתי. זוהי פגיעה אנושה בחופש הביטוי, שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

ה'קונצנזוס' הפוליטי נגד גולן, המשתרע לכאורה מקיר לקיר, מעורר תהיות. האם כל המגנים אכן מאמינים שהוא פגע בביטחון המדינה? או שמא חלקם נגררים אחרי ההמון, חוששים להצטייר כלא-פטריוטים, או מנצלים את ההזדמנות לנגח יריב פוליטי? חשוב להזכיר כי ישנם קולות שפויים, כמו ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, שהבהירו כי ליבת הביקורת של גולן על הממשלה היא לגיטימית. גם אם יש מי שחולק על סגנונו או על בחירת מילותיו, הניסיון להפוך אותו לאויב העם הוא מעשה פסול ומסוכן.

פטריוטיות נמדדת במעשים, לא בקונפורמיזם

יאיר גולן הוא פטריוט ישראלי, לוחם ומפקד עתיר זכויות. חייו שלובים בביטחון ישראל, והוא הוכיח את מחויבותו למדינה בשדה הקרב ובשירות הציבורי. להטיל דופי בפטריוטיות שלו בשל אמירה ביקורתית, קשה ככל שתהיה, היא עוול וחוסר הבנה בסיסי של מהות הפטריוטיות. פטריוטיות אמיתית אינה מתבטאת בהסכמה עיוורת עם כל מהלך ממשלתי, אלא דווקא בנכונות להתריע מפני סכנות, להציב מראה בפני החברה ולהיאבק על דמותה המוסרית והערכית של המדינה.

הירידה הקלה בתמיכה במפלגתו, כפי שעולה מסקר ראשוני, אינה צריכה להפתיע על רקע מסע ההסתה. אולם, מנהיגות אמיתית נבחנת לא בפופולריות רגעית, אלא באומץ לומר אמת, גם כשהיא לא נעימה, ובנכונות לעמוד על עקרונות. יש לקוות כי הציבור הרחב ישכיל לראות מבעד למסך העשן של ההכפשות ויבין את עומק דאגתו של גולן לעתיד המדינה.

במקום השתקה – דיון אמיתי

במקום לגנות, להשתיק ולאיים, הגיע הזמן לקיים דיון ציבורי אמיתי ונוקב בשאלות המהותיות שיאיר גולן מעלה. כיצד אנו מבטיחים שמירה על ערכי המוסר והמשפט גם בעת מלחמה? מהי אחריותה של ממשלה להשלכות הרחבות של מדיניותה? כיצד אנו מונעים הידרדרות שתוביל לפגיעה במעמדה של ישראל בעולם? אלו שאלות קשות, אך התעלמות מהן או השתקת מי שמעז לשאול אותן, מסכנת את כולנו.

יאיר גולן אינו אויב העם. הוא קול חשוב, גם אם לעיתים צורם, בנוף הציבורי הישראלי. מסע ההכפשות נגדו הוא כתם על הדמוקרטיה הישראלית ועל חופש הביטוי. יש לקוות שהאמת תצא לאור, וההתקפות הפרועות יפנו את מקומן לדיון ענייני ומכבד, למען עתידה של מדינת ישראל.