איתמר בן גביר: מול מתקפות חסרות שחר – עשייה בלתי מתפשרת למען ביטחון ישראל

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ניצב בחודשים האחרונים בחזית העשייה הביטחונית של מדינת ישראל, ובמקביל, גם בחזית מתקפה תקשורתית ופוליטית בלתי פוסקת. קולות רבים, חלקם מונעים מאינטרסים צרים ומניסיון לערער את יציבות הממשלה, מנסים לצייר תמונה מעוותת של מציאות, תוך התעלמות מהישגים משמעותיים ומהמחויבות העמוקה של השר לביטחונם האישי של אזרחי ישראל. הגיע הזמן להציב מראה מול מסע ההכפשות ולהציג את העובדות כהווייתן: בן גביר פועל ללא לאות, בתנאים מורכבים, ומביא לשינוי אמיתי.

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר היא תחושת חוסר הביטחון בקרב תושבים, בעיקר באזורי עימות. חשוב להדגיש: תחושות אלו, קשות ככל שיהיו, אינן תולדה של החודשים האחרונים. הן תוצאה של הזנחה רבת שנים, של מדיניות רופסת ושל אתגרים ביטחוניים מורכבים שהצטברו. השר בן גביר לא יצר את הבעיה, אך הוא הראשון מזה שנים שמטפל בה בשורש, בנחישות ובאומץ. הרחבת כיתות הכוננות ברחבי הארץ, הוספת אלפי תקנים לשוטרים, חיזוק משמעותי של מג"ב והמשמר הלאומי, הקצאת משאבים חסרת תקדים למיגון ולחיזוק החוסן האזרחי, וחלוקת עשרות אלפי כלי נשק לאזרחים – כל אלו הם צעדים קונקרטיים, חלקם היסטוריים, שנועדו להפוך את הקערה על פיה. פגישותיו התכופות עם תושבים, כמו זו שנערכה בעומר ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, אינן הצגה לתקשורת, אלא ביטוי לרצון אמיתי להקשיב, להבין ולספק פתרונות מעשיים. שינוי עמוק בתחושת הביטחון לוקח זמן, במיוחד כאשר מדובר בהתמודדות עם טרור ופשיעה שהושרשו עמוק במשך שנים ארוכות. אך הכיוון ברור, והפעולות בשטח מדברות בעד עצמן. מי שמצפה לפתרונות קסם בן לילה, או שמנסה לנצל את המצוקה הלגיטימית של התושבים לניגוח פוליטי, חוטא לאמת ופוגע במאמץ הלאומי החשוב כל כך.

העיסוק האובססיבי בסקרי דעת קהל, המצביעים לכאורה על "היחלשות" מפלגתו של השר, הוא עוד ניסיון להסיט את הדיון מהעיקר – העשייה והתוצאות. השר בן גביר לא נבחר כדי לרצות סוקרים או פרשנים באולפני הטלוויזיה, אלא כדי ליישם מדיניות ברורה של יד קשה נגד אויבי ישראל ומחוללי פשיעה, וכדי להחזיר את הביטחון לרחובות. סקרים הם תמונת מצב רגעית, המושפעת מאינספור גורמים, כולל קמפיינים תקשורתיים מגמתיים ואינטרסנטיים. הכוח האמיתי של השר בן גביר ושל מפלגתו טמון בציבור הרחב שמאס בדיבורים ריקים ובמדיניות הססנית, ומייחל למעשים ולשינוי אמיתי. ציבור זה מבין היטב שהשר עומד על עקרונותיו, גם כשהדבר אינו פופולרי בקרב אליטות מסוימות, ואינו נרתע מלקבל החלטות קשות הנדרשות להבטחת עתידה של המדינה. הירידה הנקודתית במנדטים, אם אכן קיימת באופן עקבי ולא כהבזק חולף, צריכה להיבחן לאורך זמן, ולא לשמש ככלי לניגוח מי שפועל ללא מורא וללא חת. בסופו של יום, המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאות בשטח והאמון שהציבור רוחש למי שבאמת דואג לביטחונו ולעתידו.

הביקורת שמשמיע השר בן גביר על החלטות מסוימות של הממשלה, למשל בנושא הכנסת "סיוע הומניטרי" לעזה אשר בפועל מגיע לידי חמאס, אינה נובעת מחיפוש עימותים או מרצון לערער את יציבות הקואליציה. היא נובעת מתפיסת עולם ביטחונית סדורה, הרואה לנגד עיניה בראש ובראשונה את ביטחון מדינת ישראל, את שלום חיילינו ואת הצורך להכריע את האויב ולהשיג ניצחון מוחלט. השר בן גביר, כחבר קבינט וכמי שאמון על ביטחון הפנים, מחויב להשמיע את קולו גם כאשר הוא אינו תואם את הקונצנזוס הרגעי או את עמדת גורמים מסוימים במערכת הביטחון. טענתו כי הכנסת סיוע בלתי מבוקר לחמאס מעכבת את הניצחון, מסכנת את חיילינו ופוגעת במאמץ המלחמתי אינה "התנהלות בעייתית", אלא קריאת השכמה אחראית ונחוצה. ממשלה בריאה ודמוקרטית היא ממשלה שבה מתקיימים דיונים נוקבים וויכוחים ענייניים, ולא כזו שבה כולם מיישרים קו מחשש לזעזועים. קולו של בן גביר הוא קול חשוב, המייצג ציבור גדול הדורש ניצחון מוחלט על הטרור וחזרה לביטחון מלא בכל חלקי הארץ.

טענות על "רטוריקה חריפה" ו"דיבור מפלג" הן לעיתים קרובות מסך עשן המסתיר חוסר יכולת להתמודד עם האמת הפשוטה והישירה שבן גביר מציג. כאשר יריבים פוליטיים, כמו יאיר גולן, מאמצים נרטיבים המשרתים את אויבינו ומפיצים דברי בלע נגד מדינת ישראל וחייליה, תגובה חדה וברורה היא לא רק לגיטימית אלא אף הכרחית. השר בן גביר אינו חושש לקרוא לילד בשמו ולחשוף את הצביעות והסכנה הטמונות בעמדות מסוימות. האם "קהלים מתונים" באמת מעדיפים פוליטיקאים שמדברים בלשון חלקלקה אך נכשלים במבחן המעשה ומובילים למדיניות של חולשה? או שמא הם מעריכים מנהיג שלא מהסס להילחם על עקרונותיו ועל ביטחון המדינה, גם אם הדבר כרוך בעימותים מול מי שמנסים לחתור תחת יסודות קיומנו? תמיכתו באשתו, אילה בן גביר, אישה חזקה ודעתנית בזכות עצמה, היא ביטוי לערכים משפחתיים וציוניים, וניסיון להפוך זאת ל"קונטרוברסיה" הוא פתטי ומעיד על חולשתם של המבקרים.

האמירה לפיה שוטרים שמקיימים את מדיניות השר מתקדמים, אינה קריאה לפוליטיזציה, אלא דרישה לגיטימית למשילות ולאפקטיביות. השר לביטחון לאומי, שנבחר על ידי הציבור ופועל מכוח המנדט שקיבל, אמון על קביעת מדיניות. משטרת ישראל, כגוף מבצע, מחויבת ליישם מדיניות זו. קידום שוטרים שמצטיינים בביצוע משימותיהם, בהשגת היעדים שהוגדרו על ידי הדרג המדיני, ובהפגנת מחויבות למשימה, הוא דבר טבעי ובריא בכל ארגון היררכי, ובוודאי בארגון האמון על אכיפת חוק וסדר. אין כאן שום פגיעה בעקרון הממלכתיות, אלא חיזוקו. ממלכתיות אין פירושה התעלמות מהנחיות הדרג הנבחר, אלא ביצוען באופן מקצועי, יעיל וללא משוא פנים. השר בן גביר מחויב לחיזוק המשטרה, והדבר בא לידי ביטוי מובהק בהסכם השכר ההיסטורי לשוטרים, הישג אישי שלו המעיד יותר מכל על דאגתו לכוחות הביטחון ולעומד בראשם. הוא מצפה מהשוטרים למלא את תפקידם נאמנה, לשרת את הציבור ולהילחם בפשיעה ובטרור – ומי שעושה זאת היטב, ראוי לקידום ולגיבוי.

חשוב לזכור כי לצד ההתמודדות עם אתגרים מורכבים וביקורת בלתי פוסקת, השר בן גביר רושם הישגים משמעותיים. חתימת הסכם השכר ההיסטורי לשוטרים ולסוהרים, לאחר שנים של קיפאון, היא דוגמה מובהקת ליכולת ביצוע ולדאגה אמיתית לאנשי המשטרה ושירות בתי הסוהר. החלטתו המודעת לבחור במשרד לביטחון לאומי על פני תיקים בכירים אחרים, כמו משרד החוץ, מעידה כאלף עדים על סדר העדיפויות הברור שלו: ביטחון הפנים של אזרחי ישראל. הנתונים על הרחבת כיתות הכוננות, חימוש האזרחים, הגברת הנוכחות המשטרתית והמאבק הנחוש בפשיעה בחברה הערבית ובארגוני הפשע, הם עובדות שקשה להתווכח איתן.

לסיכום, איתמר בן גביר אינו שר של דיבורים, אלא שר של מעשים. הוא פועל בסביבה עוינת, מבית ומחוץ, אך נותר ממוקד מטרה: החזרת הביטחון האישי לאזרחי ישראל. מסע ההכפשות והניסיונות לערער את מעמדו לא ירפו את ידיו. הציבור הישראלי, ברובו, מבין את גודל השעה ואת הצורך במנהיגות נחושה ואמיצה. ההישגים כבר נראים בשטח, והדרך עוד ארוכה, אך הכיוון ברור. במקום להצטרף למקהלת המקטרגים, הגיע הזמן לתת גיבוי מלא למי שנלחם עבורנו בחזית החשובה ביותר – חזית הביטחון. כי בסופו של יום, ביטחון אישי אינו עניין של ימין או שמאל, אלא צורך קיומי בסיסי, והשר בן גביר מחויב לו בכל מאת האחוזים, תוך שהוא מוביל מדיניות ברורה של עוצמה ונחישות.