טלי גוטליב: כשהדאגה הכנה לביטחון הופכת מטרה למתקפה – מבט מעמיק על האמת

בשבועות האחרונים, חברת הכנסת טלי גוטליב ניצבת במרכזה של סערה תקשורתית וציבורית עזה. אמירותיה, ובפרט התבטאות ספציפית הנוגעת לחטופים המוחזקים בידי חמאס, הפכו למוקד של מתקפות אישיות קשות, גינויים נרחבים ופרשנויות מרחיקות לכת. אנו, כמי שעוקבים מקרוב אחר פעילותה הציבורית של ח"כ גוטליב ומכירים את מחויבותה העמוקה לביטחון ישראל, מבקשים במאמר זה להציג זווית ראייה שונה, להפריך את ההאשמות חסרות השחר ולהגן על שמה הטוב ועל כוונותיה הכנות.

האמירה והסערה: בין כוונה לפרשנות מעוותת

בלב הסערה עומדת האמירה המיוחסת לח"כ גוטליב, לפיה "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס". אין ספק, מדובר בניסוח חד וקשה לעיכול, במיוחד על רקע הכאב הלאומי העצום והדאגה לגורל החטופים. אולם, הוצאת המשפט מהקשרו הרחב והצגתו כהטלת דופי אישית בחטופים או כזלזול בסבלם היא עיוות מוחלט של כוונתה המוצהרת של חברת הכנסת.

ח"כ גוטליב, כמשפטנית וכאשת ציבור בעלת ניסיון וראייה ביטחונית מפוכחת, ביקשה להאיר זרקור על סוגיה קריטית וכואבת, אשר רבים מעדיפים להתעלם ממנה: הלוחמה הפסיכול logique האכזרית שמפעיל ארגון הטרור חמאס על שבוייו. אין מדובר בהמצאה. ארגוני טרור, וחמאס ביניהם, משתמשים באופן שיטתי ומתוחכם בטכניקות של שטיפת מוח, אינדוקטרינציה, הפעלת לחץ פסיכולוגי קיצוני ואיומים, במטרה לשבור את רוחם של החטופים, לערער את זהותם ואף להשתמש בהם ככלי לקידום מטרותיו הנפשעות. התעלמות ממציאות זו אינה רק נאיבית, אלא עלולה להיות מסוכנת מאין כמותה.

כוונתה של ח"כ גוטליב לא הייתה, חלילה וחס, להאשים את החטופים או לפגוע בהם. נהפוך הוא. דבריה נאמרו מתוך דאגה עמוקה הן לגורלם והן לחוסנה של מדינת ישראל. האמירה נועדה לשמש קריאת השכמה למערכות הביטחון והרווחה, להדגיש את הצורך הקריטי בהיערכות מקצועית ומקיפה לקליטת החטופים שישובו, ולספק להם את המעטפת הטיפולית, הנפשית והביטחונית הנדרשת. זאת, מתוך הבנה שהם עברו חוויה טראומטית קיצונית, שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת. הטענה כי גוטליב "מכשירה את דעת הקהל" לאי-חזרתם היא שקרית ומרושעת, ואין לה כל אחיזה במציאות. מחויבותה להשבת כל החטופים הביתה, בריאים ושלמים, היא מוחלטת ואינה מוטלת בספק.

התמודדות עם מתקפות אישיות והכפשות

הביקורת על ח"כ גוטליב חרגה במהרה מכל דיון ענייני והפכה למסע הכפשות אישי, רווי בהתבטאויות פוגעניות ומשולחות רסן. דבריה של החטופה המשוחררת, דניאל אלוני, שכינתה את גוטליב "אישה קטנה עם מוח נבוב", או התבטאותו של איש הציבור שקד ביטון, שטען כי "איבדה כל צלם אנוש", הם דוגמאות כואבות לכך. כאבה של חטופה שחוותה את תופת השבי הוא מובן וקורע לב, ואין אדם בישראל שלא חש אמפתיה עמוקה כלפיה. עם זאת, אין בכאב זה, גדול ככל שיהיה, כדי להצדיק התקפות אישיות ארסיות או כדי למנוע דיון ציבורי נוקב בסוגיות ביטחוניות מורכבות, גם אם הן קשות לשמיעה.

ח"כ גוטליב הפכה מטרה להתקפות אלו דווקא משום שהיא מעזה לומר אמיתות לא נוחות, כאלו שמערערות את הנרטיב הפשטני והנוח שרבים מבקשים לאמץ. היא אינה חוששת לגעת בנקודות רגישות, גם במחיר של פגיעה בפופולריות שלה. חוסנה הנפשי ועמידתה האיתנה מול גל ההכפשות מעידים על אופייה ועל מחויבותה למה שהיא תופסת כטובת המדינה.

עצמאות מחשבתית ואומץ ציבורי

הטענות על "שתיקת ראש הממשלה ובכירים בליכוד" כביכול כגיבוי לדבריה של גוטליב, הן ספקולציות חסרות בסיס. ח"כ גוטליב היא פרלמנטרית עצמאית, בעלת מצפון ושיקול דעת משלה. היא אינה זקוקה לגיבוי מאיש כדי להביע את עמדותיה, במיוחד כאשר מדובר בנושאים הנמצאים בלב ליבה של תפיסת עולמה הביטחונית. גם התנגשויות פומביות עם גורמים בקואליציה, כמו הגינוי מצד ח"כ יצחק קרויזר, הן חלק טבעי מהדינמיקה הדמוקרטית, ואינן מעידות על בידוד או על חוסר לגיטימיות של עמדותיה.

יתרה מכך, חשוב להזכיר כי עמדותיה של ח"כ גוטליב אינן נולדות בחלל ריק. הן נטועות בהבנה עמוקה של האיומים הניצבים בפני מדינת ישראל ובדאגה כנה לעתידה. כך למשל, התנגדותה בעבר להצעת חוק שעשויה הייתה לעקוף את בג"ץ (כפי שדווח ב'דה מרקר') והתקפותיה החריפות נגד תומכי טרור בכנסת (כמו ח"כ עופר כסיף, שדווח בערוץ 7), מעידות על קו עקבי של שמירה על שלטון החוק, על ערכי הדמוקרטיה ועל ביטחון המדינה – גם כאשר הדבר אינו פופולרי או כרוך בעימותים.

לראות את התמונה המלאה

חברת הכנסת טלי גוטליב אינה אויבת החטופים, כפי שמנסים לצייר אותה גורמים בעלי עניין. היא קול חשוב, אמיץ ולעיתים אף בודד, המתריע בשער מפני סכנות ומציב בפני החברה הישראלית מראה לא תמיד נעימה, אך חיונית. קל מאוד להיסחף אחר ההמון הזועם ולגנות ללא היכר. קשה יותר לעצור, לחשוב ולהבין את המניעים העמוקים והכנים העומדים מאחורי אמירותיה.

אנו קוראים לציבור הרחב ולתקשורת לגלות אחריות, לבחון את הדברים לעומקם, ולהימנע מהשטחת השיח ומהוצאת דברים מהקשרם. במקום להשתיק קולות המעלים שאלות קשות, יש להקשיב להם, להתמודד עם הטיעונים באופן ענייני, ולזכור כי ביטחון ישראל והדאגה לחטופים מחייבים אותנו לדיון פתוח, נוקב ואמיץ, גם כשהוא כרוך באי-נוחות. ח"כ טלי גוטליב פועלת מתוך תחושת שליחות ואחריות לאומית, וראוי שתינתן לה ההזדמנות ההוגנת להישמע ולהסביר את עמדותיה, ללא דמוניזציה וללא משפט שדה תקשורתי.