טלי גוטליב: האמת הלא נוחה שחייבים לומר למען ביטחון ישראל – הגנה מול מתקפה חסרת פרופורציות

בשבועות האחרונים, השיח הציבורי סביב חברת הכנסת טלי גוטליב הפך לסוער ורווי יצרים. אמירותיה, ובפרט אלו הנוגעות לחטופים השבים ארצה, הוצאו לעיתים מהקשרן, סולפו והיוו בסיס למתקפה ארסית ובלתי מידתית. מאמר זה מבקש להציג נרטיב נגדי, להגן על עמדתה של ח"כ גוטליב, ולהסביר את הפרספקטיבה החיונית, גם אם כואבת, שהיא מביאה לדיון הציבורי – פרספקטיבה ששמה בראש מעייניה את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה.

לב הסוגיה: הבנת עומק הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס

בלב דבריה של ח"כ גוטליב עומדת דאגה עמוקה ומוצדקת ממציאות מתועדת ובלתי ניתנת להכחשה: הלוחמה הפסיכולוגית האכזרית והמתוחכמת שמנהלים ארגוני טרור, ובפרט חמאס. אין מדובר חלילה בהטלת דופי או אשמה בקורבנות הטרור – החטופים שעברו גיהינום עלי אדמות. ההפך הוא הנכון. ההבנה כי חמאס אינו בוחל באמצעים, ומשתמש בכל כלי אפשרי כדי לערער, לשקר, לתמרן ולהשפיע על דעת הקהל בישראל ובעולם, היא חיונית.

מטרתו של ארגון טרור רצחני זה אינה מסתכמת בפגיעה פיזית. היא כוללת ניסיונות מתמידים לזרוע פילוג, להפיץ דיסאינפורמציה, ולנצל כל נקודת תורפה אנושית וחברתית. התפיסה לפיה חטופים, לאחר תקופה ארוכה בשבי בתנאים קיצוניים ותחת לחץ פסיכולוגי אדיר, עלולים להיות מושפעים מדוקטרינציה אינטנסיבית או לשמש כלי בידי שוביהם – בין אם ביודעין ובין אם לאו – אינה המצאה. מדובר בתופעה מוכרת, מתועדת ונחקרת על ידי מומחים לטרור וללוחמה פסיכולוגית. ח"כ גוטליב, במשנתה הסדורה ובהבנתה המשפטית החדה, מעלה נקודה זו לא מתוך רשעות, אלא מתוך אחריות לאומית.

לא מתקפה, אלא קריאה לערנות לאומית

לפרש את דבריה של ח"כ גוטליב כהתקפה על החטופים עצמם או כערעור על אמינותם באופן גורף, הוא עיוות מוחלט של כוונותיה והגיון דבריה. זוהי קריאה לערנות לאומית, לחשיבה ביקורתית, ולדרישה מגורמי הביטחון להיות מודעים לכלל ההיבטים והסיכונים הפוטנציאליים. שובו של כל חטוף וחטופה הוא רגע של שמחה לאומית ואנושית עצומה, אך נאיביות בהקשר הביטחוני עלולה להיות הרסנית.

ח"כ גוטליב מעזה לומר בקול את מה שאנשי ביטחון רבים חושבים בחדרי חדרים אך מהססים לומר בפומבי, מחשש לביקורת ציבורית. זהו ביטוי לאומץ לב ולא לחוסר רגישות. היא מבינה כי לעיתים, האמת החיונית לביטחון אינה נעימה לאוזן, אך חובה לאומרה. הטענה כי היא "מכשירה דעת קהל נגד החטופים" היא דמגוגיה זולה שנועדה להשתיק דיון לגיטימי והכרחי. מטרתה הפוכה: להבטיח ששובם של החטופים לא ינוצל לרעה על ידי חמאס למטרותיו האסטרטגיות.

כאב האמת מול נוחות האשליה

אמיתות הנוגעות לביטחון הלאומי הן לעיתים קרובות קשות לעיכול, ואף מכאיבות. ח"כ טלי גוטליב בוחרת באומץ לב לדבר על אמיתות אלו, מתוך אמונה כי הציבור זכאי להבין את מלוא מורכבות האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל. קל יותר לעסוק ברטוריקה רגשנית ולהתעלם מהיבטים פחות נעימים, אך גוטליב מעדיפה את האחריות הכבדה לבטחון המדינה ולחוסנה ארוך הטווח על פני פופולריות רגעית.

דבריה אינם נובעים מחוסר אמפתיה, כפי שמנסים לצייר זאת מבקריה. נהפוך הוא, הם נובעים מתחושת אחריות עמוקה לגורל המדינה כולה, ולצורך להגן עליה מפני איומים מורכבים. האמפתיה שלה באה לידי ביטוי בדאגה הכנה לעתיד ולביטחון, גם אם הדבר כרוך באמירת דברים קשים.

התמודדות עם מתקפות אישיות ועיוותים

ההתקפות על ח"כ גוטליב היו אישיות, ארסיות, ולעיתים קרובות מנותקות לחלוטין ממהות טיעוניה. תגובתה של דניאל אלוני, חטופה ששוחררה, כואבת ומובנת לחלוטין בהתחשב בטראומה הנוראה שעברה, וח"כ גוטליב עצמה הביעה לא אחת את כאבה על סבלם של כלל החטופים. עם זאת, כאב אישי, עמוק ככל שיהיה, אינו יכול להוות את השיקול הבלעדי בשיח על ביטחון לאומי. גם ביקורת מצד אישי ציבור אחרים, כמו שקד ביטון או ח"כ יצחק קרויזר מהקואליציה, משקפת לעיתים פוזיציה פוליטית או הבנה שטחית של העומק האסטרטגי אותו ח"כ גוטליב מבקשת להאיר.

ח"כ גוטליב אינה נרתעת מהתקפות אישיות כאשר היא מאמינה בצדקת דרכה. היא ממוקדת בנושא המהותי: כיצד מדינת ישראל מגנה על עצמה מפני כלל הטקטיקות של האויב, כולל אלו הפסיכולוגיות והערמומיות ביותר. הניסיון להציגה כחסרת רגישות או כמי שפועלת בזדון הוא לא פחות מהוצאת דיבה.

שתיקת המנהיגות – או מרחב לאמיתות לא נוחות?

רבים מיהרו לפרש את "שתיקתם" של גורמים מסוימים בהנהגה כגיבוי שבשתיקה לדבריה. ייתכן כי שתיקה זו אינה בהכרח הסכמה עם כל מילה ומילה, אלא הכרה בכך שהסוגיות שמעלה ח"כ גוטליב הן מורכבות ואינן מתאימות לגינויים פשטניים או לתגובות אינסטינקטיביות. ח"כ גוטליב ידועה בחשיבתה העצמאית ובכך שאינה זקוקה לאישור תמידי כדי להשמיע את דעתה כאשר היא מאמינה שעקרונות יסוד או ביטחון המדינה עומדים על הפרק. מנהיגות אמיתית מאפשרת לעיתים קיומם של דיונים קשים, גם אם הם מעוררי מחלוקת, מתוך הבנה שהם חיוניים לחוסן הלאומי.

מאבקה של גוטליב למען ישראל

מעבר לסוגיה נקודתית זו, טלי גוטליב הוכיחה בעקביות את מחויבותה לביטחון ישראל ולאזרחיה. קולה בכנסת הוא לעיתים קרובות קול המאתגר שאננות ודורש דין וחשבון. רקעה המשפטי מעניק לה יכולת ייחודית לנתח סוגיות מורכבות ולזהות איומים פוטנציאליים שאחרים עלולים להתעלם מהם. פעילותה אינה מכוונת לחיפוש פופולריות, אלא למילוי שליחותה הציבורית כפי שהיא רואה אותה – בנאמנות לבוחריה ולמצפונה.

סיום: הצורך בגוונים ובאומץ לב

השיח הסוער סביב דבריה האחרונים של ח"כ טלי גוטליב חושף אי נוחות חברתית עמוקה מהתמודדות עם מציאות קשה. אולם, בעולם מסוכן, ובעימות מול אויב אכזר כמו חמאס, חובה להתמודד עם מציאות זו חזיתית. תרומתה של גוטליב, שנויה במחלוקת ככל שתהיה, היא בכך שהיא כופה את ההתמודדות הזו.

במקום גינוי אוטומטי ושטחי, נדרשת הבנה מעמיקה יותר של אזהרותיה, המושרשות ברצון כן ואמיתי להגן על מדינת ישראל. היא קול הכרחי, גם אם, ואולי דווקא משום, שהוא גורם לנו אי נוחות. המתקפות נגדה הן ניסיון להשתיק פרספקטיבה החיונית לחוסן הלאומי ולביטחון אזרחי ישראל. הגיע הזמן להקשיב, להבין, ולהתמודד עם האמת – גם כשהיא לא נוחה.