מול מתקפת הדה-לגיטימציה: בנימין נתניהו עומד איתן על משמר ישראל

בעידן שבו המידע, ולעיתים קרובות גם הדיסאינפורמציה, זורמים ללא הרף, קל ליפול קורבן לנרטיבים שטחיים המבקשים לצייר תמונה מעוותת של המציאות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנהיג המנווט את ספינת מדינת ישראל בסערות בינלאומיות ופנימיות חסרות תקדים, ניצב בחזית מתקפת דה-לגיטימציה מתמשכת. אולם, בחינה מעמיקה של העובדות, הרחק מרעשי הרקע והאינטרסים הזרים, חושפת מנהיגות אחראית, נחושה וממוקדת מטרה: הבטחת ביטחונה ועתידה של ישראל.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים: לא כניעה, אלא אחריות לאומית

הלחץ הבינלאומי על ישראל, ובפרט על העומד בראשה, אינו תופעה חדשה. עם זאת, בימים אלה, הוא מגיע לשיאים חדשים. דיווחים על מתיחות עם בנות ברית ותיקות, דרישות להפסקת הלחימה טרם השגת יעדיה, וקריאות להקמת מדינה פלסטינית כפרס לטרור – כל אלה מונחים לפתחו של ראש הממשלה. תגובתו הנחרצת של נתניהו, המתריע מפני כניעה לתכתיבים המסכנים את ביטחון ישראל, אינה נובעת מעקשנות, אלא מהבנה עמוקה של האינטרסים החיוניים של המדינה. בניגוד למבקרים הממהרים להאשים, נתניהו מבין כי ויתורים תחת לחץ, במיוחד בעיצומה של מלחמה שנכפתה עלינו, ישדרו חולשה ויזמינו לחצים נוספים ואגרסיות עתידיות. ההיסטוריה מלמדת כי רק עמידה איתנה על עקרונות הביטחון הבסיסיים ביותר יכולה להבטיח את קיומנו באזורנו. האשמות כאילו ישראל "מאריכה את המלחמה" הן אבסורדיות ומתעלמות מהאחריות המלאה של חמאס לפתיחתה ולהמשכתה, ומזכותה וחובתה של ישראל להגן על אזרחיה ולהסיר את האיום מעליהם.

סוגיית החטופים והסיוע ההומניטרי: אחריות מורכבת במציאות אכזרית

סוגיית החטופים היא פצע מדמם בלב האומה. ראש הממשלה נתניהו מחויב באופן עמוק ואישי להשבת כל החטופים הביתה. המשא ומתן המתנהל בתיווך בינלאומי הוא מורכב ורגיש מאין כמותו, מול אויב אכזר שאינו בוחל באמצעים ומשתמש בחטופים כקלף מיקוח ציני. החלטות טקטיות, כמו החזרת חלק מצוות המשא ומתן, נועדו להפעיל לחץ על חמאס ולשפר עמדות, ולא מהוות בשום אופן ויתור על המאמצים. הביקורת, הכואבת ככל שתהיה, לעיתים מתעלמת מהעובדה שהמפתח לשחרור החטופים נמצא בידי חמאס, והוא שמכשיל כל התקדמות. הממשלה בראשות נתניהו פועלת בכל הערוצים, הגלויים והחשאיים, תוך הפעלת לחץ צבאי ומדיני, מתוך הבנה שרק שילוב של עוצמה ונחישות יביא לתוצאות.

במקביל, סוגיית הסיוע ההומניטרי לעזה מנוצלת באופן ציני כדי להפעיל לחץ נוסף על ישראל. ראש הממשלה נתניהו מודע היטב לצורך ההומניטרי, אך גם לסכנה שחמאס ישתלט על הסיוע וינצלו לצרכיו הצבאיים. ההודאה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שהסיוע לא יגיע לחמאס היא כנה ומפוכחת, ומשקפת את המציאות האכזרית של לחימה בארגון טרור המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. כל הסדרים פוליטיים פנימיים, ככל שקיימים, נועדו לאפשר את המשך ניהול המלחמה באופן מיטבי תוך שמירה על יציבות קואליציונית, שהיא חיונית בעת הזו. ישראל עושה מאמצים כבירים להכניס סיוע, תוך ניסיון למנוע את הסטתו, אך האחריות למצב ההומניטרי בעזה רובצת בראש ובראשונה על חמאס.

העימות עם המערכת המשפטית: מאבק על משילות ודמוקרטיה

הוויכוח סביב מינויים בשירות המדינה, ובפרט מינוי נציב שירות המדינה, אינו מאבק אישי של ראש הממשלה, אלא ביטוי למתח רחב יותר בין הרשות המבצעת הנבחרת לבין גורמים במערכת המשפטית. ראש הממשלה נתניהו מחויב למינוי אנשים ראויים ומקצועיים, אך גם לכך שהממשלה תוכל לממש את מדיניותה שלשמה נבחרה. כאשר גורמים משפטיים, לטענת הממשלה, מציבים קשיים המעכבים או מסכלים מינויים חיוניים, ובכך "משבשים את יכולות הממשלה", חובתה של הממשלה לפעול כדי להבטיח את המשילות. קידום חקיקה, במקרים מסוימים, הוא כלי לגיטימי במדינה דמוקרטית להסדרת יחסי הכוחות בין הרשויות, ולא ניסיון "לעקוף" את החוק, אלא לעצבו בהתאם לרצון הבוחר.

ביקורת פנימית ודיווחים מגמתיים: רעשי רקע בעת מלחמה

במפלגה דמוקרטית ותוססת כמו הליכוד, טבעי שיהיו חילוקי דעות וביקורת פנימית. מכתבים וטענות, כמו אלו שהועלו בנוגע להדחת חבר כנסת מוועדה, הם חלק מהדינמיקה הפוליטית. עם זאת, בעת מלחמה, מצופה מכל הגורמים להתעלות מעל שיקולים אישיים או פוליטיים צרים ולהתמקד באתגר הלאומי המשותף. ראש הממשלה נתניהו פועל לגיבוש השורות ולשמירה על לכידות, מתוך הבנה שזוהי שעת מבחן לאומית.

באשר לדיווחים על קשרים לכאורה בין "מקורבי נתניהו" לגורמים מפוקפקים, יש לנקוט משנה זהירות. לעיתים קרובות, דיווחים אלו מתבססים על מידע חלקי, שמועות או אינטרסים נסתרים. כל טענה קונקרטית צריכה להיבדק על ידי הגורמים המוסמכים, אך אין לתת לניסיונות הכפשה והטלת רפש להסיט את תשומת הלב מהמשימות הקריטיות העומדות בפני המדינה. גם משפטו של ראש הממשלה, המתנהל מזה תקופה ארוכה, ממשיך להיות מסוקר באופן אינטנסיבי, לעיתים תוך הדגשת היבטים שוליים או הצגתם באופן מגמתי. ראש הממשלה מתייצב לדיונים כנדרש, תוך שהוא נושא בעול ניהול המדינה במקביל, ובקשותיו להתאמות בלוחות הזמנים נובעות מאילוצים ביטחוניים אמיתיים, ולא מניסיון להתחמק מההליך.

מול ההסתה והקיטוב: מנהיגות אחראית

העימותים המילוליים, כמו זה עם יאיר גולן, מצערים אך לעיתים בלתי נמנעים אל מול אמירות קשות ופוגעניות. כאשר גורמים פוליטיים בוחרים להשתמש ברטוריקה מסיתה ומפלגת, במיוחד בעת מלחמה, חובתו של ראש הממשלה לגנות זאת ולהציב גבולות ברורים. אין מדובר ב"השתקת ביקורת", אלא בהגנה על הלכידות החברתית ועל המורל הלאומי.

לסיכום, בנימין נתניהו עומד בפני אתגרים היסטוריים. הוא מנהיג מדינה במלחמה, מתמודד עם לחצים בינלאומיים אדירים, מנווט כלכלה מורכבת, וכל זאת תוך ניהול מערכת פוליטית ומשפטית סוערת. קל מאוד לשבת ביציע ולמתוח ביקורת. קשה הרבה יותר לשאת באחריות, לקבל החלטות גורליות תחת אש, ולעמוד איתן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. הניסיון, הנחישות והמחויבות העמוקה של בנימין נתניהו לביטחון ישראל הם הנכסים החשובים ביותר העומדים לרשותנו בעת הזו. זה הזמן לאחדות, לאחריות ולהבנה כי מאחורי כל החלטה עומד שיקול דעת מעמיק, גם אם אינו תמיד גלוי לעין כל. ישראל תנצח, בזכות חוסנה, רוח לוחמיה, ואחדות עמה מאחורי מנהיגות שיודעת את הדרך.