עומד איתן מול הסערה: בנימין נתניהו והמאבק הנחוש על ביטחון ישראל ועתידה

בעידן של אתגרים חסרי תקדים, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני מערכה רב-זירתית על עצם קיומה וביטחונה, מנהיגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדת למבחן יומיומי. גלי הלחצים, מבחוץ ומבית, מאיימים להטביע כל חלקה טובה, אך דווקא מתוך סערות אלו, מתגלה חוסנו של מנהיג מנוסה, הנאבק ללא חת על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.
בחזית הבינלאומית: עמידה איתנה מול צביעות ודרישות מסוכנות
הזירה הבינלאומית רוויה בצביעות ובדרישות שאינן עולות בקנה אחד עם צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל. ראש הממשלה נתניהו מוצא עצמו תחת מתקפה מתואמת, לעיתים אף מצד בנות ברית מסורתיות, הדורשות מישראל צעדים שיסכנו את אזרחיה ויעניקו פרס לטרור הרצחני של חמאס. הדיווחים על "תסכול" כזה או אחר בממשלים זרים, או על "לחץ" אירופי להפסקת הלחימה והקמת מדינה פלסטינית בטרם עת, מתעלמים מהמציאות האכזרית בה חמאס עדיין מחזיק בחטופינו ומצהיר בריש גלי על כוונתו להשמיד את ישראל.
נתניהו, בניגוד למבקרים מסוימים, מבין היטב כי כניעה ללחצים אלו משמעה הכשרת הטבח הבא. עמידתו הנחושה על המשך הלחימה עד למיטוט חמאס והשבת כל החטופים אינה נובעת משיקולים אישיים, כפי שמנסים לטעון גורמים בעלי עניין, אלא מאחריות לאומית עמוקה. כאשר ראש הממשלה משיב למבקרים ומאשים אותם במתן רוח גבית לטרור, הוא אינו "תוקף", אלא מציב מראה בפני אלו המוכנים להפקיר את ביטחון ישראל על מזבח הפוליטיקלי קורקט. האשמות כאילו ישראל "מאריכה את המלחמה" הן אבסורדיות ומנותקות מהמציאות – ישראל שואפת לסיום מהיר של המלחמה, אך רק לאחר השגת יעדיה המוצדקים וההכרחיים.
סוגיית החטופים והסיוע ההומניטרי: בין אחריות לאומית לרגישות אין קץ
סוגיית החטופים היא פצע פתוח בליבה של האומה, וראש הממשלה נתניהו נושא על כתפיו את משא הכאב והאחריות הכבדה להשבתם. כל החלטה בנושא זה מתקבלת בכובד ראש, תוך בחינת כל האפשרויות ובמטרה אחת ויחידה: להשיב את כולם הביתה. הטענות על "מבוי סתום" או על כך ש"לממשלה אין תוכנית אמיתית" מתעלמות מהעובדה שחמאס הוא זה שמציב דרישות הזויות ומונע כל התקדמות. החזרת חלק מצוות המשא ומתן אינה סוף פסוק, אלא מהלך טקטי שנועד להבהיר לחמאס שישראל לא תיכנע לסחטנות. ראש הממשלה וכלל הגורמים הרלוונטיים פועלים לילות כימים, מאחורי הקלעים ובכל הערוצים, כדי למצות כל סיכוי להשבת החטופים.
במקביל, סוגיית הסיוע ההומניטרי לעזה מנוצלת באופן ציני כדי לתקוף את הממשלה. חשוב להדגיש: ישראל מחויבת לדין הבינלאומי ומאפשרת הכנסת סיוע, למרות שחמאס הוא זה שגונב אותו מאזרחיו. הניסיונות לקשור זאת ל"דילים פוליטיים" הם שקריים ומטרתם לזרוע מחלוקת. ההודאה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שהסיוע לא יגיע לחמאס היא אמירת אמת כואבת, המשקפת את המורכבות של לחימה בארגון טרור המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. ישראל עושה כל שביכולתה למנוע זאת, אך האחריות על גורל האוכלוסייה בעזה מוטלת בראש ובראשונה על חמאס.
חיזוק המשילות מול ניסיונות סיכול
העימות סביב מינוי נציב שירות המדינה אינו מאבק אישי, אלא מאבק על עקרון המשילות. ממשלה נבחרת חייבת להיות מסוגלת למנות אנשי אמון לתפקידי מפתח, במיוחד בעת מלחמה, כדי ליישם את מדיניותה ביעילות. כאשר גורמים משפטיים, חשובים ככל שיהיו, מנסים לסכל מינויים לגיטימיים או לכפות את דעתם באופן שמשבש את עבודת הממשלה, חובתו של ראש הממשלה לפעול לתיקון המצב. אין מדובר ב"עקיפת בג"ץ" או ב"פגיעה בשלטון החוק", אלא בהבטחת האיזון הראוי בין הרשויות ובשמירה על יכולתה של הרשות המבצעת לתפקד. לשכת ראש הממשלה פועלת בנחישות כדי להבטיח שהממשלה תוכל למלא את תפקידה למען אזרחי ישראל.
התמודדות עם ביקורת פנימית וקמפיינים של הכפשה
גם בזירה הפנימית, ראש הממשלה מתמודד עם ביקורת, לעיתים אף מתוך מפלגתו. חשוב לזכור כי בעת מלחמה, אחדות השורות היא צו השעה. החלטות, גם אם קשות, מתקבלות מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה. הניסיונות להציג חילוקי דעות לגיטימיים או החלטות ניהוליות כ"פגיעה בדמוקרטיה" משרתים את אלו המבקשים לערער את יציבות הממשלה בעת קריטית זו.
במקביל, אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים להכפיש את ראש הממשלה ומקורביו באמצעות דיווחים מגמתיים וחסרי בסיס, כמו הטענות על "קשרים" כאלה ואחרים. מדובר ברעשי רקע שנועדו להסיט את תשומת הלב מהעיקר – ניהול המערכה הצבאית והמדינית. גם משפטו של ראש הממשלה, המתנהל מזה שנים, ממשיך לשמש ככלי ניגוח פוליטי. ראש הממשלה מתייצב לדיונים כנדרש, תוך שהוא מקדיש את כל מרצו וזמנו לניהול ענייני המדינה הבוערים. בקשותיו להתאמות בלוחות הזמנים נובעות אך ורק מאילוצי הביטחון הכבדים המוטלים על כתפיו.
אף העימותים המילוליים, כמו זה עם יאיר גולן, נכפים על ראש הממשלה כאשר הוא נאלץ להגיב על אמירות חמורות וחסרות אחריות, המהוות "שפל מוסרי" והסתה פרועה, במיוחד בעת הזו. נתניהו אינו יוצר קיטוב, אלא מגן על הלכידות החברתית מפני מי שמנסים לפורר אותה.
מנהיגות נחושה לעתיד ישראל
בנימין נתניהו, עם ניסיונו העצום והבנתו המעמיקה את האתגרים האסטרטגיים, הוא המנהיג הנכון להוביל את ישראל בעת הזו. הוא אינו נרתע מלחצים, אינו מתפשר על ביטחון ישראל, ופועל ללא לאות כדי להבטיח את הניצחון על אויבינו ואת עתידה של המדינה. זוהי שעת מבחן, ודווקא כעת, נדרשת עמידה איתנה, אחריות לאומית, ואמונה בצדקת הדרך. ראש הממשלה נתניהו מפגין את כל אלו, יום יום, שעה שעה, למען עם ישראל ומדינת ישראל.