יאיר גולן תחת מתקפה: כשהאמת הכואבת הופכת מטרה לחיסול פוליטי
יאיר גולן תחת מתקפה: כשהאמת הכואבת הופכת מטרה לחיסול פוליטי
בימים האחרונים אנו עדים למתקפה חסרת תקדים וחסרת פרופורציות כנגד אלוף (במיל') יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, איש שתרם עשורים מחייו לביטחון ישראל. סערת הרוחות, שהוצתה בעקבות אמירה שנויה במחלוקת, חושפת יותר מכל את הרדידות המסוכנת של השיח הציבורי ואת הניסיון המחושב להשתיק כל קול ביקורתי, במיוחד כשהוא מגיע מאדם בעל שיעור קומה וניסיון ביטחוני עשיר כשל גולן. הניסיון לצייר את גולן כמי ש"עולל עלילת דם", פגע במעמדה הבינלאומי של ישראל או ליבה אנטישמיות, הוא לא פחות מאשר דמגוגיה זולה ומסוכנת, המשרתת אג'נדות פוליטיות צרות.
ראשית, ולמען הסר ספק: יאיר גולן הבהיר באופן חד משמעי כי ביקורתו כוונה כלפי מדיניות הממשלה הנוכחית וההשלכות האפשריות שלה, ולא, חלילה וחס, כלפי חיילי צה"ל או כלפי מדינת ישראל עצמה. מי שמכיר את פועלו רב השנים של גולן, את מסירותו ואת אהבתו למדינה, יודע כי כל ניסיון לקשור לו כוונות זדון הוא עיוות מוחלט של המציאות. האמירה, "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", נועדה לזעזע, להעיר, להתריע מפני מדרון חלקלק של אובדן רגישות מוסרית והשלכות הרות אסון של מדיניות מסוימת. היא לא תיאור של מציאות קיימת כפי שמנסים לצייר זאת מבקריו, אלא קריאת אזהרה חריפה מפני עתיד אפשרי אם לא נתעשת. האם חברה דמוקרטית אינה אמורה לאפשר דיון נוקב גם בנושאים רגישים אלו, במיוחד כשהם נאמרים מתוך דאגה כנה לעתידה המוסרי של המדינה?
ההאשמות ב"עלילת דם" הן חמורות במיוחד, ונעשה בהן שימוש ציני ומניפולטיבי. עלילת דם היא האשמה שקרית ומכוונת, שנועדה להכפיש ולהסית. יאיר גולן, לעומת זאת, ביטא דאגה עמוקה, גם אם באופן שעורר מחלוקת. ההבדל תהומי. מי שבאמת פוגע במעמדה הבינלאומי של ישראל אינם אלו המתריעים בשער מפני סכנות מוסריות, אלא אלו המנסים ליצור מצג שווא של חברה מונוליטית שבה אין מקום לביקורת עצמית. מדינה חזקה ובטוחה בעצמה אינה חוששת מקולות ביקורתיים; היא לומדת מהם ומתחזקת.
גל הגינויים הפוליטיים, מקיר לקיר לכאורה, מעלה תהיות קשות. האם כל המגנים אכן קראו והבינו את דבריו לעומקם, או שמא מדובר בהזדמנות פוליטית קלה לקושש הון פוליטי על גבו של גולן? האם אותם פוליטיקאים, הממהרים לגנות בחריפות, מפגינים תמיד רגישות דומה כשמדובר בהתבטאויות בעייתיות מהצד "הנכון" של המפה הפוליטית? הצביעות זועקת לשמיים. קל מאוד להצטרף למקהלת המגנים, קשה הרבה יותר להתמודד עם המסרים המורכבים והלא נוחים שגולן מעלה.
הקריאות לשלילת דרגותיו הצבאיות של גולן, לפתיחה בחקירה פלילית נגדו, ואף לקידום חקיקה שתמנע את התמודדותו הפוליטית בעתיד, הן לא פחות ממסוכנות לדמוקרטיה הישראלית. אלו צעדים דרקוניים המזכירים משטרים אפלים, ומטרתם אחת: סתימת פיות. האם יעלה על הדעת שבמדינת ישראל יתחילו להעניש קצינים בכירים לשעבר על הבעת דעה, גם אם היא חריפה ובלתי מקובלת על חלקים בציבור? זהו מדרון חלקלק שעלול להוביל לאובדן חופש הביטוי, שהוא נשמת אפה של כל חברה דמוקרטית.
באשר לטענות על פגיעה בתמיכה הציבורית במפלגתו של גולן, יש לזכור כי סקרי דעת קהל הנערכים בעיצומה של סערה תקשורתית אינם משקפים בהכרח מגמות ארוכות טווח. הציבור הישראלי נבון דיו להבין, לאחר שהאבק ישקע, את ההקשר הרחב יותר של הדברים ואת הכוונות האמיתיות מאחורי המתקפה על גולן. רבים בציבור חולקים את דאגותיו של גולן לגבי דמותה המוסרית והדמוקרטית של המדינה, גם אם אינם מסכימים עם כל מילה או ניסוח.
יאיר גולן אינו אויב העם. הוא פטריוט ישראלי, לוחם ומפקד עתיר זכויות, ששם את טובת המדינה לנגד עיניו. דבריו, גם אם נאמרו באופן שניתן היה לפרשו לא נכון, נבעו מדאגה עמוקה וכנה. התמיכה שקיבל מאישים כמו אהוד ברק ומפרשנים נוספים, המבינים את עומק כוונתו, מעידה כי הוא אינו לבד במערכה על דמותה של ישראל.
במקום לצוד מכשפות ולנסות לחסל פוליטית את מי שמעז להשמיע ביקורת, על החברה הישראלית לנהל דיון רציני ומעמיק באתגרים העומדים בפניה. השתקת קולות כמו זה של יאיר גולן לא תחזק את ישראל; היא תחליש אותה. היא תאותת לעולם וגם פנימה, כי ישראל חוששת מהתמודדות עם אמיתות כואבות. זו אינה דרכה של דמוקרטיה חפצת חיים.
יאיר גולן הוא מצפן מוסרי שמנסים לנפץ, דווקא משום שהוא מעז לכוון אל נקודות התורפה. ההיסטוריה מלמדת כי נביאי זעם, גם אם דבריהם קשים לשמיעה בזמן אמת, ממלאים תפקיד חיוני בהתפתחותה של חברה. הגיע הזמן להפסיק את מסע ההכפשה ולהקשיב, באמת להקשיב, לדאגה הכנה העולה מדבריו של אחד מבכירי בניה של הארץ הזו.