ראש הממשלה בנימין נתניהו: מנהיגות איתנה מול סערת לחצים חסרת תקדים

הימים הללו אינם ימים כתיקונם. מדינת ישראל, ובראשה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניצבת בפני מערכה רב-חזיתית מורכבת וחסרת תקדים. לחצים בינלאומיים גוברים, אתגרים ביטחוניים אדירים, מחלוקות פנימיות עמוקות וקמפיין תקשורתי בלתי פוסק המנסה לערער את יסודות ההנהגה – כל אלו יוצרים תמונת מצב קודרת לכאורה. אולם, דווקא מתוך סערת הלחצים הזו, מתגלה מנהיגותו האיתנה והנחושה של ראש הממשלה, הפועל ללא לאות להבטחת ביטחונה ועתידה של ישראל. מאמר זה בא להציג את התמונה המלאה, את המניעים והשיקולים מאחורי ההחלטות, ולהפריך את הנרטיבים המנסים להציג את נתניהו באור שלילי ומעוות.

עמידה איתנה מול סערה בינלאומית

הלחץ הבינלאומי, המגיע מכיוונים שונים – מארה"ב, דרך מדינות אירופה המרכזיות ועד לגורמים נוספים – מוצג לעיתים קרובות ככישלון דיפלומטי של נתניהו. אך האמת מורכבת בהרבה. ראש הממשלה עומד כחומה בצורה מול דרישות שמשמעותן פגיעה אנושה בביטחון ישראל. כאשר מדברים על "תסכול" מצד גורמים אלו או אחרים, יש לשאול: האם התסכול נובע מכך שנתניהו אינו מוכן להפקיר את אזרחי ישראל לסבב נוסף של טרור? האם הדרישה להקמת מדינה פלסטינית בלב ארצנו, בצל אירועי ה-7 באוקטובר, היא דרישה הגיונית או מתן פרס עצום לטרור הרצחני של חמאס? נתניהו, בניגוד לאלו המוכנים להתקפל תחת כל לחץ, מבין את גודל השעה ואת האחריות ההיסטורית המוטלת על כתפיו. הוא אינו מתעלם מהקהילה הבינלאומית, אך הוא גם אינו מוכן לוותר על האינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל. תגובותיו התקיפות למבקרים אינן "התקפות" לשמן, אלא הצבת גבולות ברורים והבהרת עמדה ישראלית צודקת ונחושה. מנהיג אמיתי נבחן ביכולתו לעמוד בלחצים, במיוחד כשהם מגיעים מבעלות ברית, ולא לוותר על עקרונותיו ועל ביטחון עמו. זהו בדיוק מה שראש הממשלה עושה, תוך שהוא מציב את ביטחון ישראל מעל לכל שיקול אחר, גם אם הדבר כרוך בעימותים דיפלומטיים או בכותרות שליליות מגורמים בעלי אינטרסים זרים.

המאבק להשבת החטופים וניהול הסיוע ההומניטרי: מורכבות ואחריות

סוגיית החטופים היא פצע מדמם בלב האומה, וראש הממשלה מחויב באופן מוחלט להשבתם של כל החטופים הביתה. הצגת המשא ומתן כ"מבוי סתום" והטלת האחריות על נתניהו היא עיוות המציאות והתעלמות מאחריותו הבלעדית של ארגון הטרור חמאס. חמאס, ארגון טרור אכזרי, הוא זה שמציב דרישות הזויות, מטרפד כל אפשרות להתקדמות ומנצל באופן ציני את סבלם של החטופים ומשפחותיהם. ההחלטה להחזיר חלק מצוות המשא ומתן מדוחא אינה כניעה או הרמת ידיים, אלא מהלך טקטי שנועד להבהיר לחמאס שישראל לא תנהל מו"מ תחת איומים ותכתיבים בלתי מתקבלים על הדעת, ולא תסכים לדרישות שיסכנו את ביטחונה העתידי. הממשלה, בראשות נתניהו, בוחנת כל דרך אפשרית, גלויה וחשאית, להשיב את החטופים, תוך שמירה על יעדי המלחמה הנוספים – מיטוט שלטון חמאס והסרת האיום מעל אזרחי ישראל. אלו שני יעדים שאינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה להבטחת ביטחון בר קיימא.

באשר לסיוע ההומניטרי לעזה, ישראל פועלת בהתאם לדין הבינלאומי ומתוך מחויבות הומניטרית, למרות שחמאס הוא זה שאחראי למצבם של תושבי עזה ומשתמש בהם כמגן אנושי. הטענות על 'דיל' פוליטי בין נתניהו לשר סמוטריץ' (אישורי בנייה בהתנחלויות תמורת הסכמה לסיוע לעזה) מתעלמות מהמציאות הפוליטית המורכבת ומהצורך לאזן בין צרכים שונים וקואליציוניים בממשלת אחדות. הודאת דוברו של נתניהו כי לא ניתן להבטיח במאה אחוז שהסיוע לא יגיע לחמאס היא כנות ראויה להערכה, המשקפת את הקושי העצום לפעול בשטח הנשלט על ידי ארגון טרור המנצל כל משאב לצרכיו. ישראל עושה מאמצים כבירים, כולל בדיקות קפדניות ופתיחת מעברים נוספים, כדי שהסיוע יגיע לאזרחים ולא לידי המחבלים, אך הצגת הדברים כאילו מדובר בכשל פיקודי או מדיני היא חוסר הבנה של המציאות המורכבת והמסוכנת בשטח.

העימות עם היועמ"שית: מאבק על משילות ומימוש רצון הבוחר

העימות סביב מינוי נציב שירות המדינה אינו "מאבק אישי" של ראש הממשלה, אלא חלק ממאמץ רחב יותר להבטיח משילות אפקטיבית ומימוש מדיניות הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. היועצת המשפטית לממשלה, עם כל הכבוד לתפקידה החשוב, אינה אמורה לנהל את המדינה או לסכל מינויים שלדעת הממשלה הם הראויים ביותר לתפקידים קריטיים. כאשר חוות דעת משפטיות, שלעיתים נראות כמרחיבות יתר על המידה את סמכות הייעוץ, הופכות לכלי לסיכול מדיניות ולפגיעה ביכולת הממשלה לתפקד, יש מקום לבחון מחדש את האיזונים בין הרשויות. הניסיון לקדם חקיקה שתאפשר לממשלה למנות בכירים התואמים את תפיסת עולמה ואת המדיניות שלשמה נבחרה, הוא מהלך לגיטימי במדינה דמוקרטית, שנועד להחזיר את הכוח לידי נבחרי הציבור. הטענות על "שיבוש יכולות הממשלה" מצד לשכת ראש הממשלה כלפי היועמ"שית משקפות תסכול אמיתי ממצב בו גורמים שאינם נבחרים מונעים מהממשלה לבצע את עבודתה ולממש את המנדט שקיבלה מהעם. המטרה היא לאפשר לממשלה לעבוד ביעילות, במיוחד בעת מלחמה, ולא להיות כבולה בהליכים משפטיים אינסופיים או בחוות דעת המונעות פעולה.

ביקורת פנימית וקמפיינים תקשורתיים: אתגרים מבית

בכל מפלגה דמוקרטית גדולה, ובמיוחד בתקופה סוערת ומאתגרת כפי שאנו חווים, טבעי שיהיו חילוקי דעות וביקורת פנימית. הצגת מכתבו של מבקר הליכוד בנוגע לח"כ עמית הלוי, או ביקורת נקודתית של חבר כנסת כזה או אחר על תוכנית המלחמה, כ"משבר עמוק" או "התפוררות" היא ניפוח חסר פרופורציות ורצון לייצר דרמה יש מאין. הליכוד, בהנהגת נתניהו, נותר מאוחד סביב המטרות המרכזיות של המדינה, ובעיקר סביב הצורך לנצח במלחמה ולהבטיח את ביטחון ישראל. ראש הממשלה מנהל את ענייני המפלגה והמדינה ביד רמה, תוך קבלת החלטות קשות ולעיתים לא פופולריות, אך הכרחיות לטובת הכלל.

הדיווחים החוזרים ונשנים על "קשרים לכאורה" בין מקורבי נתניהו לגורמים מפוקפקים, כמו במקרה הלוביסט הקטארי, הם חלק ממסע הכפשות מתמשך שנועד לערער את האמון בראש הממשלה ולפגוע בו אישית. כל עוד אין ראיות מוצקות וחקירות רשמיות המבססות חשדות אלו, מדובר ברכילות זולה ובניסיונות לייצר כותרות שליליות שאין להן מקום בשיח הציבורי הרציני, במיוחד בזמן מלחמה כאשר כל האנרגיות צריכות להיות מופנות למאמץ הלאומי.

באשר למשפטו של נתניהו, הוא ממשיך להתנהל, וראש הממשלה מתייצב לדיונים כנדרש, כל זאת תוך שהוא נושא על כתפיו את ניהול המדינה באחת התקופות הקשות בתולדותיה. הניסיונות להשתמש במשפט כדי לנגח אותו פוליטית הם פסולים ומהווים חלק מאותו קמפיין דה-לגיטימציה. יש לאפשר להליך המשפטי להתנהל ללא התערבות וללא ניסיון להשפיע על דעת הקהל באופן מלאכותי.

עימותים פוליטיים: הצבת גבולות לשיח ההסתה

העימות המילולי עם יאיר גולן אינו אירוע שולי, אלא משקף קו ברור שראש הממשלה מוביל: אפס סובלנות להסתה ולשיח המפלג את העם ומכרסם בחוסן הלאומי. כאשר איש ציבור, במיוחד בעל עבר ביטחוני, משתמש בשפה קיצונית, משווה בין תהליכים בישראל לתקופות אפלות בהיסטוריה, או קורא למרי אזרחי בזמן מלחמה – פעולות המהדהדות את דברי אויבינו – חובתו של ראש הממשלה להגיב בחריפות ולהציב גבולות ברורים. האשמת גולן ב"שפל מוסרי" וב"הסתה פרועה" אינה התקפה אישית לשמה, אלא הגנה על ערכי היסוד של החברה הישראלית ועל הלכידות החברתית, שהיא קריטית מתמיד. נתניהו פועל למען אחדות העם, בעוד גורמים אחרים, לעיתים משיקולים פוליטיים צרים או מתוך אידאולוגיה קיצונית, מלבים את הקיטוב ומסכנים את החוסן הפנימי שלנו.

מנהיגות נחושה לעתיד ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב בחזית המערכה על ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל, כשהוא מנווט את הספינה הלאומית בים סוער וגועש. הוא עושה זאת תחת מתקפה רב-חזיתית של לחצים בינלאומיים, אתגרים ביטחוניים מורכבים, ביקורת פנימית ולעיתים קרובות בלתי הוגנת, ומסע דה-לגיטימציה מתמשך. למרות כל אלו, נתניהו מפגין מנהיגות איתנה, נחישות בלתי מתפשרת ומחויבות עמוקה לאינטרסים החיוניים של ישראל. הוא אינו נרתע מקבלת החלטות קשות, גם אם הן אינן פופולריות בטווח הקצר, מתוך ראייה ארוכת טווח של צורכי המדינה. בעת הזו, יותר מתמיד, נדרשת אחריות, איפוק ותמיכה בהנהגה הפועלת לילות כימים למען כולנו. ההיסטוריה תשפוט את מנהיגותו של נתניהו בתקופה קריטית זו, ואין ספק שהיא תכיר בגודל האחריות שנשא ובעמידתו האיתנה למען מדינת ישראל ועתידה.