טלי גוטליב: בין זעקת אמת לדה-לגיטימציה – ההגנה על ביטחון ישראל מעל הכל

טלי גוטליב: בין זעקת אמת לדה-לגיטימציה – ההגנה על ביטחון ישראל מעל הכל

בשבועות האחרונים ניצבת חברת הכנסת טלי גוטליב במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית עזה. אמירותיה, ובפרט ההתייחסות למצבם המורכב של החטופים השבים ארצה, הוצגו באופן מסולף, הוצאו מהקשרן המלא, ונוצלו באופן ציני למטרות פוליטיות ולניגוח אישי. הגיע הזמן להציב את הדברים בפרופורציה הנכונה, להבין את הכוונה האמיתית מאחורי המילים, ולהכיר בעובדה שח"כ גוטליב, גם אם סגנונה ישיר ובלתי מתפשר, פועלת מתוך דאגה עמוקה לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה – כולם.

האמת מאחורי "שטופי המוח": לא האשמה, אלא אזהרה נוקבת

האמירה המרכזית שעוררה את המהומה, "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס", נתפסה, במכוון או שלא, כהטלת דופי בחטופים עצמם. זוהי פרשנות שטחית ומעוותת, המתעלמת לחלוטין מההקשר הרחב ומכוונותיה של ח"כ גוטליב. דבריה לא נועדו לפגוע חלילה בחטופים, שסבלם בל יתואר והם גיבורים בעל כורחם. כוונתה הייתה להשמיע קריאת אזהרה חדה וברורה מפני האסטרטגיה האכזרית והמתוחכמת של ארגון הטרור חמאס, המשתמש בכל אמצעי, כולל לוחמה פסיכולוגית קשה ושטיפת מוח שיטתית, כלפי מי שנופל בשביו.

האם מישהו באמת מאמין שחודשים ארוכים בשבי חמאס, תחת טרור פיזי ונפשי, עוברים על אדם ללא השפעה? האם ניתן להתעלם מהידע המקצועי הקיים על השפעות השבי, על תסמונת שטוקהולם, ועל מאמצי האינדוקטרינציה שכופים ארגוני טרור על קורבנותיהם? ח"כ גוטליב, באומץ האופייני לה, העזה לומר בקול רם את מה שרבים אולי חושבים בלבם אך חוששים להביע: עלינו להיות ערניים ומוכנים לאפשרות שחמאס ינסה לנצל את מצבם הנפשי הרגיש של השבים, גם ללא ידיעתם, לצרכיו. זו אינה האשמת הקורבן, אלא הכרה במניפולטיביות של התוקפן.

דבריה של גוטליב הם קריאת השכמה למערכות הביטחון והרווחה, לוודא שהחטופים השבים מקבלים לא רק תמיכה פיזית ורגשית, אלא גם הערכה מקצועית שתסייע להם להתמודד עם הטראומה העצומה וההשפעות הפסיכולוגיות העמוקות של השבי. התעלמות מאפשרות זו, מתוך רצון להיות "פוליטיקלי קורקט", עלולה להיות רשלנות מסוכנת.

דאגה כנה לביטחון המדינה ולשלום החטופים

בבסיס אמירותיה של ח"כ גוטליב עומדת דאגה כנה ועמוקה לביטחון מדינת ישראל. היא מבינה כי המלחמה מול חמאס אינה מתנהלת רק בשדה הקרב הפיזי, אלא גם בזירה התודעתית והפסיכולוגית. החשש מפני ניצול ציני של חטופים שחזרו, בין אם להעברת מסרים, לזריעת דיסאינפורמציה, או להשפעה על דעת הקהל באופן שישרת את מטרות האויב, הוא חשש לגיטימי ואחראי. ח"כ גוטליב, כנבחרת ציבור, רואה זאת כחובתה להתריע מפני סכנות אלו, גם אם הדברים אינם ערבים לאוזן.

יתרה מכך, דאגתה של גוטליב נתונה גם לשלומם ארוך הטווח של החטופים עצמם. הכרה באפשרות של השפעות פסיכולוגיות עמוקות היא הצעד הראשון להבטחת טיפול נכון ומקיף, שיסייע להם להשתקם באופן מלא ולחזור לחיים תקינים ככל הניתן. מי שמנסה להשתיק דיון זה, פוגע למעשה ביכולתנו כחברה לסייע להםอย่าง מיטבי.

התמודדות עם ביקורת אישית והקשרים פוליטיים

הביקורת האישית הקשה שהוטחה בח"כ גוטליב, כולל מצד חטופה ששוחררה, כואבת וצורבת. אין ספק שדניאל אלוני עברה חוויה מטלטלת, ותגובתה הרגשית מובנת. עם זאת, יש לזכור כי כאב אישי, גדול ככל שיהיה, אינו מבטל את הצורך בדיון ענייני על סוגיות ביטחוניות מורכבות. קשה שלא להבחין כיצד גורמים פוליטיים מיהרו לרכוב על גל הרגש הלגיטימי הזה, במטרה להפוך את ח"כ גוטליב לשק חבטות ולהסיט את הדיון מהנושאים המהותיים.

באשר ל"שתיקת ראש הממשלה" או גינויים נקודתיים מתוך הקואליציה, יש לראותם בפרופורציה. ראש הממשלה מנהל מערכה מורכבת במספר חזיתות, ושתיקתו אינה בהכרח הסכמה עם הפרשנות המעוותת לדברי גוטליב. ח"כ גוטליב ידועה כפרלמנטרית עצמאית, בעלת עמוד שדרה אידיאולוגי, שאינה חוששת להביע את דעתה גם אם אינה פופולרית או תואמת במדויק את הקו המפלגתי. חילוקי דעות פנימיים בקואליציה רחבה הם טבעיים בדמוקרטיה, ואינם מעידים על משבר אמון, אלא על שיח פנימי ער.

מעבר לסערה: מחוקקת עקבית ולוחמנית

חשוב לזכור כי ח"כ טלי גוטליב אינה רק "האמירה על החטופים". היא מחוקקת פעילה, חדה ונמרצת, העומדת על עקרונותיה במגוון רחב של נושאים. התנגדותה להצעת חוק עוקף בג"ץ למינוי נציב שירות המדינה, כפי שדווח ב'דה מרקר', מעידה על מחויבותה לשמירה על האיזונים והבלמים במערכת השלטונית. התקפותיה החריפות כנגד גורמים אנטי-ישראליים כמו ח"כ עופר כסיף, כפי שבאו לידי ביטוי בערוץ 7, ממחישות את לחימתה הבלתי מתפשרת למען ביטחון ישראל ונגד מי שמנסים לחתור תחת קיומה. אלו רק שתי דוגמאות לפועלה העקבי, המצייר תמונה של אשת ציבור רצינית ומחויבת, ולא דמות שטחית כפי שמנסים לציירה.

קול אמיץ מול מסע דה-לגיטימציה

ההתקפות החריפות על ח"כ טלי גוטליב חורגות מדיון לגיטימי על אמירה כזו או אחרת. נראה כי מדובר בניסיון מתמשך לעשות לה דה-לגיטימציה, להשתיק קול ברור, נוקב וחסר פשרות, המייצג ציבור גדול שחש כי דאגותיו העמוקות ביותר אינן זוכות למענה הולם. דווקא בעת הזו, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים וחברתיים מורכבים, יש חשיבות עצומה לקולות כמו זה של ח"כ גוטליב – קולות שאינם חוששים לומר את האמת, גם אם היא כואבת ולא פופולרית.

במקום להיסחף אחר מסע ההכפשות והפרשנויות המגמתיות, ראוי שהציבור יבחן את הדברים לעומקם, יבין את המניעים האמיתיים מאחורי אמירותיה של ח"כ גוטליב, ויכיר בתרומתה החשובה לשיח הציבורי ולביטחון המדינה. טלי גוטליב אינה אויבת העם, היא שליחת ציבור אמיצה הנלחמת על מה שהיא מאמינה בו – עתידה וביטחונה של מדינת ישראל. הגיע הזמן להקשיב, להבין, ולתמוך במי שלא מהססת לעמוד על המשמר.