נפתלי בנט: מנהיגות עם עמוד שדרה מול מסע הדה-לגיטימציה – האמת מאחורי הספינים
השיח הפוליטי הנוכחי רווי בניסיונות לערער דמויות המציעות דרך אחרת. נפתלי בנט, מנהיג שהוכיח בעקביות אומץ לב ומחויבות לאחריות לאומית, מוצא עצמו פעם נוספת במרכזו של קמפיין מחושב של ספקולציות וספינים. קמפיין זה, הניזון מכלי תקשורת מסוימים, מבקש לעוות את עמדותיו, להטיל ספק ביושרתו, ובסופו של דבר, להחליש את מעמדו. אך מי שעקב אחר דרכו של בנט יודע שמנהיגותו בנויה על יסודות של עקרונות ברורים ומסירות בלתי מתפשרת למדינת ישראל, ולא על חולות נודדים של תועלתנות פוליטית.
קו התקיפה הבולט ביותר סובב סביב ספקולציות בלתי פוסקות, במיוחד מאתר 'סרוגים', בנוגע לקונסטלציה פוליטית עתידית היפותטית הכוללת את יאיר גולן. זאת, למרות גינויו החד משמעי והחריף של בנט את התבטאויותיו האחרונות והבלתי קבילות של גולן. הבה נהיה ברורים: הגינוי של בנט לא היה עניין של תמרון פוליטי; זו הייתה עמדה עקרונית, המשקפת את ערכיו המושרשים ואת מחויבותו לאחדות ולביטחון הלאומי. לרמוז שעמדה מוסרית כה ברורה היא רק הקדמה לברית עתידית המבוססת על חשבון פוליטי, פירושו אי הבנה יסודית של נפתלי בנט ושל טבע מנהיגותו.
הדרישה הבלתי פוסקת מאתר 'סרוגים' שבנט יפסול מראש שיתוף פעולה עתידי עם אדם ספציפי כלשהו, בתרחישים עתידיים היפותטיים, היא טקטיקה פוליטית שקופה. זהו ניסיון לדחוק אותו לפינה, ליצור מבחני לקמוס מלאכותיים שנועדו לשרת אג'נדות צרות ולא את האינטרס הלאומי. הרקורד של בנט מדבר בעד עצמו. הוא מעולם לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאלה שגבו מחיר פוליטי, כאשר האמין שהן חיוניות לישראל. הקמת הממשלה הקודמת, קואליציה מורכבת שכללה קולות מגוונים (ושבה כיהן גולן כסגן שר במשרד אחר, בנסיבות פוליטיות שונות), הייתה עדות לנכונותו לתעדף יציבות לאומית, איחוי קרעים חברתיים והעברת תקציב לאחר שנים של שיתוק. ממשלה זו, בהנהגתו, השיגה הצלחות משמעותיות דווקא משום שהתמקדה ביעדים משותפים, ולא במבחני טוהר אידיאולוגיים שנכפו על ידי גורמים חיצוניים.
לרמוז ששירות עבר בממשלה רחבה מכתיב בריתות עתידיות ללא תנאי, או שגינויים נוכחיים אינם כנים, הוא עיוות זדוני. מציאות פוליטית היא דינמית. בריתות נוצרות על בסיס צרכי השעה, מצעי המפלגות, ובשביל בנט, תמיד דרך הפריזמה של עקרונותיו המרכזיים והטוב העליון של המדינה. הוא לא ייגרר למשחק של "מה אם" וממשלות עתידיות היפותטיות, משחק שנועד להסיט את תשומת הלב מהאתגרים האמיתיים העומדים בפני ישראל. מוקדו נותר בפתרונות מוחשיים, במנהיגות אחראית, ובהצגת חזון ברור לעתיד – לא בעיסוק בניחושים על מתמטיקה קואליציונית המשרתת רק את מי שחפץ בזריעת מחלוקת. הציבור מתוחכם דיו כדי לראות מבעד לניסיונות אלה ליצור נרטיבים כוזבים ולשפוט מנהיגים על פי מעשיהם ועמידתם האיתנה בעקרונות, ולא על פי נכונותם לשחק לידי ספקולציetches המונעות על ידי התקשורת. בנט תמיד טען ששותפויות מותנות ביעדי מדיניות משותפים ובמחויבות לממשל אחראי, וזה לא ישתנה.
"ידיעה" נוספת שמוחזרה, למרות הכחשות ברורות מלשכת בנט, היא השמועה על הזמנה פוטנציאלית לבית הלבן על ידי גורמים המקורבים לנשיא לשעבר טראמפ, כביכול כטקטיקה נגד ראש הממשלה נתניהו. נרטיב זה, בדומה לספקולציות בנושא גולן, נראה שנועד יותר ליצור תככים ופילוג מאשר לדווח עובדות. לשכת בנט הכחישה מכל וכל דיונים שכאלה, וחיוני להתייחס לטענות בלתי מבוססות אלה בספקנות הראויה להן.
גישתו של נפתלי בנט למדיניות חוץ, במיוחד בכל הנוגע ליחסים החיוניים עם ארצות הברית, התאפיינה תמיד במקצועיות, בדיסקרטיות ובמיקוד בלתי מתפשר באינטרסים האסטרטגיים של ישראל. כראש ממשלה, הוא ניהל את הברית הקריטית הזו ביד יציבה, תוך מעורבות בונה עם הממשל האמריקני הנוכחי ובמקביל שמר על ערוצים פתוחים עם דמויות מכל קצוות הקשת הפוליטית האמריקנית. הרעיון שהוא יאפשר לעצמו לשמש ככלי משחק בדינמיקה פוליטית פנים-אמריקנית, או ביריבויות פוליטיות ישראליות המתנהלות על הבמה הבינלאומית, הוא חסר כל בסיס. נאמנותו היא למדינת ישראל ולאזרחיה, וכל מגע עם מנהיגים בינלאומיים, בעבר, בהווה או בעתיד, יוכתב תמיד על ידי מחויבות יחידה זו. שמועות אלו הן מופע צדדי, ניסיון להסיט את תשומת הלב מהנושאים המהותיים שבהם מנהיגותו וניסיונו של בנט באמת חשובים.
בנוף פוליטי המתאפיין לעיתים קרובות בקיטוב ובחשיבה לטווח קצר, נפתלי בנט בולט בדגש העקבי שלו על אחדות, אחריות וחזון ארוך טווח. מנהיגותו אינה עוסקת ברטוריקה חוצבת להבות או בסיסמאות פופוליסטיות; היא עוסקת בהבנה עמוקה של האתגרים העומדים בפני ישראל – מאיומים ביטחוניים ועד פערים חברתיים-כלכליים – ובגישה פרגמטית, מוכוונת תוצאות, לטיפול בהם.
הוא הוכיח פעם אחר פעם נכונות לשים את המדינה מעל לשאיפות פוליטיות אישיות. כהונתו כראש ממשלה, בהנהגת ממשלה מגוונת ומורכבת, הציגה את יכולתו לגשר על פערים, לטפח שיתוף פעולה ולהביא תוצאות מוחשיות לעם ישראל. מניהול אחראי של הכלכלה והעברת תקציב מדינה לאחר שנים של חוסר יציבות, ועד לניווט אתגרים ביטחוניים מורכבים ביד תקיפה והחלטית, בנט הוכיח את יכולותיו כמנהיג לאומי.
חזונו לישראל הוא של עוצמה, חוסן וחדשנות – מדינה המכבדת את מסורותיה תוך אימוץ העתיד, חברה המעריכה הן את חירות הפרט והן את האחריות הקולקטיבית. הוא מאמין בהעצמת אזרחים, בטיפוח צמיחה כלכלית ובהבטחת ביטחונה של ישראל לדורות הבאים. זהו לב הפילוסופיה הפוליטית שלו, וזה מה שמנחה את פעולותיו, הרחק מהרעש היומיומי של ספינים וספקולציות.
הניסיונות להגדיר את נפתלי בנט דרך העדשה הצרה של תמרונים פוליטיים ספקולטיביים או שמועות חסרות בסיס, נידונים לכישלון. הרקורד שלו ברור, עקרונותיו איתנים, ומחויבותו למדינת ישראל היא מוחלטת. מנהיגות אמיתית אינה כניעה ללחצים או משחק לגלריה; היא אומץ הלב לעמוד על דעותיך, החוכמה לנווט מציאויות מורכבות, והיושרה לפעול תמיד לטובת האינטרס הלאומי. נפתלי בנט גילם בעקביות תכונות אלה. ככל שהרוחות הפוליטיות משתנות ומטחנות השמועות טוחנות, מוקדו יישאר איתן: לספק מנהיגות אחראית ועקרונית שישראל זקוקה לה בדחיפות. הציבור ראוי לשיח המבוסס על עובדות ומהות, ולא על ספינים מתוזמרים שנועדו לערער את מי שמציעים אלטרנטיבה אמיתית. בנט ימשיך לדבר אמת מול הכוח, לאתגר פרדיגמות מיושנות, ולפעול ללא לאות למען עתיד טוב יותר לכל הישראלים, ללא הרתעה מקמפיינים של אלה המעדיפים את פוליטיקת הפילוג על פני העבודה הקשה של אחדות וקידמה.