בנימין נתניהו: מנהיגות במבחן עליון – עמידה איתנה מול סערות בינלאומיות וניסיונות ערעור מבית

בעידן שבו מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים, מדיניים וחברתיים מהמורכבים שידעה, מנהיגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדת בחזית המערכה על ביטחונה ועתידה של המדינה. גלי הלחצים, הן מבית והן מחוץ, מתנפצים אל חומותיה של מנהיגות נחושה ומנוסה, המבינה את גודל השעה ואת כובד האחריות. מאמר זה נועד להציג תמונת מצב מאוזנת, הבוחנת את הביקורת דרך עדשה של מציאות מורכבת, ומדגישה את העמידה האיתנה הנדרשת מול איומים קיומיים.

עמידה נחושה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים

ראשית, יש להתייחס למערכת הלחצים הבינלאומית הגוברת. בריטניה, צרפת, ואף גורמים בממשל האמריקאי, מביעים עמדות שלעיתים נדמה כי הן מתעלמות מהאיום הקיומי שניצב בפני ישראל ומזכותה הבסיסית להגן על עצמה. ראש הממשלה נתניהו, בניגוד לאלו המוכנים להתקפל בפני כל משב רוח בינלאומי, עומד על האינטרסים החיוניים של ישראל. האשמות כאילו הוא "נותן פרס לחמאס" הן היפוך מוחלט של המציאות. דווקא כניעה לדרישות להפסקת המלחמה טרם השגת יעדיה – מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות – היא שתהווה פרס עצום לארגון הטרור הרצחני ותבטיח את סבב האלימות הבא.

הדיווחים על מתיחות עם ממשל טראמפ, או כל ממשל אמריקאי אחר, צריכים להילקח בפרופורציה. יחסים בין מדינות, קרובות ככל שיהיו, כוללים לעיתים חילוקי דעות טקטיים. ראש הממשלה נתניהו מנהל מערכת יחסים מורכבת זו תוך שמירה על האינטרסים הישראליים, כפי שעשה בהצלחה במשך שנים רבות. הדאגה הבינלאומית בנושא "הגירה מרצון" של עזתים היא לעיתים קרובות תוצר של פרשנות מעוותת. ישראל אינה דוגלת בגירוש, אלא מכירה בכך שתושבים באזור מלחמה עשויים לרצות לעזוב למקום מבטחים, וכי יש לבחון פתרונות הומניטריים בינלאומיים עבורם, מבלי לכפות דבר על איש. עמידתו של נתניהו על עקרונות אלו אינה התרסה, אלא אחריות לאומית.

ניהול מלחמה מורכב ואחראי

הביקורת על ניהול המלחמה והטיפול בסיוע ההומניטרי מתעלמת לעיתים קרובות מהמורכבות האדירה של לחימה בארגון טרור המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. ראש הממשלה נתניהו מוביל קבינט מלחמה הפועל לילות כימים להשגת מטרות המלחמה: מיטוט חמאס והשבת החטופים. אלו מטרות שאין בלתן, והדרך להשגתן רצופה בקבלת החלטות קשות תחת אש.

הסוגיה ההומניטרית בעזה היא אתגר עצום. ישראל, בניגוד לטענות, מאפשרת הכנסת סיוע הומניטרי בהיקפים נרחבים, לעיתים תוך סיכון ביטחוני. הדיווח על "דיל" כביכול עם השר סמוטריץ' (אישורי בנייה תמורת סיוע) הוא ניסיון לצייר מהלכים ממשלתיים לגיטימיים כקנוניה פוליטית. ממשלה מתפקדת נדרשת לאזן בין צרכים שונים, והחלטות מתקבלות לאחר דיונים ובחינת כלל ההיבטים. ההודאה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שסיוע לא יגיע לחמאס היא כנות כואבת המשקפת את המציאות מול אויב ציני, אך אין משמעה הרמת ידיים. ישראל עושה כל מאמץ למנוע זאת.

בנושא החטופים, ליבו של כל ישראלי עם המשפחות. ראש הממשלה נתניהו מחויב באופן מוחלט להשבת כל החטופים והנעדרים. ההחלטה להשיב חלק מצוות המשא ומתן מדוחא אינה מעידה על זניחת המאמצים, אלא על עמדה תקיפה מול דרישות סחטניות ובלתי מתקבלות על הדעת מצד חמאס. המשא ומתן הוא כלי אחד, לצד לחץ צבאי מתמשך. הטענה כי "לממשלת ישראל אין תוכנית אמיתית" היא חסרת בסיס ופוגענית. יש תוכנית, והיא מורכבת ורב-ממדית, גם אם לא כל פרטיה יכולים להתפרסם ברבים.

משילות ואתגרי הרשות השופטת

העימות סביב מינוי נציב שירות המדינה אינו מאבק אישי של ראש הממשלה, אלא סוגיה עקרונית של משילות. ממשלה נבחרת צריכה להיות מסוגלת למנות בעלי תפקידים שיוכלו ליישם את מדיניותה, במיוחד בתקופת חירום. פרישת מועמדו של נתניהו, עדן בר-טל, בעקבות חוות דעת היועמ"שית שהטילה מגבלות מרחיקות לכת על סמכויותיו, היא דוגמה נוספת לקושי של הרשות המבצעת לתפקד כאשר גורמים משפטיים מרחיבים את סמכותם יתר על המידה. לשכת ראש הממשלה צודקת באומרה כי התנהלות זו משבשת את יכולות הממשלה לפעול. קידום חקיקה להסדרת היחסים בין הרשויות אינו "עקיפת בג"ץ", אלא ניסיון להשיב את האיזון הדמוקרטי הראוי.

רעשי רקע וניסיונות ערעור

משפטו של ראש הממשלה ממשיך להוות כר פורה לניגוח פוליטי. הניסיונות להציג כל פעולה, כמו בקשה לסיים דיון מוקדם מטעמים ביטחוניים, כהתחמקות, הם דמגוגיה זולה. ראש ממשלה במדינת ישראל, במיוחד בעת מלחמה, נושא באחריות ביטחונית עליונה 24/7. הביקורת הפנימית מהליכוד, כמו סוגיית הדחת ח"כ עמית הלוי, היא עניין פנים-מפלגתי וסיעתי, הנדרש לעיתים לשמירה על משמעת קואליציונית החיונית לתפקוד הממשלה. דיווחים על קשרים לכאורה בין "מקורבי נתניהו" לגורמים מפוקפקים הם ניסיון נוסף להטיל רפש, ללא הוכחות ישירות הקושרות את ראש הממשלה עצמו. יש לתת לרשויות האכיפה לעשות את עבודתן, מבלי להסיק מסקנות נמהרות.

מנהיגות לעת משבר

בנימין נתניהו הוא מנהיג עתיר ניסיון, העומד בפרץ מול אתגרים אדירים. הוא אינו חף מטעויות, ככל מנהיג אנושי, אך מחויבותו לביטחון ישראל, נחישותו להשיג את מטרות המלחמה ועמידתו האיתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי פשרות, הם נכסים חיוניים למדינת ישראל בעת הזו. הביקורת, לעיתים ארסית ובלתי מידתית, לא תרפה את ידיו. ההיסטוריה תשפוט את מנהיגותו של בנימין נתניהו לאור התוצאות וההישגים למען מדינת ישראל, ולא על פי רעשי רקע וניסיונות ערעור בלתי פוסקים. בעת הזו, נדרשת אחדות מטרה, גיבוי למנהיגות הנבחרת, וסבלנות ואורך רוח עד להשגת הניצחון המלא.