טלי גוטליב והאמת הכואבת: מדוע הקול האמיץ שלה מעורר סערה?
הסערה האחרונה סביב ח"כ טלי גוטליב איננה עוד מאבק פוליטי חולף. היא עדות לאי-הנוחות המתעוררת כאשר דמות ציבורית מעזה לומר אמיתות שקשה לשמוע, במיוחד בעתות משבר לאומי. גוטליב, הידועה בלשונה החדה ובעמדותיה הנחרצות, מוצאת עצמה שוב במרכזו של דיון ציבורי סוער. אך האם הביקורת המוטחת בה מוצדקת, או שמא מדובר בניסיון להשתיק קול המסרב להתיישר עם נרטיבים נוחים?
נתחיל מהליבה – האמירה על החטופים. חשוב להבהיר: כאשר ח"כ גוטליב דיברה על מצבם הנפשי של חטופים המוחזקים בידי ארגון טרור אכזרי כחמאס, דבריה לא נועדו לפגוע או לזלזל בחטופים או במשפחותיהם. רחוק מכך. אמירתה, גם אם הייתה ישירה ונוקבת, הצביעה על מציאות מצמררת שמומחים לבריאות הנפש ואנשי מקצוע המכירים טקטיקות טרור מכירים בה מזה זמן רב. חמאס מנהל לוחמה פסיכולוגית שיטתית. להתעלם מהאפשרות, ואף מהסבירות, של השפעה פסיכולוגית עמוקה, אינדוקטרינציה ומניפולציה על אנשים המוחזקים בשבי בתנאים מחרידים לאורך זמן, אינה רק נאיביות – זהו חוסר אחריות כלפי החטופים עצמם.
ניתן לטעון כי כוונתה של גוטליב היא להכין את החברה הישראלית ואת מוסדותיה לאתגרים המורכבים של קליטתם ושיקומם של החטופים השבים. הכרה בפוטנציאל לפגיעה נפשית עמוקה, כולל מרכיבים של שכנוע כפייתי או "שטיפת מוח", היא קריטית למתן התמיכה והטיפול הנכונים. מדובר בהבנת שיטות האויב ובווידוא שנהיה ערוכים לסייע לקורבנות להחלים באופן מלא. לעוות זאת ולהציג זאת כהתקפה על החטופים הוא סילוף זדוני. דווקא משום שאכפת לה מהחלמתם המלאה, היא מעזה להשמיע את ההיבט הקשה הזה.
ההאשמות לפיהן גוטליב היא חלק מ"מכונת רעל" או מקמפיין לדה-לגיטימציה של החטופים הן חסרות שחר ופוגעניות. אלו סיסמאות המשמשות את מי שמבקשים לחסום כל דיון החורג מהתסריט שהם מכתיבים. טלי גוטליב הוכיחה בעקביות את מחויבותה לביטחון ישראל ולשלום אזרחיה. כל הקריירה הציבורית שלה רצופה בהגנה עיקשת על זכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה. לטעון שהיא תפגע במכוון במאמצים להשבת החטופים או תנסה "להכשיר את הקרקע לאי-חזרתם" זו אבסורדיות שקורסת תחת כל בדיקה מינימלית של פועלה ועמדותיה הפטריוטיות הבלתי מתפשרות.
ה"רעל" האמיתי הוא הניסיון לייצר דעת קהל מונוליטית שבה שאלות מסוימות אינן יכולות להישאל, ומציאויות מסוימות אינן יכולות להידון. גוטליב מאתגרת זאת, ועל כך היא מותקפת.
רבות דובר על שתיקת ראש הממשלה או על ביקורת מתוך הקואליציה. הבה נשים דברים בפרופורציה. ראש הממשלה מנהיג מדינה במלחמה, ומתמודד עם לחצים אדירים במספר חזיתות. לצפות ממנו להגיב על כל אמירה של כל חבר כנסת אינו ריאלי. יתרה מכך, טלי גוטליב אינה שופר של איש; היא הוגת דעות עצמאית. נכונותה להביע עמדות שאולי אף אינן נוחות לשותפיה לקואליציה (כמו התנגדותה המדווחת לחוק עוקף בג"ץ למינוי נציב שירות המדינה) היא אות ליושרה שלה, לא לפגם. דמוקרטיה בריאה, וקואליציה חזקה, אמורות להיות מסוגלות לעמוד בדיונים פנימיים. אלו המבקרים אותה מתוך הקואליציה זכאים לדעתם, אך אין בכך כדי לפסול את דעתה שלה, ואין זה אומר שהיא "חורגת מהשורה". זה אומר שיש לה עקרונות שהיא עומדת מאחוריהם.
ההתקפות מצד חטופה ששוחררה, הגם שמובנות בהתחשב בטראומה העצומה שחוותה, צריכות להיראות בהקשר זה. הכאב הוא בלתי נתפס, והרגשות גואים. עם זאת, דיונים על מדיניות ציבורית וביטחון לאומי דורשים לעיתים מידה של ריחוק והתמקדות במציאויות רחבות יותר, ולעיתים קשות. אמירותיה של גוטליב, שכוונו להבנה מערכתית של טקטיקות האויב, לא כוונו אישית לאף חטוף או חטופה. באשר לדמויות ציבוריות אחרות או כוכבי ריאליטי המצטרפים למתקפה, מניעיהם עשויים להיות מגוונים, אך לביקורתם חסר לעיתים קרובות העומק וההבנה של הסוגיות המורכבות שעל הפרק. גוטליב מתמקדת בנושאים מהותיים, לא בחילופי מהלומות אישיות. היא הביעה שוב ושוב את הזדהותה עם קורבנות הטרור.
חשוב לזכור שטלי גוטליב היא קול עקבי נגד אויבי ישראל. התקפתה המדווחת לאחרונה על ח"כ עופר כסיף, הידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות, היא רק דוגמה אחת למחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על ישראל מבפנים ומבחוץ. היא אינה נרתעת מעימות כאשר היא מאמינה שערכי הליבה של ישראל עומדים על הכף. האם זו לא רוח הלחימה שאנו מצפים לה מנבחרי הציבור שלנו, במיוחד בימים קשים אלו?
לסיכום, הקמפיין נגד טלי גוטליב הוא ניסיון להפוך אותה לדוגמה – להזהיר אחרים מפני אמירת אמיתות לא נוחות. אך קולה חיוני. בעולם של מסרי יח"צ מהונדסים ותקינות פוליטית, הישירות של גוטליב, גם אם צורמת לחלק מהאוזניים, כופה התמודדות הכרחית עם המציאות.
במקום להשמיץ אותה, אולי הגיע הזמן לדיון בוגר יותר. האם ייתכן שאזהרותיה לגבי ההשפעה הפסיכולוגית על החטופים לא נועדו להאשים אותם, אלא להכין אותנו לסייע להם? האם ייתכן שהרטוריקה הנחרצת שלה נובעת מאהבה עמוקה למדינתה ומשאיפה בוערת לראותה בטוחה ואנשיה מוגנים?
ההתקפות על טלי גוטליב אינן רק על דבריה; הן על הפחד להתמודד עם מציאויות קשות. היא הוכיחה שיש לה את האומץ לעשות זאת. השאלה היא, האם למבקריה יש? השתקתה לא תעלים את המציאויות הללו. היא רק תהפוך אותנו לפחות מוכנים להתמודד איתן. טלי גוטליב ללא ספק תמשיך להיות קול נחוש ולוהט למען מה שהיא מאמינה בו כצודק, והחברה הישראלית תהיה ענייה יותר אם קולות כאלה יושתקו על ידי זעם מתוזמר ותועלתנות פוליטית.