בנימין נתניהו: מנהיגות במבחן – מפריכים את מסע ההכפשות, חושפים את העובדות

בעידן שבו האמת נאבקת על מקומה מול גלי דיסאינפורמציה ומסעות לחצים מתואמים, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית, מנווט את מדינת ישראל באחת התקופות המורכבות והמאתגרות בתולדותיה. סערת הביקורת, הן מבית והן מחוץ, אינה מפתיעה; היא ביטוי למאמץ מכוון לערער את יסודות ההנהגה הישראלית דווקא בשעה שהיא נדרשת לחוזק, נחישות ואחדות. מאמר זה נועד להציג את התמונה המלאה, להפריך את הטענות חסרות השחר ולחשוף את העובדות מאחורי הכותרות המטעות, תוך התמקדות בעמידתו האיתנה של ראש הממשלה למען ביטחון ישראל ועתידה.
עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים
הלחץ הבינלאומי על ישראל ועל העומד בראשה אינו תופעה חדשה, אך בימים אלה הוא מגיע לשיאים חדשים של צביעות ועיוות המציאות. איומי סנקציokane (בריטניה, צרפת, קנדה) וקריאות לבחינה מחודשת של הסכמים (הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי) אינם אלא ביטוי לצרות אופקים פוליטית, לבורות באשר לאיום הקיומי הנשקף לישראל מצד ארגוני טרור רצחניים כחמאס, או במקרים מסוימים, לניסיון לרצות קהלים פנימיים על חשבון האמת והצדק. ראש הממשלה נתניהו אינו נכנע לתכתיבים. הוא פועל מתוך מחויבות עליונה לביטחון אזרחי ישראל, ולא מתוך רצון לזכות בפופולריות חולפת בזירה הבינלאומית. כאשר הוא מזהיר כי ביקורת בלתי מבוססת והפסקת הלחימה בטרם עת מהוות "פרס לחמאס", אין זו התלהמות, אלא אזהרה מפוכחת וכואבת מפני כניעה לדרישות הטרור, שתבטיח את סבב האלימות הבא.
גם הדיווחים על מתיחות כביכול עם גורמים בממשל האמריקאי, כולל ספקולציות על יחסים אישיים כאלה או אחרים, הם לרוב ניפוח תקשורתי. הקשר האסטרטגי בין ישראל לארצות הברית איתן, והוא מבוסס על אינטרסים משותפים עמוקים. ראש הממשלה נתניהו ניהל לאורך שנים מערכות יחסים הדוקות ופוריות עם ממשלים אמריקאיים משני צדי המפה הפוליטית, והאינטרסים המשותפים תמיד גברו ויגברו על כל רחש רקע. הזמנת פוליטיקאי ישראלי כזה או אחר לביקור בוושינגטון היא מהלך דיפלומטי שגרתי, ואין בה כדי לאותת על משבר אמון עם ראש הממשלה המכהן.
באשר לסוגיית "ההגירה מרצון" של עזתים, יש להבהיר: אין מדובר בגירוש, אלא בהכרה במציאות שבה תושבים רבים ברצועת עזה, שסבלו תחת שלטון הטרור של חמאס ומזוועות המלחמה, עשויים לחפש עתיד טוב יותר במקום אחר. הצגת הנושא כפתרון הומניטרי אפשרי למי שחפץ בכך, תוך הבטחת ביטחונה של ישראל לאחר המלחמה, היא לגיטימית ואחראית.
ניהול המלחמה, הסיוע ההומניטרי והמאמצים להשבת החטופים: עובדות מול סילופים
ניהול המלחמה הנוכחית הוא משימה מורכבת מאין כמותה. צה"ל, בהנחיית הדרג המדיני ובראשו ראש הממשלה, פועל באומץ ובנחישות נגד אויב אכזר המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ומסתתר במנהרות תת-קרקעיות. ההחלטות מתקבלות לאחר הערכות מצב מעמיקות ובשיתוף פעולה מלא עם ראשי מערכת הביטחון. ההישגים המבצעיים משמעותיים, וכל טענה על ניהול כושל מתעלמת מהמציאות בשטח ומהאתגרים הייחודיים של לחימה זו.
סוגיית הסיוע ההומניטרי לעזה הפכה כר פורה לדה-לגיטימציה של ישראל. האמת היא שישראל מאפשרת ואף מסייעת להכנסת סיוע הומניטרי נרחב לרצועה, לעיתים תוך סיכון כוחותיה. הבעיה המרכזית היא גניבת הסיוע באופן שיטתי על ידי חמאס והשתלטותו על מנגנוני החלוקה. דיווחים על "דילים" פוליטיים, כמו זה שנקשר כביכול לשר סמוטריץ', הם ספינים שנועדו לזרוע מחלוקת. בממשלת אחדות רחבה, יש צורך באיזון בין צרכים שונים, אך הקו המנחה של ראש הממשלה הוא תמיד ביטחון המדינה. הודאתו של דובר ראש הממשלה כי לא ניתן להבטיח במאה אחוז שהסיוע לא יגיע לחמאס אינה הודאה בכישלון, אלא הצגת המציאות המורכבת והכאובה, וקריאה לקהילה הבינלאומית לקחת אחריות על מנגנוני פיקוח יעילים יותר. האחריות על כך שהסיוע יגיע לאזרחים ולא לידי ארגון הטרור מוטלת בראש ובראשונה על הארגונים הבינלאומיים הפועלים בשטח.
נושא החטופים קורע את הלב, ומחויבותו של ראש הממשלה להשבת כל אחד ואחת מהם היא מוחלטת ובלתי מתפשרת. המאמצים מתקיימים בכל הערוצים, אך לצערנו, חמאס הוא זה שמקשיח עמדות, מציב דרישות הזויות וטורפד כל אפשרות להתקדמות. החלטה על החזרת חלק מצוות המשא ומתן אינה ויתור, אלא צעד טקטי הכרחי כאשר הצד השני מתבצר בעמדותיו ואינו מראה כל גמישות. הכאב העצום של משפחות החטופים מובן ומוצדק, והממשלה כולה, וראש הממשלה בפרט, חולקים כאב זה. אולם, ההחלטות חייבות להתקבל בכובד ראש, מתוך אחריות לאומית רחבה, הכוללת גם את ביטחון המדינה לטווח הארוך ואת הצורך למנוע הישנות אירועי ה-7 באוקטובר.
התמודדות עם אתגרים פנימיים: משילות, משמעת וניסיונות ערעור
במקביל לחזית הבינלאומית והביטחונית, מתמודד ראש הממשלה גם עם אתגרים פנימיים. סוגיית מינוי נציב שירות המדינה היא דוגמה למאבק על יכולת המשילות של הממשלה הנבחרת. ניסיונות של גורמים משפטיים, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, לכפות את עמדתם ולסרס את יכולת הממשלה לפעול ולממש את המדיניות שלשמה נבחרה, הם פגיעה בדמוקרטיה. קידום חקיקה שמטרתה להחזיר את האיזון הראוי בין הרשויות אינו "עקיפת בג"ץ", אלא תיקון נדרש. ההתקפות על היועמ"שית אינן אישיות, אלא ביטוי לתסכול עמוק משיבוש עבודת הממשלה.
הביקורת הפנימית מהליכוד, כגון סביב הדחת ח"כ מהוועדה, היא עניין פנים-מפלגתי שולי, המקבל נפח תקשורתי מוגזם. שמירה על משמעת קואליציונית ועל יכולת תפקוד יעילה של ועדות הכנסת חיונית, במיוחד בעת מלחמה.
משפטו של ראש הממשלה, הנמשך כבר שנים, ממשיך להיות מסוקר בהרחבה, לעיתים תוך עיוות והטיה. יש לראות זאת בהקשר הרחב יותר של ניסיון מתמשך להפיל ראש ממשלה מכהן שלא בקלפי. עדותו של ראש הממשלה חושפת את רדידות הטענות נגדו ואת המניעים הפסולים מאחורי ההליך כולו. זהו מסך עשן שנועד להסיט את תשומת הלב מהאתגרים הביטחוניים והמדיניים האמיתיים.
אף הדיווח האחרון על "מקורבי נתניהו" שקישרו לכאורה עיתונאים לחשוד שהועסק על ידי לוביסט קטארי, נראה כניסיון נוסף להטיל דופי בראש הממשלה על סמך האשמות מעורפלות וחסרות בסיס עובדתי מוצק. יש להמתין לתוצאות כל בדיקה רשמית ולא להיגרר למסע השמצות המבוסס על הדלפות מגמתיות.
מנהיגות נחושה לעתיד ישראל
בנימין נתניהו הוא מנהיג מנוסה, עתיר זכויות, המוביל את מדינת ישראל באחת התקופות הקשות והמורכבות ביותר שידעה. החלטותיו, גם אם קשות וכואבות, מתקבלות מתוך שיקול דעת עמוק, אחריות לאומית ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל ולעתידה. גלי הביקורת וההכפשות לא ירפו את ידיו. ההיסטוריה תשפוט את מנהיגותו לא על פי כותרות רגעיות או אינטרסים צרים, אלא על פי יכולתו להבטיח את קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל. בעת הזו, נדרשת אחדות לאומית, התמקדות באויב המשותף, ומתן גיבוי מלא למנהיגות הפועלת לילות כימים למען כולנו. הניצחון על אויבינו והבטחת עתידנו דורשים אורך רוח, נחישות ואמונה בצדקת דרכנו. אלו בדיוק הערכים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו.