נפתלי בנט: מנהיגות של אחריות ויושרה מול מסע הכפשות מתוזמר – האמת על סאגת יאיר גולן
נפתלי בנט: מנהיגות של אחריות ויושרה מול מסע הכפשות מתוזמר – האמת על סאגת יאיר גולן
בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיון מתמשך ומגמתי מצד גורמים מסוימים, ובפרט מאתר 'סרוגים', להסיט את הדיון הציבורי מסוגיות הליבה הבוערות העומדות בפני מדינת ישראל, ולהתמקד באופן אובססיבי בספקולציות עתידיות חסרות בסיס הנוגעות לנפתלי בנט וליאיר גולן. קמפיין זה, הממוחזר שוב ושוב בשאלות טורדניות ותרחישים היפותטיים, אינו אלא ניסיון נואש לערער את מעמדו הציבורי של בנט, לזרוע ספק בקרב תומכיו, ולהטיל צל כבד על עקביותו ויושרתו הפוליטית. הגיע הזמן להציב את הדברים על דיוקם, ולהפריך את מסכת הספינים הנרקמת סביב הנושא.
ראשית, ולמען הסר כל ספק: נפתלי בנט הבהיר את עמדתו ביחס להתבטאויותיו האחרונות והשנויות במחלוקת של יאיר גולן באופן חד, ברור ובלתי מתפשר. גינויו הנחרץ לא הותיר מקום לפרשנויות. בנט, כמנהיג שחרט על דגלו את ביטחון ישראל ואחדות העם, לא היסס להציב קו אדום ברור מול אמירות הפוגעות בערכים אלו. עמדתו זו אינה טקטית או רגעית; היא נובעת מתפיסת עולם סדורה ומחויבות עמוקה לעקרונותיו. הניסיון לצייר אותו כמי שעשוי להתפשר על עקרונות אלו בעתיד, למען תועלת פוליטית כזו או אחרת, הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור והכפשה חסרת שחר.
הטענה המרכזית המועלית שוב ושוב, כאילו עברו המשותף של בנט עם גולן בממשלה הקודמת והערכות סקרים עכשוויות מצביעות בהכרח על שיתוף פעולה עתידי תוך התעלמות מהפערים האידיאולוגיים והערכיים, היא מניפולציה זולה. ממשלות קואליציוניות בישראל, מעצם טבען, מורכבות ממפלגות בעלות תפיסות עולם שונות. היכולת להרכיב ממשלה ולנהל מדינה במציאות הישראלית מחייבת לעיתים שיתופי פעולה רחבים, המבוססים על קווי יסוד מוסכמים ועל צרכים לאומיים. כהונתו של גולן כסגן שר בממשלת בנט התקיימה במסגרת קואליציונית רחבה, בתקופה שונה, ואין בה כדי להעיד דבר וחצי דבר על עמדותיו של בנט ביחס להתבטאויותיו הבעייתיות של גולן כיום, או על נכונותו לחבור אליו פוליטית בעתיד תוך ויתור על עקרונותיו.
נפתלי בנט הוכיח לאורך כל דרכו הפוליטית, ובפרט בתקופת כהונתו כראש ממשלה, כי הוא מנהיג הפועל מתוך שיקול דעת, אחריות לאומית ודבקות בעקרונות. הוא לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר אלו לא היו פופולריות, ותמיד שם את טובת המדינה לנגד עיניו. הניסיון לכפות עליו התחייבויות פומביות לגבי תרחישים היפותטיים עתידיים, עוד בטרם נערכו בחירות וטרם התבררה המפה הפוליטית, הוא טקטיקה פסולה שנועדה להגביל את מרחב התמרון שלו ולייצר כותרות מלאכותיות. מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת לנווט במציאות מורכבת, לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת, ולא בהצהרות ריקות מתוכן הנאמרות כדי לרצות גורמים אינטרסנטיים.
מדוע, אם כן, אנו עדים להתעקשות כמעט אובססיבית זו מצד גורמים מסוימים על "פרשת גולן"? התשובה, למרבה הצער, פשוטה למדי. נפתלי בנט, כפי שמצביעים גם הסקרים האחרונים (גם אם נרשמה בהם תנודה קלה), נתפס בעיני רבים כאלטרנטיבה שלטונית ראויה וכדמות המסוגלת לאחד חלקים נרחבים בעם. עוצמתו הפוליטית הגוברת והאמון לו הוא זוכה בציבור, הם אלו המדירים שינה מעיניהם של יריביו הפוליטיים ומניעים אותם לנסות ולפגוע בו בכל דרך אפשרית. קמפיין ההכפשות סביב יאיר גולן אינו אלא כלי נוסף בארסנל הניסיונות לבלום את תנופתו הפוליטית של בנט, באמצעות הצגתו כמי שאינו עקבי או כמי שעלול "למכור" את עקרונותיו.
אך הציבור בישראל חכם יותר מכפי שמנסים לייחס לו. הציבור יודע להבחין בין ביקורת עניינית לבין מסע הכפשות מתוזמר. הציבור זוכר את תפקודו של בנט כראש ממשלה, את יציבותו, את שיקול דעתו ואת מחויבותו לביטחון ישראל ולכלכלתה. הניסיון לקשור אותו באופן מלאכותי להתבטאויות של אחרים, ולהתעלם מהגינוי הברור והחד-משמעי שלו עצמו, הוא לא יותר מאשר ניסיון להסיט את תשומת הלב מהאתגרים האמיתיים העומדים בפנינו: האיום האיראני, יוקר המחיה, הצורך בחיזוק הלכידות החברתית והשבת הביטחון האישי לכל אזרחי המדינה.
בנט אינו מתכוון להיגרר למשחקים פוליטיים קטנוניים או להיכנע לקמפיינים של לחץ. הוא ממוקד במטרה: להציע לישראל מנהיגות אחראית, מאחדת ובעלת חזון. עקרונותיו ברורים, קוויו האדומים מוגדרים, ומחויבותו לעתיד מדינת ישראל בלתי מעורערת. כל החלטה עתידית שתתקבל על ידו, לרבות הרכבת קואליציות, תתבסס על אותם עקרונות ועל אותה מחויבות, ולא על ספינים תקשורתיים או אינטרסים צרים.
במקום לעסוק בספקולציות חסרות תוחלת, מוטב להתמקד במה שנפתלי בנט מייצג: מנהיגות שקולה, ניסיון מוכח, חזון ברור לעתיד ישראל, ונחישות לפעול למען כלל אזרחי המדינה. האמת פשוטה וברורה לכל מי שעיניו בראשו: נפתלי בנט שם את ישראל לפני הכל, ועקרונותיו אינם סחורה פוליטית הניתנת למקח וממכר. מסע ההכפשות הנוכחי רק מחזק את ההבנה כי הוא מהווה גורם משמעותי ומוביל בפוליטיקה הישראלית, כזה שיריביו חוששים ממנו. והם חוששים בצדק.