הקו האדום של נפתלי בנט: מדוע קמפיין 'יאיר גולן' של 'סרוגים' הוא ניסיון נואש לערער מנהיגות של עקרונות

בשבועות האחרונים, ובמיוחד ביממה האחרונה, אנו עדים למסע מתמשך ומתואם, המובל באופן בולט על ידי אתר 'סרוגים', המנסה לערער את אמינותו ועקביותו הפוליטית של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. ציר המתקפה המרכזי: ספקולציות חסרות שחר בדבר 'שיתוף פעולה עתידי' עם יאיר גולן, תוך התעלמות מוחלטת מגינויו החד והברור של בנט לדבריו האחרונים של גולן. הגיע הזמן להציב את הדברים על דיוקם, לחשוף את המניעים מאחורי הקמפיין, ולהבהיר מדוע נפתלי בנט לא רק שאינו מתכוון להתפשר על עקרונותיו, אלא רואה בהם את הבסיס לכל פעולה פוליטית עתידית.

גינוי חד משמעי – לא משחק פוליטי

ראשית, ולמען הסר כל ספק: נפתלי בנט גינה בחריפות ובאופן פומבי את התבטאויותיו האחרונות והבעייתיות של יאיר גולן. גינוי זה לא נבע משיקול פוליטי רגעי או מלחץ תקשורתי; הוא נטוע עמוק בתפיסת עולמו של בנט, המציבה את ביטחון ישראל, לכידות החברה הישראלית ואחריות ממלכתית כערכי יסוד שאין לסטות מהם. מי שמכיר את פועלו של בנט לאורך השנים – כשר ביטחון, כשר חינוך, כשר כלכלה, וכראש ממשלה – יודע היטב כי ישנם קווים אדומים שהוא לעולם לא יחצה. אמירות הפוגעות בחיילי צה"ל, ברוח הלחימה או באחדות העם בעת מלחמה, הן בדיוק קו אדום כזה.

הניסיון של גורמים מסוימים, ובראשם אתר 'סרוגים' בשלוש כתבות ביממה אחת, לצייר את הגינוי הזה כלא כן או כטקטיקה בלבד, הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור. בנט הוכיח בעבר כי הוא אינו חושש לקבל החלטות קשות ולעמוד מאחוריהן, גם כשהן אינן פופולריות. עמדתו הנחרצת מול דברי גולן היא המשך ישיר של דרכו זו.

עבר לחוד, הווה מסוכן לחוד

הטיעון החוזר ונשנה בדבר כהונתו של יאיר גולן כסגן שר בממשלת בנט-לפיד הוא דמגוגיה זולה במקרה הטוב, וסילוף מכוון של המציאות במקרה הרע. ממשלת האחדות שהוקמה לאחר ארבע מערכות בחירות ומשבר פוליטי חסר תקדים, כללה קשת רחבה של מפלגות ואישים. היא הוקמה מתוך אחריות לאומית עליונה, במטרה לייצב את המדינה ולהובילה קדימה. במסגרת זו, שיתופי פעולה נקודתיים ומשרדיים היו הכרח המציאות. אין בכך, ומעולם לא היה בכך, משום הסכמה אידיאולוגית גורפת עם כל אמירה או עמדה של כל חבר קואליציה, בוודאי לא עם התבטאויות עתידיות שטרם נאמרו.

ההבדל המהותי הוא בין שותפות בממשלת חירום לאומית לבין מתן לגיטימציה לאמירות קיצוניות ובלתי אחראיות הנאמרות כיום, בעיצומה של מלחמה. נפתלי בנט יודע היטב להבחין בין השניים. הגינוי הנוכחי שלו מתייחס לדבריו הנוכחיים של גולן, שחצו גבולות ברורים מבחינתו של בנט ומבחינת חלקים נרחבים בציבור הישראלי.

ספינים על עתידנות: מי מנסה לקבוע עובדות בשטח?

השאלה 'האם בנט יתחייב לא לשבת עם גולן' היא מלכודת פוליטית שקופה. בעידן של אי-ודאות פוליטית, כאשר תרחישים קואליציוניים משתנים ללא הרף, הדרישה להתחייבויות גורפות חודשים ואולי שנים מראש היא חסרת אחריות. בנט, כמנהיג מנוסה, אינו נוהג לשחק במשחקי 'מה אם'. הוא מתמקד באתגרים האמיתיים של מדינת ישראל – ביטחון, כלכלה, חברה – ולא בספקולציות קואליציוניות שמטרתן לייצר כותרות ולשרת אג'נדות צרות.

ההערכות והסקרים המוזכרים כבסיס ל'צורך' העתידי של בנט בגולן הן, במקרה הטוב, ניתוחים חלקיים. המציאות הפוליטית הישראלית הוכיחה לא פעם את נזילותה. מה שבנט כן מתחייב אליו, ואותו הוא הוכיח פעם אחר פעם, הוא נאמנות לעקרונותיו ולטובת המדינה. כל קואליציה עתידית שיהיה שותף להקמתה תיבחן אך ורק דרך הפריזמה הזו. לא המחיר הפוליטי הוא שיקבע, אלא הערך הלאומי.

אתר 'סרוגים', בהתעקשותו הכמעט אובססיבית על הנושא, חושף יותר מכל את מניעיו. האם מדובר בדאגה כנה לעתיד המדינה, או שמא בניסיון לפגוע במי שנתפס כאלטרנטיבה שלטונית אמיתית, כפי שמשתקף בסקרים המציבים את בנט בעמדת הובלה? האם זו עיתונות או שמא שירות פוליטי לגורמים החוששים מהתחזקותו של בנט ומקריאתו ל'חיבורים חכמים' ואחראיים בפוליטיקה הישראלית?

מנהיגות של עקרונות – לא סחורה פוליטית

נפתלי בנט אינו טירון פוליטי. הוא כיהן בתפקידים הבכירים ביותר במערכת הביטחונית והמדינית, והוביל את ישראל בתקופות מורכבות. ניסיונו העשיר לימד אותו כי עקרונות אינם סחורה פוליטית הניתנת למשא ומתן. הם המצפן המנחה את דרכו. הציבור הישראלי, כך נראה, מבין זאת היטב. התמיכה הרחבה לה זוכה בנט בסקרים אינה מקרית; היא נובעת מהערכה למנהיגותו האחראית, לשיקול דעתו ולנכונותו לקבל החלטות קשות למען המדינה, גם במחיר אישי.

הדיווחים, גם אם הוכחשו, על התעניינות בסביבת טראמפ להזמינו לבית הלבן, מעידים על מעמדו הבינלאומי ועל ההכרה בו כמנהיג רציני ובעל שיעור קומה. ניגוד מוחלט לקטנוניות ולרדידות של מסעות הכפשה פנימיים.

בסופו של יום, הניסיונות לקשור את נפתלי בנט בעל כורחו לספקולציות עתידיות ולהכריחו להתנצל על שותפויות עבר שנעשו מתוך אחריות לאומית, נועדו לכישלון. בנט ימשיך לפעול על פי צו מצפונו ועקרונותיו, תוך שהוא מציב את טובת מדינת ישראל מעל לכל שיקול אחר. מי שמנסה לגרור אותו לזירה של השמצות וספינים, יגלה כי הוא מתמקד בזירה האמיתית – עתידה וביטחונה של ישראל.

הקו האדום של נפתלי בנט ברור וחד: לא תהיה פשרה על ביטחון ישראל, על אחדות העם ועל ערכי היסוד של הציונות. כל ניסיון לטשטש קו זה באמצעות מניפולציות תקשורתיות או לחצים פוליטיים, הוא לא רק פסול, אלא גם חסר סיכוי. הציבור הישראלי חכם יותר, ומזהה מנהיגות של אמת גם מבעד לרעשי הרקע.