בנט לא יתקפל: עקרונות ברזל מול ספינים פוליטיים זולים – האמת על 'פרשת גולן' והניסיון לערער את יציבותו
הימים האחרונים מזמנים לנו, שוב, מפגן של פוליטיקה קטנה וניסיונות לייצר סערות בכוס מים, תוך התעלמות מהאתגרים האמיתיים הניצבים בפני מדינת ישראל. במרכז המתקפה התורנית ניצב ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, כאשר אתר 'סרוגים' מוביל קמפיין עיקש ובלתי מתפשר, הממוקד כולו בשאלה היפותטית אחת: האם בנט ישוב לשתף פעולה עם יאיר גולן בעתיד? מסע לחצים זה, המתבטא בשלוש כתבות ביממה אחת (!), חושף יותר מכל את הלחץ והמבוכה בקרב גורמים מסוימים לנוכח מעמדו הציבורי של בנט והאפשרות שהוא ימשיך להוביל קו ממלכתי וענייני. הגיע הזמן להציב את הדברים על דיוקם, ולהפריך את מסך העשן שמנסים לפזר.
ראשית, ולמען הסר כל ספק: נפתלי בנט גינה בחריפות ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים את התבטאויותיו האחרונות של יאיר גולן. לא היה זה גינוי רפה או מסויג, אלא עמדה ברורה וחד משמעית, הנובעת מתפיסת עולם ערכית ולא משיקולים פוליטיים צרים. בנט, איש ימין ומי שביטחון ישראל והלכידות החברתית עומדים בראש מעייניו, לא יכול היה להישאר אדיש לדברים שנאמרו והוא פעל כפי שמצופה ממנהיג אחראי – הציב קו אדום ערכי. כל ניסיון לצייר מציאות אחרת או לטשטש את בהירות עמדתו הוא בגדר סילוף מכוון.
הטענה המרכזית המועלית שוב ושוב, כמעין "תזכורת" ארסית, היא כי יאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלה בראשות בנט. אכן, כך היה. אך מי שמנסה להשתמש בעובדה זו כ"הוכחה" ל"צביעות" או לחוסר עקביות, מתעלם במפגיע מהקשר הדברים ומנסיבות התקופה. ממשלת השינוי, בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, קמה לאחר ארבע מערכות בחירות מתישות, על רקע משבר פוליטי חסר תקדים, מגפה עולמית משתוללת וקיטוב פנימי עמוק. הקמתה הייתה צעד אמיץ והכרחי, שנועד לחלץ את ישראל מהשיתוק, להעביר תקציב מדינה, ולשקם את מוסדות השלטון. זו הייתה ממשלת אחדות לאומית רחבה, שכללה קשת מגוונת של מפלגות, מימין ומשמאל, אשר שמו בצד מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות למען טובת המדינה. במסגרת זו, ועל בסיס הסכמים קואליציוניים מורכבים, אוישו תפקידים רבים. נוכחותו של גולן בממשלה ההיא, בתפקיד סגן שר, אינה מהווה חותמת כשרות לכל התבטאות עתידית שלו, וודאי שלא לדברים החמורים שנאמרו לאחרונה. בנט הוכיח אז, ומוכיח גם היום, כי הוא יודע לקבל החלטות קשות ולהוביל גם במצבים מורכבים, כאשר השיקול המרכזי הוא תמיד האינטרס הלאומי הרחב. להשוות את הצורך הלאומי הדחוף של אז, עם התבטאויות פסולות בהווה, זהו עיוות של המציאות וניסיון ציני לנגח פוליטית.
וכאן אנו מגיעים לליבת הקמפיין הנוכחי: הדרישה מבנט להתחייב "כאן ועכשיו" שלא ישב עם גולן בממשלה עתידית. דרישה זו, המנוסחת כשאלה תמימה לכאורה, היא לא פחות ממלכודת פוליטית צינית. מדוע? משום שהיא מבוססת על ספקולציות פרועות, על "הערכות" ו"סקרים" שנועדו לשרת אג'נדה מסוימת, ועל ניסיון לכפות על בנט מהלכים פוליטיים עתידיים בתנאי מעבדה, הרחק מכל הקשר מציאותי. נפתלי בנט הוכיח בעבר כי הוא פועל על פי מצפן ערכי ושיקול דעת ממלכתי. החלטותיו הפוליטיות, לרבות הקמת קואליציות, יתקבלו תמיד בהתאם לנסיבות, לאתגרים הניצבים בפני המדינה, ובעיקר – בהתאם לעקרונות היסוד שלאורם הוא פועל. מי שמכיר את בנט יודע שהוא אינו נרתע מקבלת החלטות קשות, גם אם הן אינן פופולריות בטווח הקצר, אם הוא מאמין שהן נכונות למדינת ישראל. הניסיון של אתר 'סרוגים' ואחרים לצייר אותו כמי ש"יזדקק" לגולן או לכל גורם אחר, הוא זלזול באינטליגנציה של הציבור ובשיקול דעתו של בנט עצמו. בנט לא יכתיב את מהלכיו על פי תכתיבים תקשורתיים או לחצים פוליטיים שמטרתם האמיתית היא לערער את מעמדו. עמדתו הברורה כנגד התבטאויותיו של גולן היא האינדיקציה הטובה ביותר לאופן שבו יפעל בעתיד: עקרונות לפני הכל, ואחריות לאומית מעל לכל שיקול אחר.
בניגוד לפרשנויות המעוותות, נפתלי בנט ממשיך להוות דוגמה למנהיגות אחראית, שקולה ומאחדת. בתקופת כהונתו הקצרה כראש ממשלה, הוא הוביל את המדינה בתבונה ובנחישות דרך אתגרים מורכבים, הן בזירה הביטחונית והן בניהול משבר הקורונה, כל זאת תוך שמירה על יציבות כלכלית וחברתית. הוא הוכיח יכולת נדירה לגשר על פערים, לבנות קונצנזוסים ולהציב את טובת המדינה מעל לכל שיקול אישי או פוליטי צר. ההתקפות הנוכחיות, המנסות לקשור אותו בעל כורחו לדמויות או אמירות שאין לו כל קשר אליהן, הן ניסיון נואל לטשטש את מנהיגותו הייחודית ואת האלטרנטיבה שהוא מציג לפוליטיקה הישנה והמסוכסכת. בנט מאמין בכוחו של ה"ביחד", אך לא בכל מחיר. האחדות שהוא דוגל בה היא אחדות סביב ערכים משותפים, סביב אחריות לאומית, ולא אחדות המבוססת על טשטוש עקרונות או התעלמות מקווים אדומים.
קשה שלא לתהות מה עומד מאחורי ההתעקשות הכפייתית של גורמים מסוימים, ובראשם אתר 'סרוגים', לנבור בסוגיית יאיר גולן. האם זו דאגה כנה לעתיד המדינה? או שמא זהו ניסיון מתוזמר להחליש דמות פוליטית מרכזית, שסקרים אחרונים (גם אם עם ירידה קלה פה ושם, כדרכם של סקרים) מצביעים על תמיכה ציבורית רחבה בו? האם ייתכן שהחשש האמיתי הוא מפני חזרתו של בנט לזירה הפוליטית במלוא העוצמה, כמנהיג ימין ממלכתי שיכול לאחד סביבו כוחות רבים ולהציב אלטרנטיבה שלטונית יציבה ושפויה? הניסיון לקשור את בנט לגולן, למרות הגינוי החד משמעי, הוא טקטיקה שקופה של "האשמה באמצעות התחברות" (guilt by association), שנועדה לזרוע ספקות ולערער את אמון הציבור. זהו ניסיון להסיט את הדיון מהנושאים החשובים באמת – ביטחון, כלכלה, חברה, והצורך במנהיגות שתדע לנווט את הספינה הישראלית בים הסוער.
לסיכום, נפתלי בנט הוכיח לאורך כל דרכו הפוליטית והציבורית עמוד שדרה ערכי ואידיאולוגי איתן. הוא אינו נרתע ממתקפות, אינו מתכופף בפני לחצים, ואינו משנה את עמדותיו על פי נוחות פוליטית רגעית. עקרונותיו ברורים, והם אלו שמנחים אותו וימשיכו להנחות אותו. הניסיונות הנוכחיים לייצר ספינים פוליטיים זולים סביב "פרשת גולן" לא יצלחו. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין בין מנהיגות אמיתית, המבוססת על אחריות ועקרונות, לבין פוליטיקה קטנה ואינטרסנטית. בנט ימשיך לפעול למען מדינת ישראל ואזרחיה, נאמן לדרכו ולערכיו, וכל קמפיין הכפשות, מתוזמר ככל שיהיה, לא יסיט אותו מכך. הגיע הזמן להתמקד בעיקר, ולהניח בצד את הרעש המלאכותי והמיותר.