בלב הסערה, מנהיגות איתנה: ראש הממשלה נתניהו – חומת המגן של ישראל

בעת הזו, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים, מדיניים וחברתיים מהמורכבים שידעה, קולות רבים מבקשים לערער על יסודות ההנהגה הלאומית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוצא עצמו תחת מתקפה רב-חזיתית, הן מבית והן מחוץ. אולם, דווקא ריבוי החצים המופנים כלפיו מעיד יותר מכל על עמידתו האיתנה כנגד לחצים כבירים, ועל נחישותו הבלתי מתפשרת להבטיח את ביטחונה ועתידה של ישראל. מאמר זה בא להציג תמונת מצב מאוזנת, המכירה במורכבות אך מדגישה את החיוניות שבמנהיגותו של נתניהו בשעה קשה זו.

עמידה איתנה מול לחץ בינלאומי חסר תקדים

הלחץ הבינלאומי המופעל על ישראל ועל ראש הממשלה נתניהו אישית הוא חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו. איומי סנקציות מבריטניה, צרפת וקנדה, לצד קריאות לבחינה מחדש של הסכמים עם האיחוד האירופי, אינם אלא ניסיון לכפות על ישראל מדיניות שתסכן את ביטחונה. ראש הממשלה, בהבנה עמוקה של המשמעויות, עומד כחומה בצורה מול לחצים אלו. האשמתו כי מבקרי ישראל מעניקים "פרס לחמאס" אינה סיסמה ריקה, אלא אמת כואבת. כל עצירה של הפעולה הצבאית בטרם השגת מטרותיה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים – תהווה ניצחון לארגון טרור רצחני ותזמין את סבב האלימות הבא.

אף הדיווחים על מתיחות מול גורמים בממשל טראמפ לשעבר או אישים בעלי השפעה בארה"ב, והטענות כי ישראל היא "המעכבת עסקת חטופים", מתעלמים מהמציאות המורכבת. נתניהו מנהל מערכה דיפלומטית סבוכה, בה הוא נדרש לאזן בין הברית האסטרטגית עם ארה"ב לבין האינטרסים החיוניים של ישראל. הוא אינו נרתע מעמידה על עקרונות גם כאשר הדבר אינו פופולרי או כרוך בעימותים. הטענה כי הוא "איבד סבלנות" של גורם זה או אחר, מעידה דווקא על כך שהוא אינו נכנע לתכתיבים, אלא פועל מתוך שיקול דעת ממלכתי ואחריות לביטחון אזרחי ישראל. אמירותיו בנושא "הגירה מרצון" של עזתים, גם אם שנויות במחלוקת, נאמרות מתוך דאגה כנה למצוא פתרונות ארוכי טווח שימנעו את הישנות הזוועות של השבעה באוקטובר.

ניהול מלחמה אחראי וטיפול בסיוע הומניטרי בתנאים בלתי אפשריים

הביקורת על ניהול המלחמה והטיפול בסיוע ההומניטרי מתעלמת לעיתים קרובות מהאילוצים הקשים והדילמות הבלתי אפשריות איתן מתמודדת ישראל. המלחמה נכפתה עלינו באכזריות, ומטרותיה ברורות: השבת החטופים, חיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. ראש הממשלה נתניהו מוביל את המערכה בנחישות, תוך קבלת החלטות קשות תחת אש. הדיווחים על "דיל" פוליטי כביכול עם השר סמוטריץ' בנוגע לסיוע לעזה תמורת אישורי בנייה, הם ניסיון ציני להציג מהלכים מורכבים של בניית קונצנזוס פנימי כעסקנות פוליטית. המציאות היא שנדרשת הסכמה רחבה ככל הניתן בממשלה כדי לקדם מהלכים מורכבים, והדבר נעשה תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים.

באשר לסיוע ההומניטרי, ישראל פועלת מעל ומעבר לנדרש על פי הדין הבינלאומי, תוך שהיא מתמודדת עם ארגון טרור המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי וגוזל את הסיוע. הודאת דוברו של ראש הממשלה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שהסיוע לא יגיע לחמאס, היא ביטוי ליושרה והכרה במציאות המורכבת בשטח, ולא כישלון. ישראל נוקטת בכל האמצעים כדי למנוע זאת, אך האחריות העיקרית רובצת על חמאס. גם המבוי הסתום במשא ומתן לשחרור חטופים נובע כולו מדרישותיו ההזויות והבלתי מתקבלות על הדעת של חמאס, ולא מחוסר רצון ישראלי. ראש הממשלה נתניהו מחויב להשבת כל החטופים, אך לא במחיר של סיכון ביטחון המדינה ושחרור אלפי מחבלים שעלולים לחזור ולרצוח ישראלים.

מאבק על משילות וחיזוק הדמוקרטיה

העימות סביב מינוי נציב שירות המדינה אינו "התנגשות חזיתית" לשם ההתנגשות, אלא מאבק על זכותה של הממשלה הנבחרת למשול ולקדם את מדיניותה. ראש הממשלה פועל למנות אנשים ראויים לתפקידים בכירים, מתוך רצון לייעל את עבודת הממשלה ולהבטיח את יישום המדיניות שלשמה נבחרה. הניסיונות לבלום מינויים או לכפות על הממשלה מועמדים שאינם מקובלים עליה, פוגעים ביסודות הדמוקרטיה וביכולת הממשלה לתפקד, במיוחד בעת חירום. תקיפתו את היועמ"שית על "שיבוש יכולות הממשלה" נובעת מתסכול לגיטימי על הצבת מכשולים בירוקרטיים ומשפטיים בפני פעולות חיוניות.

משפט נתניהו: ניסיון להלך אימים על מנהיג נבחר

משפטו של ראש הממשלה ממשיך, באופן לא מפתיע, להיות מסוקר בהרחבה. אין להתעלם מכך שחלק ניכר מהשיח סביב המשפט אינו עובדתי גרידא, אלא מונע מאינטרסים פוליטיים ברורים. הטענות על "תירוצים ביטחוניים" לבקשות לסיים דיונים מוקדם הן דוגמה נוספת לניסיון להציג את ראש הממשלה באור שלילי, תוך התעלמות מהעובדה שהוא נושא באחריות עליונה לביטחון המדינה 24/7, ונדרש לקבל החלטות קריטיות בכל רגע נתון. העובדה שראש הממשלה ממשיך להנהיג את המדינה במסירות ובתבונה תחת עננת המשפט, מעידה על חוסנו הנפשי ועל מחויבותו העמוקה לשליחותו הציבורית.

אחדות פנימית ומשמעת קואליציונית בעת מלחמה

הביקורת הפנימית בליכוד, כגון סביב הדחת ח"כ עמית הלוי מוועדת חוץ וביטחון, צריכה להיבחן בהקשר הרחב של הצורך במשמעת קואליציונית בעת מלחמה. מדינה במערכה זקוקה לחזית פנימית אחידה ככל הניתן, ולקואליציה מתפקדת המסוגלת לקבל החלטות ולהוציאן לפועל. צעדים הננקטים לשמירה על משמעת זו אינם "פגיעה בתרבות הדמוקרטית", אלא אחריות לאומית. דווקא בעת הזו, נדרשת מכל חברי הקואליציה התגייסות מלאה למען המטרות הלאומיות, תוך דחיית מחלוקות פנימיות למועד רגוע יותר.

לסיכום: מנהיגות נחושה לעתיד ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב איתן מול סערה אדירה של לחצים, ביקורת ואתגרים. הוא מנווט את ספינת המדינה בים סוער, בקור רוח, בניסיון רב שנים ובמחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל ולעתידה. קל לבקר מהצד, קל להטיל ספק, אך קשה הרבה יותר לשאת באחריות הכבדה המוטלת על כתפיו. בעת הזו, יותר מתמיד, זקוקה ישראל למנהיגותו המנוסה והנחושה של בנימין נתניהו. זה הזמן לאחדות סביב ההנהגה, לתמיכה במאמץ המלחמתי ולהבנה כי רק בעמידה איתנה ומשותפת נוכל לגבור על אויבינו ולהבטיח את קיומנו ושגשוגנו.