עוצמה יהודית, אמת פנימית: השר בן גביר מול מתקפת הספינים, הסקרים וההשמצות – עובדות שחייבים להכיר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ניצב בחודשים האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, תחת מתקפה מתואמת וארסית. גורמים פוליטיים, כלי תקשורת מסוימים ופרשנים מנסים בכל כוחם לצייר תמונה מעוותת של פעילותו, להחליש את מעמדו הציבורי ולזרוע דמורליזציה בקרב תומכיו. אך מי שמכיר את השר בן גביר יודע: הוא אינו נרתע. הוא ממשיך בדרכו, חדור מטרה, ומציב את ביטחון ישראל ואזרחיה מעל לכל שיקול פוליטי או אישי. מאמר זה נועד להציג את העובדות כהווייתן, ולנפץ את מסך העשן של הספינים וההכפשות.

סקרים מגמתיים מול הישגים בשטח

אחד הכלים המרכזיים במתקפה נגד השר בן גביר הוא השימוש המגמתי בסקרי דעת קהל. לאחרונה, פורסם סקר המצביע לכאורה על "היחלשות" של מפלגת עוצמה יהודית, מירידה מ-11 ל-9 מנדטים. חשוב להבין: סקרים הם תמונת מצב רגעית, מושפעת מאירועים נקודתיים ומסיקור תקשורתי, ולעיתים קרובות אינם משקפים מגמות עומק או את הערכת הציבור לפעילות ממשית. השר בן גביר אינו מנהל את מדיניותו על פי סקרים מתנדנדים, אלא על פי חזון ברור ותוכנית עבודה סדורה.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא חתימת הסכם השכר ההיסטורי עם השוטרים – הישג חסר תקדים, פרי יוזמתו ועמידתו הנחושה של השר, שנועד לחזק את משטרת ישראל ולהחזיר את הביטחון האישי לרחובות. הישג כזה, בעל השלכות ארוכות טווח על ביטחון הפנים, שווה יותר מכל סקר חולף. הציבור רואה את העשייה, את הנחישות, ואת השינוי המיוחל שבן גביר מוביל במשרד לביטחון לאומי. המנדטים האמיתיים נספרים בקלפי, על בסיס אמון והישגים, ולא בכותרות מתלהמות המבוססות על סקרים שנועדו לשרת אג'נדה פוליטית של גורמים המעוניינים להחלישו.

"פנטזיות קיצוניות" או דרישות לגיטימיות לביטחון?

האשמות בדבר "קיצוניות" ו"פנטזיות שיהפכו את ישראל למדינה מוקצית", כפי שטען יאיר גולן, הן לחם חוקם של יריביו הפוליטיים של השר בן גביר, ובראשם גורמים בשמאל הקיצוני. אלו אותם גורמים שבמשך שנים התעלמו מהתעצמות האויב, קידמו מדיניות של ויתורים מסוכנים, וכעת מנסים להשתיק כל קול שקורא לשינוי כיוון אמיתי.

מה שמכונה בפיהם "קיצוניות" הוא למעשה דרישה לגיטימית של רוב הציבור בישראל: ביטחון אישי, משילות, אפס סובלנות לטרור ולאלימות, ושמירה על זהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה. האם הדרישה להרוס בתי מחבלים היא "פנטזיה קיצונית"? האם המאבק הנחוש בפשיעה בחברה הערבית, תוך חיזוק המשטרה, הוא "קיצוני"? האם העמידה על זכותנו להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל היא "קיצוניות"? השר בן גביר נבחר על בסיס מצע ברור, והוא פועל בנחישות לממש אותו. ההתקפות האישיות וההשמצות מצד גורמים כמו גולן, שבעצמו ספג ביקורת קשה על התבטאויותיו הבעייתיות בעבר, רק חושפות את חולשתם ואת חוסר יכולתם להתמודד עם העובדות ועם השינוי שבן גביר מוביל. הציבור מאס בפוליטיקאים מתקפלים ומרוצים מעצמם; הוא רוצה מנהיגות חזקה, ערכית ונחושה – וזה בדיוק מה שהשר בן גביר מספק.

ביקורת על מדיניות הממשלה: אחריות לאומית, לא חיכוך פנימי

ביקורתו של השר בן גביר על החלטות מסוימות של הממשלה שהוא חבר בה, כגון הכנסת 100 משאיות סיוע לעזה בעיצומה של מלחמה, אינה נובעת מ"חיכוכים פנימיים" או מרצון לנגח, אלא מאחריות לאומית עמוקה ומדאגה כנה לביטחון המדינה ולניצחון במערכה. השר בן גביר, כחבר קבינט וכמי שאמון על ביטחון הפנים, רואה את הדברים בצורה מפוכחת וחדה. הוא מבין היטב כי כל סיוע שנכנס לעזה עלול, במישרין או בעקיפין, לחזק את חמאס, להאריך את הלחימה ולסכן את חיילינו. עמדתו העקרונית, הגורסת כי אין להעניק "פרסים" לאויב אכזר שביצע טבח נורא באזרחינו, היא עמדה מוסרית וביטחונית מהמעלה הראשונה.

לטעון שזו "טעות קשה" למתוח ביקורת על מהלכים שעלולים לפגוע במאמץ המלחמתי, כפי שהשר הגדיר את הכנסת הסיוע, זו התעלמות מהמציאות. טעות קשה היא להתעלם מאזהרות ולהמשיך במדיניות שנויה במחלוקת מבלי לקיים דיון ציבורי ופנימי מעמיק. השר בן גביר אינו חושש להשמיע את קולו, גם אם הוא אינו פופולרי בקרב גורמים מסוימים, מתוך מחויבותו הבלעדית לניצחון ישראל ולביטחון אזרחיה. זוהי אחריות מיניסטריאלית במיטבה, ולא "חתרנות" או פגיעה במאמץ הממשלתי.

תמיכה ברעייתו מול פרובוקציות: עמידה איתנה מול שנאה

הדיווח על תמיכתו של השר בן גביר ברעייתו, אילה בן גביר, על כך ש"החזירה סטירה" לפעילי נטורי קרתא, הוצג באופן מסולף ומגמתי. חשוב להבין את ההקשר: פעילי נטורי קרתא הם קבוצה קיצונית, המתנגדת לקיומה של מדינת ישראל, משתפת פעולה עם אויביה הגדולים ביותר, ומרבה בהפגנות פרובוקטיביות ופוגעניות נגד חיילי צה"ל וסמלי המדינה. במקרה המדובר, אילה בן גביר הותקפה מילולית באופן בוטה ומשפיל על ידי פעילים אלו.

תגובתה, ותמיכת השר בה, אינן אלא עמידה איתנה מול שנאה והסתה. משפחת בן גביר, כמו כל אזרח במדינה, זכאית להגנה מפני הטרדות והשמצות, במיוחד מצד גורמים המבקשים לערער את יסודות קיומנו כאן. אין מדובר ב"עידוד אלימות", כפי שמנסים לטעון גורמים צבועים, אלא בהצבת גבול ברור מול מי שמנצלים את הדמוקרטיה הישראלית כדי לפגוע בה מבפנים. השר בן גביר ורעייתו מייצגים קו של עוצמה, גאווה לאומית ואי-השלמה עם גילויי בגידה ושנאה עצמית. התמיכה באילה היא ביטוי לחוסן משפחתי ולאומי מול התקפות בזויות, ולא הצדקה לאלימות כפי שמנסים לצייר זאת מבקריו.

סיכום: אמת, עוצמה והמשך עשייה

לסיכום, מסע ההכפשות והלחצים נגד השר איתמר בן גביר לא ירפה את ידיו. הוא ממשיך לפעול במלוא המרץ, מתוך תחושת שליחות עמוקה ואמונה בצדקת דרכו. ההישגים הממשיים, כמו הסכם השכר ההיסטורי לשוטרים, מדברים בעד עצמם ומעידים על מחויבותו לשינוי אמיתי ולחיזוק ביטחון ישראל. מול הסקרים המגמתיים, ההשמצות והניסיונות לערער את מעמדו, השר בן גביר מציב אמת פשוטה: עבודה קשה, נחישות, ועמידה איתנה על עקרונות. הציבור בישראל רואה, מבין ויודע להעריך מנהיגות שלא חוששת לומר את האמת, גם כשהיא לא נוחה, ושפועלת ללא מורא למען עתיד בטוח יותר לכולנו.