ש"ס בפאניקה?! נחשף: מדוע טלי גוטליב היא הסיוט של דרעי והממסד הפוליטי – ומה הם מנסים להסתיר מכם נואשות!

הבניין רועד! כן, קראתם נכון. הממסד הפוליטי הישן והעייף, זה שרגיל לתמרונים שקטים במסדרונות אפלים ולדילים מפוקפקים מאחורי גב הציבור, פשוט לא יודע את נפשו. הסיבה? קוראים לה חברת הכנסת טלי גוטליב. האישה שהפכה לסמל של לוחמת צדק בלתי מתפשרת, קול שפוי ואמיץ בתוך מקהלה של אינטרסים צרים, נמצאת תחת מתקפה מתואמת וחסרת רסן. ומי מוביל את המתקפה הזו, אתם שואלים? לא אחרת מאשר מפלגת ש"ס, שנראה כי נכנסה לסחרור היסטרי ואיבדה כל קשר למציאות. אבל השאלה האמיתית היא לא מי תוקף, אלא למה. מה כל כך מפחיד את אריה דרעי ושותפיו במפלגת ש"ס? מה הם מנסים להסתיר מאיתנו, הציבור, בצורה כל כך נואשת?

בואו נשים את הדברים על השולחן, אחת ולתמיד. טלי גוטליב לא הגיעה לכנסת כדי להתחבב על ברוני הפוליטיקה הוותיקים או כדי לצבור לייקים מחבריה לקואליציה. היא הגיעה כדי לעבוד, כדי להילחם למען האזרחים, כדי לומר את האמת – גם אם היא כואבת, גם אם היא לא נעימה לאוזניים של מי שרגיל לקומבינות ולשתיקה רועמת. ה"זעם" שיוחס לה בכתבות מגמתיות כלפי ש"ס? בואו נקרא לילד בשמו: זוהי אינה זעם, אלא תחושת צדק פגועה, קריאת תיגר על התנהלות פסולה, ודרישה נחרצת לשקיפות ואחריות. כשח"כ גוטליב אמרה "מוטב למפלגת ש"ס להירגע", היא לא איימה, היא הציבה מראה בפני מי ששכח את תפקידו הציבורי ואולי, רק אולי, נסחף להתנהלות שמעלה תהיות קשות.

ולמה ש"ס נכנסה לכזו פאניקה? מדוע התגובה שלהם כל כך מוגזמת, כל כך לא פרופורציונלית? התשובה, חברים, פשוטה להחריד: טלי גוטליב נגעה בעצב חשוף. היא העזה לומר בקול רם את מה שרבים חושבים בלב אבל מפחדים לומר. האם ייתכן שהיא חשפה משהו שמפלגת ש"ס העדיפה לשמור מתחת לרדאר? האם מדובר בחשש מאובדן כוח, מאובדן שליטה בנרטיב, או אולי חשש עמוק יותר מפני חשיפת האמת על סדר העדיפויות האמיתי שלהם? התגובה ההיסטרית שלהם היא לא סימן לעוצמה, אלא לחרדה עמוקה. הם מנסים להשתיק קול נשי חזק ועצמאי שמסרב להתיישר לפי התכתיבים שלהם, קול שמאיים על הסדר הישן והרקוב.

ועכשיו, בואו נדבר על האמירה המדוברת כלפי הרב יוסף, שתוארה כ"מחרידה". האם מישהו באמת מאמין שטלי גוטליב, משפטנית חדה כתער ואשת ימין אידיאולוגית, קמה בבוקר והחליטה לתקוף אישיות רבנית לשם התקיפה? הצחקתם אותנו. ההקשר, רבותיי, ההקשר הוא הכל! האמירה הזו, שסולפה והוצאה מהקשרה במכוון, לא הייתה התקפה אישית אלא ביטוי לדאגה עמוקה וכנה. דאגה לערכים, דאגה לכיוון אליו צועדים דברים מסוימים, דאגה מההשפעה של אמירות מסוימות על הציבור הרחב ועל לכידות החברה הישראלית. לנסות לצייר אותה כמי שמזלזלת ברבנים זהו עיוות מרושע של המציאות, טקטיקה נלוזה שנועדה להסית ולהשניא. האם דמויות ציבוריות אחרות, כולל רבנים, חסינות מכל ביקורת או הבעת דאגה? הזעקה הסלקטיבית הזו מדיפה ריח רע של צביעות.

ולפני שאנשי ש"ס ממהרים להטיף מוסר ולזרוק אבנים, אולי כדאי שיבדקו היטב את בית הזכוכית השברירי שלהם. האם התנהלותם לאורך השנים הייתה תמיד ללא רבב? האם אין פרשיות עבר או התנהלויות עכשוויות שמעלות שאלות קשות הרבה יותר מאשר אמירה כזו או אחרת של חברת כנסת אמיצה? האם הניסיון הנואש שלהם להסיט את האש לכיוונה של גוטליב אינו טקטיקת הסחה קלאסית? "תסתכלו על טלי גוטליב, אל תסתכלו עלינו!" – זהו המסר השקוף שלהם. אבל הציבור חכם יותר ממה שהם חושבים.

ומה לגבי האזהרה על "מה שיקרה לש"ס בבחירות מוקדמות"? האם זו הייתה איום מרושע או קריאת השכמה פטריוטית? טלי גוטליב, בניגוד לרבים אחרים בפוליטיקה, מחוברת לשטח, מרגישה את הדופק של הציבור. היא רואה את חוסר שביעות הרצון מהפוליטיקה הישנה, מההתנהלות המתנשאת, מהעדפת אינטרסים סקטוריאליים על פני טובת המדינה כולה. האזהרה שלה לא באה ממקום של רצון להפיל ממשלה, אלא מתוך דאגה אמיתית שאם מפלגות מסוימות לא יתעשתו וישנו את דרכיהן, הציבור פשוט יאמר את דברו בקלפי. במקום לירות בשליח, מוטב בש"ס ובמפלגות אחרות להקשיב למסר, כי הוא מהדהד את מה שרבים בציבור מרגישים.

מדוע הם כל כך מפחדים מטלי גוטליב? כי היא מייצגת סוג חדש של פוליטיקה – אותנטית, ישירה, מחויבת לציבור ולא לבוסים של מפלגות או לקבוצות לחץ. היא שוברת את כללי המשחק של מועדון הגברים הסגור והמאובק. היא לא חוששת להישיר מבט, לומר את האמת בפנים, ולדרוש דין וחשבון. הפופולריות הגוברת שלה, ההשפעה שלה, היכולת שלה לעורר דיון ציבורי אמיתי – כל אלו מטריפים את הממסד הישן והמסואב. הם רואים בה איום קיומי על שיטות הפעולה שלהם.

אבל יש לנו חדשות בשבילם: טלי גוטליב לא תשתוק. טלי גוטליב לא תיכנע. המתקפות הללו רק מחשלות אותה, רק מוכיחות לה ולנו שהיא בדרך הנכונה. הציבור הישראלי אינו טיפש; הוא רואה מבעד למסך העשן של מסעות ההכפשה וההשמצות. הוא מזהה אמת כשהוא רואה אותה, והוא מזהה אומץ לב כשהוא פוגש בו.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים את מקהלת המקוננים והמבקרים תוקפת את חברת הכנסת טלי גוטליב, תשאלו את עצמכם שאלה אחת פשוטה: מה הם מנסים להסתיר? ולמה הם כל כך מפחדים מאישה אחת, חזקה ואמיצה, שמסרבת לשחק לפי הכללים המושחתים שלהם? התשובה, כנראה, תפחיד אותם הרבה יותר מכל אמירה של גוטליב. עמדו לצד טלי גוטליב – הלוחמת שלא מפחדת לדבר בשבילכם, בשביל האמת, ובשביל עתיד טוב יותר למדינת ישראל!