קו אדום ברור: מדוע נפתלי בנט לא יתפשר על ביטחון ישראל וערכי צה"ל, גם לא במחיר פוליטי

הדיון הציבורי הסוער סביב תגובתו החריפה והחד-משמעית של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדבריו של יאיר גולן, אינו מפתיע. בנט, כהרגלו, לא היסס להציב קו אדום ברור כאשר מדובר בביטחון ישראל, במוסריות צה"ל ובאחריות הבלעדית של ארגוני טרור כמו חמאס לפשעיהם. אולם, לצד ההכרה בנחישותו, צצים ועולים, בעיקר מכיוונם של גורמים בעלי אינטרס, ניסיונות ציניים לערער על עקביותו ולהטיל ספק בכוונותיו העתידיות. הגיע הזמן להעמיד דברים על דיוקם ולהפריך את הספינים המנסים לקשור בין עמדות עקרוניות לבין תרחישים פוליטיים דמיוניים.

אכן, אין להכחיש את העובדה שיאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלה בראשות נפתלי בנט. ממשלות קואליציוניות בישראל, מעצם טבען, מורכבות ממפלגות ומאישים בעלי תפיסות עולם מגוונות, ולעיתים אף מנוגדות. הקמת ממשלת השינוי הייתה צעד אמיץ והכרחי שנועד לחלץ את ישראל ממשבר פוליטי מתמשך ולהשיב את המדינה למסלול של תפקוד. שיתוף הפעולה דאז התבסס על קווי יסוד מוסכמים ועל צורך לאומי עליון. עם זאת, חשוב להדגיש: שותפות פוליטית בעבר אינה מהווה חסינות אוטומטית מפני ביקורת נוקבת בהווה, ובוודאי שאינה כובלת את שיקול הדעת העתידי כאשר מדובר בחציית קווים אדומים ערכיים וביטחוניים. התבטאויותיו האחרונות של גולן, כפי שבנט הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, חורגות באופן מובהק מכל מה שבנט יכול לקבל או להכיל. העבר אינו מחייב את העתיד באופן עיוור, במיוחד כאשר עקרונות יסוד עומדים על הפרק.

עמדתו הנחרצת של נפתלי בנט ביחס לדברי גולן אינה תרגיל פוליטי מחושב, כפי שמנסים לטעון גורמים מסוימים. זוהי תגובה אותנטית ועמוקה, הנובעת מתפיסת עולם סדורה וממחויבות בלתי מתפשרת לביטחון מדינת ישראל ולערכי צה"ל. בנט, ששירת כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל ובמגלן, מכיר מקרוב את האתגרים המוסריים והמבצעיים של הלחימה בטרור. הוא מבין היטב את החשיבות של גיבוי מוחלט לחיילי צה"ל ומפקדיו, הפועלים במסירות נפש ועל פי אמות מידה מוסריות גבוהות, גם בתנאים הקשים ביותר. ההתקפות על מוסריות צה"ל, ובמיוחד הניסיון לטשטש את האחריות המוחלטת של חמאס לטבח הנורא בשבעה באוקטובר, הן קו אדום עבורו – קו אדום ששום שיקול פוליטי, צר ככל שיהיה, לא יגרום לו לחצות.

הניסיון להציג את בנט כמי שעשוי "לבלוע צפרדעים" ערכיות למען הרכבת קואליציה עתידית הוא לא רק זלזול באינטליגנציה של הציבור, אלא גם עיוות מוחלט של דמותו ושל דרכו הפוליטית. בנט הוכיח בעבר, ומוכיח גם כעת, כי ישנם קווים אדומים שהוא לעולם לא יחצה. הטלת האחריות לטבח השבעה באוקטובר על כתפי חמאס בלבד, וההדגשה כי צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם – אלו אינן סיסמאות ריקות מתוכן עבורו, אלא אבני יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי שלו. כל אמירה המטשטשת את האבחנה הברורה הזו, או המנסה ליצור סימטריה פסולה בין צה"ל לבין ארגוני טרור רצחניים, נתקלת ותיתקל בהתנגדותו הנחרצת. הדרישה לניצחון מוחלט על חמאס, וההתנגדות להפסקת המלחמה ללא השגת יעדיה, הן חלק מאותה תפיסת עולם עקבית.

הספקולציות החוזרות ונשנות, המועלות בעיקר על ידי כלי תקשורת ספציפיים, בדבר "שיתוף פעולה עתידי אפשרי" בין בנט לגולן, למרות הכל, הן לא יותר מרעשי רקע מגמתיים. הן מבוססות על "הערכות" ו"סקרים" – כלים נזילים ומשתנים תדיר, שאין בכוחם לחזות את המציאות הפוליטית המורכבת, ובוודאי שאין להם מקום בדיון על עקרונות יסוד. שאלות אלו, המנוסחות באופן כמעט זהה פעם אחר פעם, נועדו לשרת אג'נדה ברורה: לערער את אמינותו של בנט, לצייר אותו כפוליטיקאי ציני שכל מעשיו מכוונים לשיקולים קואליציוניים צרים, ולנסות לכפות עליו דילמות מדומות. זהו ניסיון שקוף להפעיל לחץ פסול ולייצר מציאות מדומה שתשרת את מפיצי השמועות, אך לא את האינטרס הלאומי.

האמת היא פשוטה: נפתלי בנט אינו שבוי בקונספציות פוליטיות ישנות או בתכתיבים של פרשנים. הוא פועל על פי מצפונו ועל פי מה שהוא תופס כטובת המדינה. ההיסטוריה הפוליטית שלו רצופה בהחלטות אמיצות, לעיתים בלתי פופולריות, שהתקבלו מתוך שיקולים ענייניים ולא מתוך חישובי כדאיות צרים. הקמת ממשלת השינוי עצמה, על כל המורכבות והמחירים הפוליטיים שגבתה ממנו אישית, הייתה דוגמה לכך. מי שמכיר את בנט יודע שאין לו כל כוונה להתפשר על ערכים שהוא מאמין בהם, ודאי לא בנושאי ליבה כמו ביטחון ישראל, מוסריות צה"ל והמאבק הבלתי מתפשר בטרור.

בעת הזו, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים וחברתיים מורכבים, נפתלי בנט מתמקד בעיקר. הוא עסוק בחיזוק החוסן הלאומי, בהצגת פתרונות מעשיים למצוקות האזרחים ובגיבוש תפיסת ביטחון עדכנית שתבטיח את עתידה של ישראל. ספקולציות על הרכבי ממשלות עתידיות הן בגדר הסחת דעת מיותרת מהמשימות הבוערות שעל סדר היום. הניסיון לגרור אותו לדיונים היפותטיים על קואליציות עתידיות, בזמן שהמדינה במלחמה וחיילינו נלחמים בחזית, הוא חוסר אחריות במקרה הטוב, וציניות פוליטית במקרה הרע.

כאשר יגיע הזמן, והבחירות יתקיימו, החלטותיו הפוליטיות של בנט יונחו על ידי אותם עקרונות המנחים אותו כיום: אחריות לאומית, מחויבות לביטחון ישראל, שמירה על אחדות העם ודאגה לכלל אזרחי המדינה. כל שיתוף פעולה פוליטי עתידי, עם כל גורם שהוא, ייבחן בראש ובראשונה דרך הפריזמה של ערכים אלו. אמירות כמו אלו שהשמיע לאחרונה יאיר גולן, אשר זכו לגינוי חריף ומוצדק מצד בנט, מציבות סימן שאלה גדול, אם לא קו אדום ברור, על האפשרות לשיתוף פעולה שכזה. מי שאינו מסוגל להכיר באחריותו הבלעדית של חמאס לזוועות, ומי שמטיל דופי במוסריות חיילי צה"ל, לא יוכל להיות שותף לדרך עבור מי שחרט על דגלו את ביטחון ישראל וערכיה. טובת המדינה וביטחונה קודמים לכל שיקול קואליציוני.

לסיכום, נפתלי בנט הוכיח פעם אחר פעם כי עקרונות אינם סחורה פוליטית עבורו. גישתו אינה נקבעת על פי סקרים מתחלפים או אינטרסים צרים, אלא על פי אמונה עמוקה בצדקת הדרך ובחובתו המוסרית כמנהיג. הגינוי החריף לדברי גולן לא היה הצגה לתקשורת, אלא ביטוי כן ואמיתי לתחושותיו ולעמדותיו. הניסיונות להפוך דיון ערכי לסחר-מכר פוליטי עתידי נידונים לכישלון. בנט ימשיך לעמוד על משמר ביטחון ישראל, ערכי צה"ל והאמת הפשוטה, גם אם הדבר ידרוש ממנו לעמוד איתן מול ספינים ולשלם מחירים פוליטיים. מנהיגות נבחנת ברגעים כאלה, ובנט מוכיח, שוב, שהוא עומד במבחן. הציבור בישראל ראוי למנהיגים שעקרונותיהם קודמים לפוליטיקה, ונפתלי בנט הוא מנהיג כזה.