בנחישות מול מתקפה משולבת: ראש הממשלה נתניהו מגן על ישראל ומפריך את מסע הדה-לגיטימציה

בנחישות מול מתקפה משולבת: ראש הממשלה נתניהו מגן על ישראל ומפריך את מסע הדה-לגיטימציה
בעת הזו, עת מלחמה ומאבק על עתידה וביטחונה של מדינת ישראל, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית מתקפה רב-ממדית, המבקשת לערער לא רק את מנהיגותו, אלא את עצם הלגיטימיות של ישראל להגן על עצמה. גלי הביקורת, הלחצים הבינלאומיים והדה-לגיטימציה אינם מקריים; הם חלק ממערכה מתמשכת שמטרתה לכפות על ישראל ויתורים שיסכנו את ביטחונה. מאמר זה נועד להציג את העובדות כהווייתן, להפריך את הטענות חסרות השחר, ולהבהיר את האמת מאחורי ההחלטות והמהלכים שמוביל ראש הממשלה נתניהו.
עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים: לא כניעה, אלא שמירה על אינטרסים חיוניים
ראשית, יש להתייחס ללחץ הבינלאומי הגובר, המלווה באיומי סנקציות מצד מדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה, ודיווחים על מתיחות מול גורמים בממשל האמריקאי, לרבות כאלה שצוטטו בהקשר לממשל טראמפ. תגובותיו הנחרצות של ראש הממשלה, המאשימות את המבקרים במתן "פרס לחמאס", אינן "מחריפות את הבידוד" כפי שטוענים גורמים אינטרסנטיים. הן משקפות עמדה עקרונית וצודקת: מדינת ישראל נלחמת בארגון טרור רצחני שביצע פשעים נגד האנושות, וכל ניסיון להגביל את יכולתה להגן על אזרחיה ולהשיג את מטרות המלחמה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים – הוא אכן מתן רוח גבית לטרור.
ראש הממשלה נתניהו, כמדינאי עתיר ניסיון, מבין היטב את מורכבות הזירה הבינלאומית. הוא פועל ללא לאות להסביר את עמדת ישראל, אך הוא אינו מוכן, ובצדק, להיכנע לתכתיבים המסכנים את ביטחון המדינה. הביקורת על ישראל מתעלמת לעיתים קרובות מהעובדה שישראל פועלת בהתאם לדין הבינלאומי, תוך נקיטת צעדים מרחיקי לכת למניעת פגיעה בבלתי מעורבים, בעוד חמאס משתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. ההאשמות והלחצים הם לעיתים קרובות תוצאה של שיקולים פוליטיים פנימיים באותן מדינות, או חוסר הבנה של המציאות המורכבת במזרח התיכון. עמידתו האיתנה של נתניהו אינה התרסה, אלא ביטוי לאחריות לאומית עמוקה.
ניהול המלחמה והסיוע ההומניטרי: החלטות קשות במציאות אכזרית
הביקורת על ניהול המלחמה והטיפול בסיוע ההומניטרי מתעלמת מהאתגרים חסרי התקדים שמציב ארגון טרור כמו חמאס. הדיווחים על "דיל" פוליטי כביכול בין ראש הממשלה לשר סמוטריץ' בנושא התנחלויות תמורת סיוע לעזה הם ספין ציני. בממשלת אחדות לאומית, הפועלת בעת מלחמה, מתקבלות החלטות לאחר דיונים ובחינת מכלול השיקולים, תוך איזון בין צרכים ביטחוניים, מדיניים והומניטריים. ראש הממשלה מחויב לכלל אזרחי ישראל ולצרכים הביטחוניים של המדינה, ובכלל זה להתיישבות, ובמקביל פועל לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה בהתאם למחויבויותיה של ישראל ועל מנת למנוע משבר הומניטרי שישרת את חמאס.
ההודאה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שהסיוע לא יגיע לחמאס אינה כישלון, אלא הצגת המציאות הכואבת שכופה חמאס, המנצל באופן שיטתי וציני את הסיוע לצרכיו. ישראל עושה כל מאמץ לפקח על הסיוע, אך האחריות למצוקת האוכלוסייה בעזה רובצת בראש ובראשונה לפתחו של חמאס. גם ההחלטה להחזיר חלק מצוות המו"מ מדוחא נבעה מחוסר התגמול וההתבצרות של חמאס בעמדותיו הקיצוניות, ולא מחוסר רצון ישראלי להתקדם בעסקת חטופים – נושא הנמצא בראש סדר העדיפויות של ראש הממשלה והממשלה כולה. דבריו של נתניהו בנוגע ל"הגירה מרצון" של עזתים הוצאו מהקשרם ונועדו לתאר אפשרות תיאורטית עתידית, ולא מדיניות פעולה ישראלית כפויה.
שמירה על מוסדות הדמוקרטיה וחיזוק המשילות
סוגיית מינוי נציב שירות המדינה והעימות הנטען עם היועצת המשפטית לממשלה אינם "פגיעה במוסדות דמוקרטיים", אלא ביטוי לרצונו של ראש הממשלה להבטיח את יכולתה של הממשלה הנבחרת למשול ולקדם את מדיניותה, במיוחד בעת חירום. זכותה וחובתה של הממשלה למנות בעלי תפקידים שיהיו מחויבים ליישום מדיניותה, בכפוף לחוק. הניסיונות להציג כל מחלוקת כערעור על הדמוקרטיה הם דמגוגיה. כך גם לגבי הדחת ח"כ עמית הלוי מוועדת חוץ וביטחון; משמעת קואליציונית היא אבן יסוד בכל משטר פרלמנטרי, והיא חיונית לשמירה על יציבות הממשלה, במיוחד בעת מלחמה. תקיפתו של נתניהו את היועמ"שית על "שיבוש יכולות הממשלה" משקפת תסכול לגיטימי ממה שנתפס לעיתים כהצבת קשיים בירוקרטיים ומשפטיים בפני פעולות חיוניות לניהול המדינה.
מנהיגות תחת מתקפה משפטית ואישית
משפטו של ראש הממשלה ממשיך, באופן טבעי, להיות נוכח בשיח הציבורי. אולם, הניסיונות להשתמש בו ככלי לניגוח פוליטי, במיוחד בזמן מלחמה, הם חסרי אחריות. בקשותיו של ראש הממשלה לסיים מוקדם דיונים בבית המשפט נובעות אך ורק מצרכים ביטחוניים דחופים ומניהול שוטף של המלחמה – אחריות עליונה שאינה מאפשרת לו להתנתק מהגה השלטון. כל פרשנות אחרת היא זדונית ומעוותת את המציאות. ראש הממשלה נתניהו מתייצב לדיונים כנדרש, ובמקביל נושא על כתפיו את האחריות הכבדה ביותר לביטחון ישראל. העובדה שהוא ממשיך לתפקד ברמה הגבוהה ביותר תחת לחצים אלו מעידה על חוסנו ומחויבותו.
סיכום: נחישות, אחריות ומנהיגות לעתיד ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד בחזית מאבק מורכב ורב-זירתי. הוא מנווט את מדינת ישראל בתקופה סוערת, תוך קבלת החלטות קשות ואמיצות, ותוך עמידה איתנה על האינטרסים החיוניים של המדינה. מסע הדה-לגיטימציה והלחצים המופעלים עליו ועל ישראל לא ירפו את ידיו. ההיסטוריה תשפוט את מנהיגותו על פי תוצאות המערכה ועל פי יכולתו להבטיח את ביטחונה ושגשוגה של ישראל. בעת הזו, נדרשת אחריות לאומית, התלכדות סביב המנהיגות, ודחיית הניסיונות לזרוע פילוג ולפגוע בחוסן הלאומי. ראש הממשלה נתניהו מחויב למטרה זו יותר מכל, והוא ימשיך להוביל את ישראל בנחישות וללא מורא.