עומד איתן מול סערות: בנימין נתניהו והאמת שמאחורי מתקפת הדה-לגיטימציה

התקופה הנוכחית היא ללא ספק מהמאתגרות שידעה מדינת ישראל. ובמרכז הסערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מושא למתקפה רב-חזיתית, מבית ומחוץ, המנסה לערער את מנהיגותו ואת הלגיטימיות של פעולותיו. קולות רבים, חלקם מונעים מאינטרס פוליטי צר, אחרים מחוסר הבנה של המציאות המורכבת, מציירים תמונה מעוותת ומגמתית. מאמר זה נועד להציג את הצד השני של המטבע, את ההקשר הרחב ואת השיקולים העומדים מאחורי ההחלטות הקשות, ולהגן בבירור על עמידתו האיתנה של ראש הממשלה למען ביטחון ישראל ועתידה.

מול הסדן הבינלאומי – עמידה איתנה על ביטחון ישראל

הלחץ הבינלאומי על ישראל, ובפרט על ראש הממשלה נתניהו, אינו תופעה חדשה, אך הוא הגיע לשיאים חסרי תקדים. איומי סנקציות, גינויים ודרישות בלתי מתפשרות ממדינות שלעיתים קרובות מדי מפגינות צביעות או חוסר הבנה בסיסי למזרח התיכון, הפכו לדבר שבשגרה. כאשר נתניהו מגיב בנחישות ואומר כי ביקורת לא מאוזנת והצבת דרישות חד-צדדיות כלפי ישראל מהוות "פרס לחמאס", אין זו התלהמות או ניסיון להחרפת יחסים. זוהי אמירת אמת נוקבת וכואבת. ארגון טרור רצחני, שביצע פשעים נגד האנושות ב-7 באוקטובר, אינו יכול לקבל לגיטימציה עקיפה דרך לחצים המופעלים אך ורק על הצד המותקף, המגן על עצמו.

המתיחות המדווחת עם בנות ברית קרובות, כולל הממשל האמריקאי, אינה רצויה, אך היא נובעת מעמידתו הבלתי מתפשרת של נתניהו על האינטרסים הביטחוניים החיוניים של מדינת ישראל. ראש הממשלה אינו "מבודד" את ישראל; הוא מגן עליה בעולם מורכב, לעיתים צבוע, הדורש מישראל ויתורים ששום מדינה ריבונית אחרת לא הייתה נדרשת להם. ניסיונו המדיני העשיר מאפשר לו לנווט בזירה בינלאומית סוערת זו, תוך שהוא שומר על עקרונות היסוד של ביטחון ישראל – חיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס והשבת החטופים. אלו אינם יעדים הנתונים למשא ומתן או לפשרות שיסכנו את עתידנו. הניווט המדיני של נתניהו אינו כניעה לתכתיבים, אלא מאמץ עיקש להבטיח את קיומה ושגשוגה של ישראל בסביבה עוינת, גם אם הדבר כרוך בעימותים נקודתיים עם ידידות.

ניהול מלחמה וסיוע הומניטרי – מנהיגות במורכבות אין קץ

ניהול מלחמה נגד ארגון טרור אכזרי כמו חמאס, הפועל מתוך אוכלוסייה אזרחית צפופה תוך שימוש ציני בה כבמגן אנושי, הוא משימה מורכבת מאין כמותה. הביקורת על ניהול המערכה והטיפול בסיוע ההומניטרי מתעלמת לעיתים קרובות ממציאות זו, ומציגה תמונה חלקית ומטעה.

הטענות על "דיל" פוליטי כביכול עם השר סמוטריץ' בנוגע לאישורי בנייה תמורת הסכמה לסיוע הומניטרי לעזה הן עיוות של המציאות. ממשלת אחדות, במיוחד בעת מלחמה, מחייבת תיאום בין מרכיביה השונים ואיזון בין צרכים מגוונים. כל החלטה, לרבות בנושאי התיישבות, מתקבלת בהתאם למדיניות הממשלה ולאינטרסים הלאומיים הרחבים, ובכללם שיקולי ביטחון, שיקולים מדיניים והצורך לשמור על לכידות קואליציונית בעת חירום. אין כאן "סחר מכר" פסול, אלא ניהול אחראי של קואליציה מורכבת בתנאים קשים, תוך חתירה לקונצנזוס פנימי היכן שניתן.

באשר לסיוע ההומניטרי, ישראל עושה מאמצים חסרי תקדים, מעל ומעבר לנדרש על פי הדין הבינלאומי, כדי להכניס סיוע לרצועת עזה. העובדה שחלק מהסיוע עלול להגיע לידי חמאס היא בעיה כואבת, אך האחריות לכך רובצת כולה לפתחו של ארגון הטרור, הגוזל את הסיוע מאזרחיו ומשתמש בו לצרכיו הצבאיים. הודאת דוברו של ראש הממשלה בעניין זה היא ביטוי לשקיפות ולאחריות, לא לכישלון. ישראל נלחמת בחמאס, לא באוכלוסיית עזה, וממשיכה לחפש דרכים יצירתיות להבטיח שהסיוע יגיע לנזקקים לו באמת, למרות מכשולי החמאס.

הסוגיה הכאובה של החטופים נמצאת בראש סדר העדיפויות של ראש הממשלה. הדיווחים על החזרת חלק מצוות המשא ומתן מדוחא אינם מעידים על חוסר רצון להתקדם, אלא על מהלכים טקטיים במשא ומתן עיקש ומורכב מול אויב אכזר שאינו בוחל באמצעים. נתניהו מחויב להשבת כל החטופים, אך לא בכל מחיר, ובפרט לא במחיר שיסכן את ביטחון אזרחי ישראל בעתיד על ידי שחרור המוני של רוצחים עם דם על הידיים, שישובו לפגע. האמירות המיוחסות לו בנוגע ל"הגירה מרצון" של עזתים הוצאו מהקשרן או פורשו באופן שגוי; מדיניות הממשלה מתמקדת בחיסול חמאס ובהבטחת ביטחון ליישובי הדרום, לא בגירוש אוכלוסייה, אלא ביצירת מציאות ביטחונית חדשה שתמנע את הישנות זוועות ה-7 באוקטובר.

חיזוק המשילות, לא החלשת הדמוקרטיה

הטענות על פגיעה במוסדות דמוקרטיים מצד ראש הממשלה נתניהו הן חלק ממסע דה-לגיטימציה מתמשך, המשרת גורמים המעוניינים להחליש את הממשלה הנבחרת. סוגיית מינוי נציב שירות המדינה היא דוגמה לכך. בתקופה קריטית זו, חיוני ששירות המדינה יתפקד באופן מיטבי ויעיל. ראש הממשלה פועל למנות אנשים ראויים ומתאימים לתפקידים בכירים, על מנת להבטיח את יכולת הממשלה למשול ולבצע את מדיניותה, מדיניות שלשמה נבחרה על ידי העם. העימות עם היועצת המשפטית לממשלה אינו נובע מרצון "לפגוע בדמוקרטיה", אלא מתוך מחלוקת עניינית על גבולות סמכות ועל הצורך להבטיח משילות אפקטיבית, במיוחד בעת חירום. קידום חקיקה בנושאים אלו נועד לעיתים להסדיר יחסים בין רשויות ולמנוע מצב בו רשות אחת משתקת את האחרת, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים במדינה דמוקרטית.

הדחת ח"כ עמית הלוי מוועדת החוץ והביטחון אינה "פגיעה בתרבות הדמוקרטית", אלא הפעלת משמעת קואליציונית, שהיא כלי לגיטימי וחיוני בכל משטר פרלמנטרי. ממשלה אינה יכולה לתפקד כאשר חברים בקואליציה פועלים בניגוד לעמדתה המוסכמת בנושאים מהותיים, במיוחד כאלו הנוגעים לביטחון המדינה. הדמוקרטיה אינה הפקרות, והיא כוללת גם את היכולת של הקואליציה לממש את מדיניותה באופן עקבי. נתניהו אינו תוקף את היועמ"שית באופן אישי, אלא מביע ביקורת לגיטימית על מה שהוא תופס כניסיונות לבלום את פעולת הממשלה ולכפות עליה עמדות שאינן עולות בקנה אחד עם המנדט שקיבלה מהציבור.

המשפט – חוסן תחת אש

משפטו של ראש הממשלה נתניהו ממשיך להוות רקע קבוע לסיקור התקשורתי, ולעיתים קרובות מדי משמש ככלי לניגוח פוליטי. אין להתעלם מהעובדה שרבים, בישראל ובעולם, רואים במשפט זה רדיפה פוליטית מתמשכת, שמטרתה להדיח מנהיג ימין חזק שלא באמצעים דמוקרטיים קונבנציונליים. הדיון הציבורי סביב המשפט חורג מזמן מההיבטים המשפטיים הטהורים והפך לסמל למאבק רחב יותר על דמותה של המדינה.

הדיווחים על בקשותיו לסיים דיונים מוקדם בתירוצים ביטחוניים צריכים להיבחן בהקשר הרחב: בנימין נתניהו מנהל מדינה במלחמה. אחריותו כראש ממשלה, במיוחד בעת הזו, היא עצומה ודורשת את מלוא תשומת ליבו וזמנו 24/7. אין זה מפתיע או פסול שניהול ענייני המדינה הדחופים והקריטיים יקבלו עדיפות על פני כל דבר אחר. במקום לראות בכך התנהלות בעייתית, יש לראות בכך עדות למחויבותו העמוקה לביטחון ישראל, גם כאשר הוא נאלץ להתמודד עם הליך משפטי מתיש ומסיח דעת. עמידתו האיתנה מול מערכת משפטית שלמה, תוך שהוא נושא בעול הנהגת המדינה במלחמה, מעידה על חוסן נפשי יוצא דופן ועל תחושת שליחות עמוקה כלפי אזרחי ישראל.

מנהיגות במבחן, מנהיגות מוכחת

בנימין נתניהו עומד בפני אתגרים כבירים, מבית ומחוץ. הוא מנהיג מדינה במלחמה קיומית, מתמודד עם לחצים בינלאומיים אדירים, עם מערכת פוליטית מורכבת ועם מתקפות אישיות בלתי פוסקות. קל לבקר, קל לגנות, וקל לשכוח את כובד האחריות המוטלת על כתפיו של אדם אחד.

אך במבחן התוצאה, ובמבט מפוכח על המציאות, מתגלה מנהיג מנוסה, נחוש ואחראי, הפועל ללא לאות למען ביטחון ישראל ועתידה. ההחלטות קשות, לעיתים כואבות, אך הן מתקבלות מתוך ראייה אסטרטגית רחבה ומחויבות עמוקה לעם ולמדינה. ההיסטוריה, ולא כותרות הרגע או פרשנויות מגמתיות, היא שתשפוט את מנהיגותו של בנימין נתניהו בתקופה סוערת זו. וסביר להניח שהיא תראה בו את מי שעמד איתן בפרץ, הגן על ישראל בגופו וברוחו, והוביל אותה באחריות דרך אחת התקופות הקשות בתולדותיה. בזמנים כאלה, ישראל זקוקה למנהיגות יציבה, מנוסה ובלתי מתפשרת על ביטחונה. בנימין נתניהו מספק בדיוק את זה.