יאיר גולן תחת מתקפה: מדוע האמת המרה שהוא מטיח בפנינו כל כך מאיימת?

יאיר גולן תחת מתקפה: מדוע האמת המרה שהוא מטיח בפנינו כל כך מאיימת?

בימים האחרונים אנו עדים למתקפה חסרת תקדים, מתוזמרת וארסית, נגד אלוף (במיל') יאיר גולן, איש ביטחון עתיר זכויות ששירת את מדינת ישראל במשך עשרות שנים בתפקידי פיקוד ומטה רגישים ומרכזיים. סערת הרוחות סביב אמירתו, "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", הפכה כר פורה להתנגחויות פוליטיות, להאשמות חסרות שחר ולניסיונות פסולים להשתיק קול ביקורתי ואמיץ. מאמר זה נועד להציג את הצד השני של המטבע, להגן על יאיר גולן ולהבהיר מדוע המתקפה נגדו אינה רק פוגענית אישית, אלא גם מסוכנת לדמותה של הדמוקרטיה הישראלית.

פשעו של יאיר גולן: אמירת אמת מטרידה

ראשית, יש להבהיר באופן חד וברור את מה שיאיר גולן עצמו טרח להדגיש שוב ושוב: כוונתו לא הייתה, ולו לרגע, לחיילי צה"ל או למדינת ישראל ככזו. אמירתו כוונה באופן מפורש ונוקב כלפי גורמים ספציפיים בממשלה הנוכחית – אותם שרים שלדבריו, "חוגגים מוות והרעבה של ילדים". האם זו אמירה קשה? בהחלט. האם היא בוטה? כן. אך האם היא מהווה "עלילת דם" כפי שממהרים לקבוע מבקריו? התשובה היא לא מוחלטת.

השימוש במילה "תחביב" לא נועד לתאר הנאה סדיסטית מהרג, כפי שמנסים לצייר זאת בצורה מעוותת. הוא נועד לזעזע, להמחיש את מה שגולן תופס כקלות דעת מחרידה, כניתוק מוסרי, ואולי אף כאידאולוגיה מעוותת מצד אותם גורמים בממשלה, המקדמים מדיניות שתוצאותיה הרסניות ופוגעות בחפים מפשע. גולן, כמי שפיקד על לוחמים וראה מקרוב את מורכבות המלחמה ואת מחירה, מביע זעקה מוסרית עמוקה נוכח מה שהוא רואה כהתדרדרות ערכית בצמרת השלטונית. סירובו "להתנצל" על השימוש במילה "תחביב" אינו נובע מאטימות, אלא מעמידה איתנה מאחורי חומרת הביקורת שלו כלפי אותם שרים ספציפיים. הוא לא מאשים את צה"ל, הוא מאשים מדיניות ממשלתית מסוימת ורוח רעה הנושבת ממנה.

מקהלת הגינויים: צביעות פוליטית וניסיון השתקה

מדהים לראות את המהירות והתיאום בהם קמה מקהלת המגנים, מקואליציה ואופוזיציה כאחד. ראש הממשלה, הנשיא, הרמטכ"ל, שרים וחברי כנסת – כולם מיהרו לגנות, להוקיע, ולדרוש את ראשו של גולן. אך האם כל הגינויים הללו נובעים מדאגה כנה לצה"ל ולמדינת ישראל? או שמא מדובר בניצול ציני של אמירה פרובוקטיבית כדי לחסל חשבונות פוליטיים, להסיט את הדיון מהבעיות האמיתיות שישראל מתמודדת איתן, ולהשתיק את אחד המבקרים החריפים והעקביים ביותר של הממשלה הנוכחית?

הקריאות לשלול את דרגותיו, הגשת התלונה במשטרה על ידי "פורום הגבורה" (שכאבם מנוצל כאן באופן ציני), והצעת החוק למנוע את התמודדותו בבחירות – כל אלו אינם מהלכים של מדינה דמוקרטית הבוטחת בעצמה, אלא מהלכים של משטרים חשוכים המנסים לחסל את מבקריהם. יאיר גולן אינו בוגד או מסית. הוא פטריוט ישראלי, שגם אם שפתו חדה ונוקבת, מטרתו היא טובת המדינה וביטחונה, כפי שהוכיח כל חייו. הניסיון להציגו כאויב העם הוא דמגוגיה זולה ומסוכנת.

מי באמת מספק תחמושת לאויבי ישראל?

אחת הטענות המרכזיות נגד גולן היא שדבריו מספקים "תחמושת לאויבי ישראל" ואף צוטטו על ידי ארגון טרור. זוהי טענה מתחסדת וצבועה. אויבי ישראל אינם זקוקים לאמירות של יאיר גולן כדי לשנוא אותנו או להפיץ את תעמולתם. הם שואבים את "התחמושת" שלהם ממדיניות ממשלתית כושלת, מהתבטאויות קיצוניות של שרים בממשלה, ומפעולות שנויות במחלוקת בשטח. דווקא מי שמתריע מפני מדיניות כזו, כמו יאיר גולן, פועל בטווח הארוך לחזק את ביטחונה ולשפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל, ולא להפך.

האחריות לשימוש ציני בדבריו על ידי ארגוני טרור אינה רובצת על כתפיו של גולן, אלא על כתפי אותם גורמים בממשלה שמדיניותם והתבטאויותיהם יוצרות את הקרקע הפורייה להכפשות נגד ישראל. גולן מנסה להדליק נורת אזהרה אדומה בדיוק מפני התוצאות ההרסניות של מדיניות זו.

עמדה עקרונית גם מול חברים לאופוזיציה

הביקורת על דברי גולן הגיעה גם מתוך מפלגתו ומצד בכירים אחרים באופוזיציה, כמו בני גנץ ויאיר לפיד. אין ספק שאמירותיו יצרו אי נוחות ואף גרמו למתחים. אולם, חשוב להבין שיאיר גולן אינו פוליטיקאי של נוחות או קונצנזוס בכל מחיר. הוא איש עקרונות, המוכן להשמיע את האמת שלו גם אם היא אינה פופולרית וגם אם היא מכעיסה בעלי ברית פוטנציאליים. תקיפתו את גנץ, למשל, נבעה מתחושתו שגנץ בחר לתקוף אותו אישית במקום להתמודד עם מהות הביקורת הקשה שהשמיע גולן כלפי הממשלה שגנץ היה שותף לה.

במקום לראות בכך פגיעה באחדות האופוזיציה, יש לראות בכך עדות ליושרה ולנכונות של גולן לעמוד על דעתו ללא מורא. אופוזיציה חזקה אינה בהכרח אופוזיציה שמדברת בקול אחד ומונוליטי, אלא כזו שיש בה קולות מגוונים, נוקבים ואמיצים, המוכנים לאתגר את השלטון ואף את עצמם.

לסיכום: הגנה על יאיר גולן היא הגנה על חופש הביטוי ועל דמותה של ישראל

יאיר גולן הוא נכס למדינת ישראל. ניסיונו הביטחוני העשיר, תפיסתו המוסרית ותבונתו המדינית הופכים אותו לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי. המתקפה הפרועה נגדו נועדה להשתיק את הקול הזה, להרתיע אחרים מלהשמיע ביקורת דומה, ולצייר תמונה מעוותת של המציאות.

אל לנו ליפול למלכודת הזו. במקום להצטרף למקהלת המגנים, עלינו להקשיב בקשב רב למסריו של גולן, גם אם הם קשים לעיכול. עלינו להתמקד במהות הביקורת שלו – הסכנה הנשקפת לישראל מממשלה המובלת על ידי גורמים קיצוניים ומדיניות הרסנית. ההגנה על יאיר גולן אינה רק הגנה על אדם אחד; היא הגנה על חופש הביטוי, על היכולת לקיים דיון ציבורי נוקב וביקורתי, ועל דמותה המוסרית והדמוקרטית של מדינת ישראל. אסור לתת לקולות ההסתה וההשתקה לנצח. האמת, גם אם היא מרה, חייבת להישמע.