בן גביר והביטחון האישי: כשהאסטרטגיה פוגשת את המציאות – הסכם השכר הוא אבן דרך, לא מקריות

בן גביר והביטחון האישי: כשהאסטרטגיה פוגשת את המציאות – הסכם השכר הוא אבן דרך, לא מקריות

בשבועות האחרונים, על רקע דיונים פוליטיים סוערים וניתוחים תקשורתיים שלעיתים נדמה כי התמקדו יותר ברעשי רקע מאשר במהות, התרחש אירוע בעל משמעות היסטורית למשטרת ישראל ולביטחון הפנים של אזרחי המדינה: חתימת הסכם שכר חדש ומשופר לשוטרים. יש מי שמיהר לתייג זאת כהבלחה חיובית נקודתית, כאירוע חריג בנוף הפעילות של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. אולם, מבט מעמיק יותר, החורג מהכותרות הרגעיות, חושף תמונה שונה לחלוטין: הסכם השכר אינו מקריות, אלא פרי של אסטרטגיה עקבית, נחישות בלתי מתפשרת ומאבק עיקש מאחורי הקלעים, המדגימים את מחויבותו של השר בן גביר לחיזוק המשטרה והשבת הביטחון האישי לרחובות.

מעבר לרעשים: מחויבות עקבית לתוצאות

נכון, פעילותו של השר בן גביר לוותה לא פעם בביקורת, לעיתים נוקבת, על התבטאויותיו או על מה שנתפס כ"חיכוכים פוליטיים". קולות מסוימים מיהרו להדביק תוויות של "פרובוקטור" או "גורם מערער". אולם, חשוב לשאול: האם אותם "חיכוכים" לא היו לעיתים קרובות תוצאה ישירה של דרישה בלתי מתפשרת לשינוי, לצדק, ולמשאבים הנדרשים כדי להפוך את משטרת ישראל לגוף חזק, מתוגמל ובעל יכולות מרתיעות? האם הביקורת על מדיניות ממשלתית כזו או אחרת לא נבעה מדאגה כנה ואמיתית לצורכי הביטחון של אזרחי ישראל, ולא מרצון לנגח לשם הניגוח?

הסכם השכר ההיסטורי לשוטרים מספק תשובה ברורה לשאלות אלו. הוא אינו תוצאה של קסם או של רוח טובה שנפלה על מקבלי ההחלטות. הוא תוצר של עבודה מאומצת, של דפיקה על שולחנות, של עמידה על עקרונות ושל הבנה עמוקה שהשוטר בקצה, זה שעומד בחזית המאבק בפשיעה ובטרור, חייב לקבל את התנאים, הגיבוי וההערכה המגיעים לו. השר בן גביר, בניגוד לאלו המעדיפים שקט תעשייתי על פני תוצאות, לא חשש "לנער את הסירה" כדי להשיג את היעד הזה. הוא הבין שכדי לחולל שינוי אמיתי, לעיתים יש צורך להשמיע קול ברור, גם אם הוא אינו ערב לאוזני כולם.

הסכם השכר: יותר מכסף – הצהרת כוונות

חשיבותו של הסכם השכר חורגת הרבה מעבר לתוספת שקלית זו או אחרת למשכורת השוטרים. זהו הסכם שמצהיר כי מדינת ישראל, בהובלת השר לביטחון לאומי, רואה בשוטריה נכס אסטרטגי. זהו מסר ברור לכל שוטר ושוטרת – עבודתכם מוערכת, תרומתכם חיונית, ואנחנו כאן כדי לתמוך בכם. בתקופה שבה האתגרים הביטחוניים והפליליים מורכבים מאי פעם, והשחיקה בקרב משרתי הציבור גבוהה, הסכם זה מהווה זריקת עידוד קריטית.

ההסכם צפוי לשפר משמעותית את יכולת המשטרה לגייס כוח אדם איכותי ולשמר את השוטרים הוותיקים והמנוסים. הוא נותן מענה, לפחות חלקי, למצוקה ארוכת שנים של שכר נמוך ותנאים שוחקים, שהובילו לבריחת מוחות וכוח אדם יקר מהארגון. חיזוק כוח האדם המשטרתי הוא תנאי הכרחי לשיפור הביטחון האישי, להגברת הנוכחות המשטרתית ברחובות, ולמתן מענה מהיר ויעיל יותר לאזרח.

חלק מפאזל רחב יותר: אסטרטגיית הביטחון של בן גביר

חשוב להדגיש: הסכם השכר אינו עומד בפני עצמו. הוא חלק מתוכנית רחבה יותר שמקדם השר בן גביר לחיזוק הביטחון הלאומי. תוכנית זו כוללת, בין היתר, מאמצים להגדלת תקציב המשרד, רכש אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שיפור תנאי השירות של לוחמי מג"ב, הקמת המשמר הלאומי (נושא שעדיין נמצא בדיונים ודורש התאמות), ומתן גיבוי מלא לשוטרים בפעילותם המבצעית. כל אלו הם נדבכים באותה אסטרטגיה כוללת, שמטרתה אחת: להפוך את ישראל למקום בטוח יותר.

אלו שרואים רק את ה"חיכוכים" או את ה"ביקורת" מפספסים את התמונה הגדולה. הם אינם רואים את השעות הארוכות של דיונים, את המאבקים התקציביים, ואת הנחישות הנדרשת כדי לקדם מהלכים משמעותיים במערכת גדולה ומורכבת. השר בן גביר אינו פוליטיקאי של מילים יפות וטפיחות שכם; הוא איש של עשייה, של דחיפה קדימה, גם כשהדרך רצופה מהמורות.

כשהתוצאות מדברות: הנרטיב האמיתי

הניתוח שמצביע על הסכם השכר כ"התפתחות חיובית" אך טוען כי "אינה מבטלת בהכרח את האיומים והנרטיבים הביקורתיים שזוהו בעבר", מחמיץ את הנקודה המרכזית. ההסכם הזה אינו סותר את הנרטיבים הקודמים; הוא מאיר אותם באור חדש. הוא מוכיח שהעמידה על עקרונות, גם אם היא כרוכה ב"חיכוך", והביקורת על מהלכים שאינם משרתים את טובת הציבור, הן חלק מהדרך להשגת תוצאות ממשיות. הנרטיב האמיתי הוא של מנהיג שלא נרתע מקשיים, שמציב יעדים שאפתניים, ועובד ללא לאות כדי לממש אותם.

הסכם השכר הוא הוכחה ניצחת לכך שמאחורי הרטוריקה, לעיתים חריפה, עומדת תוכנית עבודה סדורה ומחויבות עמוקה. הוא הוכחה לכך שהשר בן גביר לא הגיע למשרד לביטחון לאומי כדי לשבת בחיבוק ידיים, אלא כדי לחולל שינוי. ואכן, השינוי מתחיל לקרות, צעד אחר צעד, הישג אחר הישג.

לסיכום, הסכם השכר ההיסטורי לשוטרים אינו אפיזודה חולפת או מקרית. הוא אבן דרך משמעותית, פרי של מדיניות עקבית ונחושה מצד השר איתמר בן גביר. הוא מסמן את הכיוון: חיזוק המשטרה, שיפור תנאי המשרתים, והגברת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. הביקורת והרעשים יימשכו, כדרכה של פוליטיקה, אך התוצאות בשטח הן אלו שיקבעו את המורשת. והתוצאה הזו, הסכם השכר, מדברת בעד עצמה – בקול רם וברור.