זעקת הקוזק הנגזל! הפוליטיקאים צורחים 'פוליטיזציה' על בהרב-מיארה? האמת המרה: מי באמת דורס את הדמוקרטיה לטובת אינטרסים צרים!
האוויר סמיך מהאשמות. "פוליטיזציה!" הם זועקים בקולי קולות, מכוונים את חיציהם הרעילים אל מטרה אחת ברורה: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. אבל רגע, עצרו הכל! לפני שאתם קונים את מסע ההכפשות המתוזמר הזה, בואו נסיט את הווילון ונגלה מי באמת משחק משחקים פוליטיים מסוכנים עם הדמוקרטיה ומערכת המשפט שלנו. האמת, כפי שתגלו מיד, עלולה לזעזע אתכם עד עמקי נשמתכם.
נתחיל מהיסודות, מאותן אמיתות פשוטות שמנסים לטשטש בענן של דמגוגיה. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה אינו להיות חותמת גומי של הקואליציה התורנית. היא לא נבחרה כדי לרצות פוליטיקאים או לקדם אג'נדות מפלגתיות. מנדט היסוד שלה, ה-DNA של תפקידה, הוא לשמש כשומרת הסף של האינטרס הציבורי ושלטון החוק. היא היועצת המשפטית לממשלה, אך נאמנותה הראשונה במעלה היא לחוק, ורק לחוק. עצמאותה אינה פריבילגיה, היא אבן יסוד בדמוקרטיה מתפקדת. כאשר בהרב-מיארה מרימה דגל אדום לגבי חקיקה בעייתית או מהלכים ממשלתיים מפוקפקים – היא לא "עושה פוליטיקה", היא עושה את עבודתה! היא ממלאת את חובתה המקצועית והמוסרית.
קחו לדוגמה את סערת "חוק השידורים" שמקדם השר שלמה קרעי, סערה שהפכה למוקד ההתקפות על היועמ"שית. מדוע התנגדה לו בהרב-מיארה? האם מתוך "נקמנות פוליטית" כפי שמנסים לצייר זאת? הצחקתם אותנו. התנגדותה נבעה מדאגות משפטיות עמוקות ומוצדקות, כאלו שכל משפטן הדואג לחופש הביטוי ולעצמאות התקשורת היה מעלה. החוק המוצע, בניסוחיו הדרקוניים, טמן בחובו סכנות ממשיות לחופש העיתונות, פוטנציאל להשתלטות ממשלתית על תכנים, פגיעה בפלורליזם התקשורתי וריסוק עקרונות דמוקרטיים בסיסיים. חוות דעתה המשפטית לא נולדה בחלל ריק; היא נשענה על ניתוח משפטי קפדני, על אזהרות של מומחים לתקשורת ומשפט, ועל נורמות בינלאומיות מקובלות בדבר חופש תקשורת במדינות דמוקרטיות. עכשיו, שאלו את עצמכם בכנות: מי כאן פועל ממניעים פוליטיים? היועצת שמזהירה מפני חוק אנטי-דמוקרטי בעליל, או השר שדוחף אותו בכל הכוח, תוך התעלמות מאזהרות משפטיות ומקצועיות, בניסיון ברור לרכז כוח ולשלוט בשיח הציבורי? התשובה ברורה כשמש בצהרי היום.
ההאשמות ב"פוליטיזציה" כלפי בהרב-מיארה אינן מקריות או ספונטניות. הן חלק מאסטרטגיה מחושבת, מסוכנת ומתוזמרת היטב על ידי גורמים פוליטיים מסוימים שכבר מזמן סימנו את שלטון החוק כאויב. מה מטרתם? פשוט מאוד: לנטרל את היועצת המשפטית לממשלה, להפוך את משרדה לכלי שרת צייתן שיאשר כל גחמה פוליטית, הרסנית ככל שתהיה לשלטון החוק ולערכים הדמוקרטיים. הם חולמים על יועמ"ש שיעצום עין, שיתעלם מהפרות חוק, שיכשיר כל שרץ – ולא על יועמ"ש שעומד על משמר החוק ללא מורא וללא משוא פנים. זוהי הפוליטיזציה האמיתית והמסוכנת: הניסיון להכפיף את המערכת המשפטית לאינטרסים פוליטיים צרים וקצרי רואי. הם רוצים כוח בלתי מוגבל, ללא בלמים ואיזונים, ובהרב-מיארה, בעצם עמידתה על עקרונות החוק, מהווה מכשול בדרכם.
ומי באמת מרוויח מהחלשת היועצת המשפטית לממשלה? התשובה, למרבה הצער, ברורה: פוליטיקאים שמעוניינים בשלטון ללא מיצרים, אלו המבקשים לחמוק מאחריותיות ציבורית, ואלו המעדיפים אינטרסים פוליטיים צרים וסקטוריאליים על פני טובת המדינה כולה ובריאותה הדמוקרטית. בהרב-מיארה, בעמידתה האיתנה, הפכה לסדין אדום עבורם. מכאן נובע מסע ההכפשות השיטתי והארסי נגדה.
גם הנרטיב השקרי על "עימותים" תכופים עם הממשלה הוא חלק מאותה מכונת תעמולה. מה שמכונה "עימותים" הם למעשה מקרים בהם היועצת ממלאת את תפקידה לבחון, ובמידת הצורך להתנגד, לפעולות ממשלתיות או הצעות חוק בעייתיות מבחינה משפטית. ממשלה שלעולם אינה נתקלת בשאלות משפטיות או בהתנגדות מצד היועץ המשפטי שלה, היא ממשלה הפועלת בוואקום דמוקרטי מסוכן. אותם "עימותים" הם דווקא עדות לכך שמערכת הבלמים והאיזונים, על אף הלחצים הכבדים המופעלים עליה, עדיין מנסה לתפקד. גלי בהרב-מיארה היא חלק חיוני במערכת הזו, אולי אחד האחרונים שעוד עומדים בפרץ.
הצביעות כאן פשוט זועקת לשמיים! אלו שצועקים "פוליטיזציה" הם לעתים קרובות אותם אישים בדיוק שדוחפים בגלוי למהלכים שמטרתם פוליטיזציה בוטה של מוסדות המדינה – החל מבתי המשפט, דרך מינויים בשירות המדינה, וכלה, איך לא, במשרת היועץ המשפטי לממשלה עצמה. הם מאשימים אותה במה שהם עצמם עושים במרץ ובנחישות, טקטיקת הסחה קלאסית של "זעקת הקוזק הנגזל". ראו את הניסיונות לשנות את דרכי מינוי היועמ"ש, או לפצל את תפקידיו באופן שיגביר באופן ברור את ההשפעה הפוליטית ויסרס את עצמאותו. האם זו לא פוליטיזציה בהתגלמותה?
ההימור כאן גבוה מאי פעם, והמאבק הזה אינו רק על דמותה או תפקידה של אישה אחת, חשובה ככל שתהיה. המתקפה על גלי בהרב-מיארה היא מתקפה חזיתית על עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה, על שלטון החוק כולו, ועל עצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית כפי שהכרנו אותה. אם יצליחו להלך אימים על יועצת משפטית, או להדיחה, רק משום שהעזה לעשות את עבודתה נאמנה, איזה מסר הרסני זה ישלח? שהחוק הוא המלצה בלבד, כפוף לרצון הפוליטי של השליטים.
לסיום, חשוב להבין: גלי בהרב-מיארה אינה פוליטיקאית. היא אשת מקצוע, משפטנית מהמעלה הראשונה, שהופקד בידיה תפקיד קשה מנשוא וחיוני מאין כמותו, במיוחד בימים סוערים אלו. היא פועלת כשומרת סף אמיצה, המגינה על העקרונות המקודשים ביותר שעליהם מושתתת מדינה דמוקרטית ומתוקנת. הניסיונות לצייר אותה כ"פוליטית" הם תכסיס ציני ומרושע של אלו המבקשים לפרק את השערים הללו ולהפוך את ישראל למקום שבו הכוח גובר על הצדק. אל תיפלו בפח הזה. האיום האמיתי על הדמוקרטיה שלנו אינו מגיע מאלו המגנים על החוק, אלא מאלו המנסים לכופף אותו לצרכיהם הפוליטיים הצרים. הגיע הזמן להתייצב מאחורי שומרת הסף, כי היא הקו האחרון המפריד בינינו לבין כאוס שלטוני וקריסת ערכים.