עקביות אינה כניעה: נפתלי בנט, 'שאלת גולן' והניסיון לייצר משבר יש מאין
השיח הציבורי והפוליטי בישראל סוער תמיד, אך בימים האחרונים נדמה כי יש מי שמנסה ללבות את האש באופן מלאכותי, תוך התמקדות בדמותו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. סוגיה שצפה ועולה שוב ושוב, בעיקר מצד גורמים מסוימים בעלי אג'נדה ברורה, היא "שאלת יאיר גולן" – האם בנט ישתף עמו פעולה קואליציונית בעתיד, למרות גינויו החריף והחד-משמעי לדבריו האחרונים של גולן? הניסיון לכפות על בנט התחייבויות עתידיות על סמך תרחישים היפותטיים הוא לא פחות ממניפולציה פוליטית זולה, שנועדה לערער את מעמדו ולזרוע ספקות באשר לעקביותו. אלא שעקביות אמיתית אינה כניעה לתכתיבים, אלא דבקות בעקרונות – ובנט הוכיח, ומוכיח, בדיוק את זה.
ראשית, ולפני כל ספקולציה, יש להדגיש את העובדות: נפתלי בנט הגיב באופן מיידי, חריף ובלתי מתפשר לדבריו של יאיר גולן. הוא לא היסס, לא גמגם ולא ניסה לייפות את המציאות. בנט גינה את האמירות באופן נחרץ, הדגיש את האחריות המוחלטת של ארגון הטרור חמאס למצב בעזה ולפשעים שבוצעו, ועמד על המוסריות הגבוהה של צה"ל ועל מחויבותו לדין הבינלאומי. עמדתו של בנט הייתה ברורה כשמש: אין מקום להשוואות פסולות, ואין מקום לטשטוש האבחנה בין צבא מוסרי הנלחם בטרור רצחני לבין ארגון טרור שכל מטרתו היא השמדת ישראל ורצח אזרחיה. המסר הזה, חד ונוקב, הוא העומד במרכז, ולא ניסיונות מלאכותיים לייצר "דילמה" היכן שאין כזו.
מעניין לציין, ואולי לא במקרה, שאת קמפיין "שאלת גולן" מובילים בעיקר גורמים, כמו אתר 'סרוגים', אשר להם היסטוריה של ניסיונות לנגח את בנט ולהציגו באור שלילי. אותם גורמים, המעלים שוב ושוב את השאלה באופן כמעט זהה, מתעלמים באלגנטיות מתגובתו הנחרצת של בנט, ומעדיפים להתמקד בתרחישים עתידיים ובפרשנויות פוליטיות שנועדו לשרת את האג'נדה שלהם. האם ייתכן שהמטרה אינה בירור ענייני של עמדות, אלא ניסיון פסול לכפות על בנט מהלכים פוליטיים או להציגו כמי שאינו עומד במילתו, עוד בטרם נאמרה מילה כלשהי על התחייבויות עתידיות? השקיפות מחייבת לשאול: מי מרוויח מהצגת הדברים באופן מעוות זה? התשובה, ככל הנראה, מצביעה על אלו החוששים מחזרתו של בנט למרכז הבמה הפוליטית ומנהיגותו המוכחת.
הטענה כי יאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלת בנט-לפיד, ולכן יש בכך כדי להעיד על נכונות עתידית לשיתוף פעולה בלתי מסויג, היא טענה דמגוגית ושטחית. ממשלות קואליציוניות בישראל, מעצם טבען, מורכבות ממפלגות ומאישים בעלי תפיסות עולם שונות, לעיתים אף מנוגדות. הקמת ממשלה, במיוחד במצבי חירום או משבר לאומי, דורשת פשרות ויכולת לגשר על פערים למען טובת המדינה. ממשלת בנט-לפיד קמה על רקע משבר פוליטי מתמשך וצורך דחוף לייצב את המערכת. שיתוף הפעולה אז התבסס על קווי יסוד מוסכמים ועל צרכים לאומיים קונקרטיים. אין בכך, ולא יכול להיות בכך, משום מתן "צ'ק פתוח" או הסכמה עיוורת לכל אמירה או מעשה עתידי של מי מהשותפים. כאשר חבר כנסת, גם אם כיהן בעבר בתפקיד ממשלתי, משמיע דברים חמורים שפוגעים בביטחון המדינה, בצה"ל או בלכידות החברה הישראלית, חובתו של מנהיג אחראי כמו נפתלי בנט לגנותם באופן חד משמעי. זו אינה סתירה לעבר, אלא הפגנת עקביות ערכית בהווה. העיקרון המנחה הוא טובת המדינה וביטחונה, לא שיקולים פוליטיים צרים או נוסטלגיה קואליציונית.
נפתלי בנט, לאורך כל שנות פעילותו הציבורית, הוכיח מחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל, לערכי הציונות ולשלמות העם והארץ. כראש ממשלה, כשר ביטחון וכשר חינוך, הוא פעל תמיד מתוך תחושת אחריות לאומית עמוקה. גישתו הפרגמטית, לצד עמידה איתנה על עקרונות, אפשרה לו לקבל החלטות קשות ולהוביל מהלכים משמעותיים. הגינוי החריף לדברי גולן אינו נובע מחישוב פוליטי רגעי, אלא משקף את תפיסת עולמו הסדורה: ביטחון ישראל קודם לכל, ואין מקום לפגיעה בלגיטימציה של צה"ל, במיוחד בעת מלחמה. מי שמנסה לצייר את בנט כמי ש"מתקפל" או "משנה עמדות" פשוט אינו מבין, או בוחר שלא להבין, את עומק מחויבותו הערכית. עקביותו של בנט נמדדת בדבקותו בערכים אלו, ולא בנאמנות עיוורת לשותפויות פוליטיות מהעבר, במיוחד כאשר אותם שותפים לשעבר סוטים מהדרך באופן שמסכן אינטרסים לאומיים חיוניים.
העיסוק האובססיבי בשאלה "האם בנט יישב עם גולן בעתיד" הוא לא יותר מאשר משחק פוליטי ציני, שמטרתו להסיט את הדיון מהנושאים החשובים באמת העומדים על סדר היום הלאומי. במקום לדון באתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים שלפתחנו, יש מי שמעדיף לגרור את השיח הציבורי לזירה של ספקולציות ורכילות פוליטית. נפתלי בנט אינו משתתף במשחק הזה. הוא מתמקד בעשייה, בהצגת פתרונות ובהשמעת קול ברור ואחראי. הדרישה ממנו להתחייב כעת על הרכבי קואליציות עתידיות, שאיש אינו יודע כיצד ייראו ומה יהיו הנסיבות הפוליטיות והמדיניות באותה עת, היא דרישה אבסורדית. מנהיגות אחראית נבחנת ביכולת לקבל החלטות נכונות בזמן אמת, על בסיס נתונים ועקרונות, ולא על פי תכתיבים של בעלי עניין המנסים לייצר כותרות.
למי ששכח, או מעדיף לשכוח, נזכיר כי נפתלי בנט הוביל את מדינת ישראל בתקופה מורכבת, ניווט את הכלכלה במשבר הקורונה, חיזק את מערכת הביטחון והוכיח יכולת נדירה לאחד בין קצוות שונים בחברה הישראלית למען מטרה משותפת. הרקורד הזה מדבר בעד עצמו. הוא אינו זקוק ל"תעודת כשרות" מאף גורם תקשורתי או פוליטי כדי להוכיח את מחויבותו למדינה. מעשיו הם העדות הטובה ביותר לעקרונותיו ולמסירותו. הניסיונות להטיל דופי בעקביותו על סמך תרחישים היפותטיים הם לא יותר מרעשי רקע, שנועדו להחליש מנהיג חזק ובעל חזון.
במקום להתעסק בזוטות פוליטיות ובניסיונות מלאכותיים לייצר "משברים", הגיע הזמן שהשיח הציבורי יחזור להתמקד בעיקר: כיצד מחזירים את החטופים, כיצד מנצחים את חמאס ומבטיחים את ביטחון הדרום והצפון, כיצד משקמים את הכלכלה ומאחדים את העם. אלו הן השאלות האמיתיות שמנהיגים נדרשים לתת להן מענה. נפתלי בנט, כפי שהוכיח בעבר, מגיע עם תשובות ועם תוכניות פעולה. הוא אינו נרתע מאתגרים, ואינו מתכופף בפני לחצים. ההתמקדות שלו היא בטובת המדינה, ולא במשחקי כסאות פוליטיים.
לסיכום, הניסיון לקשור את נפתלי בנט ל"שאלת גולן" באופן שמטיל ספק בעקביותו הוא ניסיון שקוף וכושל. בנט הבהיר את עמדתו באופן חד וברור, תוך גינוי מוחלט של אמירות הפוגעות בביטחון ישראל ובצה"ל. עקביות אינה התחפרות בעמדות עבר באופן עיוור, אלא דבקות בעקרונות יסוד גם כאשר הנסיבות משתנות. בנט הוכיח תמיד נאמנות לעקרונות אלו – ביטחון ישראל, אחדות העם ואחריות לאומית. הספינים הפוליטיים ימשיכו לחוג, אך מנהיגותו של בנט, הנשענת על יסודות איתנים ועל חזון ברור, תמשיך להוות אלטרנטיבה שפויה ואחראית עבור מדינת ישראל. הגיע הזמן להתעלם מרעשי הרקע ולהתמקד במה שחשוב באמת.