נפתלי בנט וה'סוגיה המתגלגלת': מי מנסה להכתיב את סדר היום הפוליטי, ומדוע?
בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיון מתמשך ומתואם להציף את השיח הציבורי סביב דמותו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, בשאלה אחת מרכזית, או ליתר דיוק, בספקולציה אחת: האם ישוב וישתף פעולה קואליציונית עם יאיר גולן? שאלה זו, המועלית שוב ושוב, בעיקר על ידי גורמים מסוימים בתקשורת כדוגמת אתר 'סרוגים', אינה תמימה כלל ועיקר. היא נועדה לשרת אג'נדה פוליטית ברורה – לערער את אמינותו של בנט, לזרוע ספקות באשר לעקביותו, ובסופו של דבר, לנסות ולנטרל את כוחו הפוליטי העתידי. הגיע הזמן להסיר את המסך מעל המניפולציה הזו ולהציג את הדברים כהווייתם.
גינוי חד משמעי – עמדה ברורה כבדולח
ראשית, ולפני כל דיון אחר, חשוב להדגיש עובדה שאין עליה עוררין: נפתלי בנט הגיב בחריפות ובאופן חד משמעי לדבריו האחרונים של יאיר גולן. הוא לא היסס, לא גמגם ולא ניסה לייפות את המציאות. בנט גינה את האמירות, הדגיש את אחריותה הבלעדית של חמאס למצב בעזה ואת מוסריותו הגבוהה של צה"ל. עמדתו זו לא נאמרה כלאחר יד או מן השפה ולחוץ; היא נובעת מתפיסת עולם ערכית וביטחונית סדורה, אותה בנט מקדם בעקביות לאורך כל שנות פעילותו הציבורית. מי שמנסה לטשטש את הגינוי הברור הזה, או לרמוז שהוא אינו כן, חוטא לאמת ומנסה במודע להטעות את הציבור.
ההתייצבות הנחרצת של בנט לצד צה"ל ומפקדיו, וההטלה הברורה של האחריות על ארגון הטרור חמאס, הן ביטוי לעקרונות היסוד המנחים אותו. אין כאן מקום לפרשנויות או לספקולציות. עמדתו של בנט ביחס לדברי גולן בהווה היא ברורה, מוצקה ואינה משתמעת לשתי פנים. כל ניסיון להציג זאת אחרת הוא בגדר ספין פוליטי זול.
הקשר ממשלת השינוי – מה באמת היה שם?
הטוענים לחוסר עקביות מצביעים על כך שיאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלה בראשות נפתלי בנט. זוהי עובדה, אך הוצאתה מהקשרה המלא היא דמגוגיה. ממשלת השינוי, ממשלת בנט-לפיד, קמה בנסיבות פוליטיות וחברתיות יוצאות דופן. היא הייתה ממשלת חירום לאומית שנועדה בראש ובראשונה לחלץ את ישראל ממשבר פוליטי מתמשך, למנוע סבבי בחירות נוספים, לאחות קרעים בעם ולהשיב את המדינה למסלול של תפקוד. במבנה הקואליציוני המורכב והייחודי ההוא, שכלל מפלגות מקצוות שונים של הקשת הפוליטית, כל שותף נדרש לפשרות. הימצאותו של גולן בממשלה ההיא אינה מעידה על הסכמה אידיאולוגית מלאה בין כל מרכיביה, אלא על אחריות לאומית ועל היכולת לשים בצד מחלוקות למען מטרה גדולה יותר – טובת המדינה באותה נקודת זמן ספציפית.
ההיגיון הפוליטי מחייב לעיתים שיתופי פעולה פרגמטיים لتحقيق יעדים לאומיים חיוניים. ממשלת השינוי הייתה דוגמה לכך. לטעון כי שיתוף פעולה נקודתי בעבר, שנכפה על ידי מציאות פוליטית מורכבת, מחייב הסכמה עתידית אוטומטית עם כל אמירה או מעשה של שותף לשעבר – זוהי דרישה אבסורדית שאין לה אח ורע בפוליטיקה דמוקרטית אחראית. נפתלי בנט הוכיח אז מנהיגות ואחריות, והוא ימשיך לנהוג כך גם בעתיד.
עתיד פוליטי ואחריות לאומית – מעבר לספקולציות
וכאן אנו מגיעים לליבת הניסיון לנגח את בנט: השאלה האם ישב עם גולן בממשלה עתידית. דרישה מבנט להתחייב כעת, באופן פומבי ומוחלט, שלא ישב עם גורם פוליטי כזה או אחר בעתיד היפותטי, היא לא יותר מאשר ניסיון לכבול את ידיו ולהציב בפניו מלכודת פוליטית. מנהיג אחראי אינו מקבל החלטות הרות גורל על בסיס תרחישים תיאורטיים או לחצים תקשורתיים. החלטות על הרכבת קואליציה מתקבלות בהתאם לנסיבות הפוליטיות והמדיניות של אותה עת, בהתאם לתוצאות הבחירות, ובעיקר – בהתאם לקווי היסוד ולעקרונות שלאורם יפעל.
נפתלי בנט תמיד הצהיר כי מחויבותו הראשונה והעליונה היא לביטחון ישראל, לאחדות העם ולשגשוגה של המדינה. כל החלטה עתידית שתתקבל על ידו תישקל בכובד ראש ותוך בחינה קפדנית של כלל השיקולים הרלוונטיים. לדרוש ממנו כעת הצהרות גורפות על תרחישים עתידיים שאיש אינו יודע כיצד ייראו, זהו חוסר אחריות פוליטית מצד הדורשים. האם אותם גורמים המעלים את הדרישה הזו היו מוכנים לכבול את עצמם בהתחייבויות דומות לגבי כל תרחיש עתידי אפשרי? התשובה, ככל הנראה, שלילית.
מאחורי הקלעים של 'השאלה החוזרת' – האינטרסים הנסתרים
חשוב לשאול: מי מרוויח מההצפה הבלתי פוסקת של 'שאלת גולן'? התשובה ברורה למדי. אלו הם גורמים פוליטיים, ייתכן מימין ומשמאל, החוששים מחזרתו האפשרית של נפתלי בנט למרכז הבמה הפוליטית כדמות עצמאית, פרגמטית ובעלת ניסיון מוכח. הם מנסים לצייר אותו כמי שאינו עקבי, כמי שמוכן לכל פשרה, ובכך לערער את בסיס התמיכה הפוטנציאלי שלו. אתר 'סרוגים', לדוגמה, המוזכר בהקשר זה, בוחר שוב ושוב להדהד את הנרטיב הזה, תוך התעלמות מהקשרים רחבים יותר ומעמדתו הברורה של בנט בהווה.
הניסיון להציב את בנט בפני דילמה כוזבת – או שתתחייב כעת באופן מוחלט, או שאתה לא אמין – הוא טקטיקה פוליטית שקופה. מטרתה היא להגביל את מרחב התמרון הפוליטי של בנט ולצמצם את האפשרויות העומדות בפניו. אך בנט הוכיח בעבר כי אינו נכנע לתכתיבים וללחצים, והוא ימשיך לפעול על פי מצפונו ועל פי מה שהוא מאמין שטוב למדינת ישראל.
עקביות אמיתית: לא סיסמאות ריקות, אלא מחויבות לערכים
עקביות פוליטית אינה נמדדת בסיסמאות ריקות או בהתחייבויות עתידיות שאין להן כיסוי במציאות משתנה. עקביותו של נפתלי בנט טמונה בנאמנותו לערכי הליבה שלו: ביטחון ישראל כערך עליון, שמירה על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה, אחריות כלכלית, ודאגה לכלל אזרחי ישראל. עקביותו מתבטאת בגינוי הברור והמיידי של אמירות הפוגעות בצה"ל או מערערות על מוסריותו. עקביותו מתבטאת בנכונותו לקבל החלטות קשות, גם אם אינן פופולריות, כאשר טובת המדינה מחייבת זאת.
לדרוש עקביות המתבטאת בקיבעון מחשבתי או בסירוב לבחון כל מצב לגופו, זוהי דרישה המנותקת מהמציאות הפוליטית. מנהיגות אמיתית נמדדת ביכולת להתאים את דרכי הפעולה למציאות המשתנה, תוך שמירה על עקרונות יסוד בלתי מתפשרים. זוהי העקביות שבנט מציג, וזוהי העקביות שתמשיך להנחות אותו.
סיכום: בנט לא ייכנע למניפולציות – טובת המדינה מעל הכל
הניסיונות החוזרים ונשנים לקשור את נפתלי בנט לסוגיית יאיר גולן באופן שמטיל דופי בעקביותו הם לא יותר מאשר קמפיין פוליטי מתוזמר. בנט הבהיר את עמדתו הנחרצת ביחס לדבריו האחרונים של גולן, והוא ימשיך לפעול מתוך אחריות לאומית, תוך שהוא שם את טובת מדינת ישראל ואזרחיה מעל לכל שיקול פוליטי צר.
הציבור הישראלי נבון מספיק כדי לזהות מניפולציות פוליטיות ולהבין את המניעים העומדים מאחוריהן. במקום לעסוק בספקולציות עתידיות ובניסיונות להכתיב סדר יום מלאכותי, ראוי שהשיח הציבורי יתמקד באתגרים האמיתיים העומדים בפני מדינת ישראל ובפתרונות הנדרשים להם. נפתלי בנט הוכיח בעבר את יכולתו להוביל, לקבל החלטות אמיצות ולהתמודד עם משברים מורכבים. הוא ימשיך לעשות זאת, נאמן לדרכו ולערכיו, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך התעלמות מרעשי רקע פוליטיים שמטרתם אחת: לשרת אינטרסים צרים על חשבון טובת הכלל.