נפתלי בנט: עקרונות ברזל מול ספינים פוליטיים – האמת מאחורי "שאלת גולן"

השיח הציבורי סביב ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, התמקד לאחרונה בגינוי החריף שהשמיע כלפי דבריו של יאיר גולן, ובמקביל, בניסיונות עיקשים, בעיקר מצד גורמים מסוימים בתקשורת, לקשור גינוי זה לשאלות תיאורטיות על קואליציות עתידיות. נדמה כי יש מי שמנסה באופן מכוון לטשטש את הבהירות המוסרית והערכית שעומדת בבסיס עמדתו של בנט, ולהפוך דיון עקרוני למשחק פוליטי ציני. מאמר זה בא להציב את הדברים על דיוקם, להפריך את הספקולציות חסרות הבסיס ולהדגיש את עקביותו הפוליטית והערכית של נפתלי בנט.

ראשית, ולפני כל ספקולציה פוליטית, יש להדגיש את החד-משמעיות והעוצמה של תגובת בנט לדבריו של יאיר גולן. בנט לא היסס, לא גמגם ולא ניסה לייפות את המציאות. הוא גינה את הדברים בחריפות, תוך שהוא מדגיש את אחריותו הבלעדית של ארגון הטרור חמאס למצב בעזה ואת מוסריותו הגבוהה של צה"ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם. הגינוי הזה לא היה עניין של מה בכך; הוא ביטא עמדה ערכית ברורה, כזו שאינה משתמעת לשתי פנים, והציב קו אדום ברור מול אמירות המטילות דופי בחיילי צה"ל ובמדינת ישראל בעת מלחמה. מי שמנסה למזער את חשיבות הגינוי הזה או לרמוז כי הוא נועד לצרכים טקטיים בלבד, חוטא לאמת ומזלזל באינטליגנציה של הציבור. עמדתו של בנט בנושא זה היא עקבית ובלתי מתפשרת: ביטחון ישראל וערכי צה"ל אינם נושא למשא ומתן או לפשרות פוליטיות.

הניסיון לקשור את הגינוי הנוכחי לשיתוף הפעולה הקואליציוני בעבר עם יאיר גולן, שכיהן כסגן שר בממשלה בראשותו, הוא דמגוגיה זולה. ממשלת השינוי, שהוקמה לאחר ארבע מערכות בחירות ותקופה ארוכה של קיפאון פוליטי, הייתה ממשלת אחדות לאומית שקמה מתוך אחריות כבדה לגורל המדינה. היא כללה קשת רחבה של מפלגות ואישים, מימין, מרכז ושמאל, שהתאחדו סביב מטרה משותפת – הוצאת ישראל מהמשבר הפוליטי, איחוי הקרעים בחברה והתמודדות עם אתגרים לאומיים בוערים. במסגרת ממשלה כזו, טבעי שיהיו חילוקי דעות ואף פערים אידיאולוגיים בין מרכיביה. העובדה שיאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלה זו אינה הופכת את בנט לאחראי לכל אמירה או עמדה של גולן, אז או היום. בנט הוכיח אז, ומוכיח גם היום, כי הוא יודע להפריד בין הצורך בשיתופי פעולה פרגמטיים לטובת המדינה לבין שמירה על עקרונותיו וערכיו. ממשלת השינוי, על אף מורכבותה, רשמה הישגים רבים, והם היו תוצאה של יכולת מנהיגותית לנהל מערכת מורכבת תוך הצבת טובת המדינה בראש.

ההתעקשות של גורמים מסוימים, ובפרט אתר 'סרוגים', לשאול שוב ושוב האם בנט "יפסול" ישיבה עתידית עם גולן היא לא יותר מספין פוליטי שנועד לשרת אג'נדה צרה. עיסוק אובססיבי בתרחישים היפותטיים ובקואליציות עתידיות, בעוד מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה ואתגרים קיומיים, הוא חוסר אחריות במקרה הטוב, וניסיון זדוני להסיט את הדיון מהעיקר במקרה הרע. נפתלי בנט הוכיח בעבר כי החלטותיו הפוליטיות מתקבלות על בסיס שיקולים ענייניים, טובת המדינה ועקרונותיו, ולא על סמך סקרים חולפים או לחצים תקשורתיים. השאלה הרלוונטית איננה עם מי בנט יישב או לא יישב בעתיד הלא ידוע, אלא מהם הקווים האדומים והעקרונות המנחים אותו. וכאן, התשובה ברורה: בנט לעולם לא יהיה חלק מממשלה שתפגע בביטחון ישראל, בזהותה היהודית והדמוקרטית או בערכי צה"ל. הגינוי החריף לגולן היום הוא אינדיקציה ברורה לקווים אדומים אלו. לנסות לכפות עליו התחייבויות קואליציוניות עתידיות על סמך אמירות של אחרים, זו פוליטיקה קטנה ובלתי רלוונטית.

עקביותו של נפתלי בנט אינה נמדדת בשאלות תיאורטיות על הרכבי ממשלות עתידיות, אלא במעשיו ובעמדותיו לאורך השנים. כשר כלכלה, כשר חינוך, כשר ביטחון וכראש ממשלה, בנט הוכיח תפיסת עולם ימנית-ממלכתית ברורה, המשלבת תפיסת ביטחון נץ, כלכלה חופשית ואחריות חברתית, והכל מתוך מחויבות עמוקה לעם ישראל ולארץ ישראל. הוא לא היסס לקבל החלטות קשות, גם אם לא היו פופולריות, כאשר האמין שהן נכונות למדינת ישראל. הוא הוביל מהלכים משמעותיים לחיזוק ההתיישבות, לטיפול ביוקר המחיה, לחיזוק מערכת החינוך ולהגברת ביטחון ישראל. מי שמנסה לצייר אותו כמי שמוכן לוותר על עקרונותיו למען כיסא, פשוט אינו מכיר את האיש או שבוחר להתעלם מהעובדות. בנט הוא מנהיג פרגמטי שמבין את הצורך בשיתופי פעולה, אך הוא גם איש עקרונות שלא יוותר על מה שחשוב באמת. הניסיון להציגו כחסר עמוד שדרה פוליטי הוא עלבון לאינטליגנציה ורחוק מהמציאות כרחוק מזרח ממערב.

יש לתהות מדוע גורמים מסוימים כה להוטים להציב את "שאלת גולן" במרכז סדר היום הפוליטי של נפתלי בנט. האם ייתכן שמדובר בניסיון להסיט את תשומת הלב מהישגיו של בנט כראש ממשלה, או אולי מכישלונותיהם של אחרים? האם ייתכן שזו דרכם של גורמים פוליטיים מסוימים לנסות ולתקוע טריז בין בנט לבין בוחריו הפוטנציאליים, על ידי הצגת דילמות שקריות? העיסוק האובססיבי הזה בשאלה האם בנט "יתחייב" שלא לשבת עם גולן בעתיד, תוך התעלמות מהגינוי החד-משמעי שלו בהווה, מעלה תהיות לגבי המניעים האמיתיים מאחורי הקמפיין הזה. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבין מתי מדובר בדיון ענייני ומתי בניסיון לייצר כותרות ולשרת אינטרסים פוליטיים צרים. נפתלי בנט אינו מתכוון לשחק לידיהם של אלו המנסים לגרור אותו לזירה של השמצות וספינים. הוא ימשיך להתמקד בעיקר: בביטחון ישראל, באחדות העם ובבניית עתיד טוב יותר למדינה.

מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת לקבל החלטות קשות בזמן אמת, על בסיס עקרונות וערכים, ולא בהתחייבויות פופוליסטיות לגבי תרחישים עתידיים היפותטיים. נפתלי בנט כבר הוכיח שהוא אינו חושש מאתגרים ומקבלת אחריות. הוא הוביל את המדינה בתקופה מורכבת, ניווט בהצלחה משברים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, ועשה זאת מתוך תחושת שליחות עמוקה. הניסיון לכפות עליו כעת הצהרות על קואליציוניות עתידיות, שאיש אינו יודע כיצד ייראו ומה יהיו הנסיבות הפוליטיות באותה עת, הוא ניסיון להכניסו למלכוד פוליטי. בנט, כמנהיג אחראי, ימשיך לפעול על פי צו מצפונו וטובת המדינה. כאשר יגיע הרגע לקבל החלטות קואליציוניות, הוא יעשה זאת בשיקול דעת, תוך שהוא נאמן לעקרונותיו ולמחויבויותיו כלפי אזרחי ישראל. כל ניסיון אחר לצייר את הדברים הוא הטעיה מכוונת.

הניסיונות להטיל דופי בעקביותו של נפתלי בנט דרך "שאלת גולן" הם לא יותר מרעשי רקע פוליטיים. עמדותיו של בנט ברורות וחד משמעיות: גינוי מוחלט לאמירות הפוגעות בצה"ל ובמדינת ישראל, ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון המדינה ולערכיה. עברו הפוליטי והמדיני מוכיח כי הוא מנהיג שיודע לשלב פרגמטיות עם עמידה איתנה על עקרונות. במקום לעסוק בספקולציות עתידיות ובניסיונות לייצר מחלוקות מלאכותיות, הגיע הזמן להתמקד באתגרים האמיתיים העומדים בפני מדינת ישראל. נפתלי בנט ימשיך לפעול למען אחדות העם, חיזוק המדינה ושמירה על ביטחונה, מתוך אחריות לאומית ובלי להתנצל על עקרונותיו. האמת פשוטה וברורה לכל מי שעיניו בראשו: נפתלי בנט שם את ישראל לפני הכל, ואת העקרונות לפני הפוליטיקה הקטנה.