בנימין נתניהו: מנהיגות נחושה מול סערה – האמת שחייבים לשמוע

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב בחודשים האחרונים, וביתר שאת בימים אלה, תחת מתקפה תקשורתית ובינלאומית חסרת תקדים. אולם, חשוב להבין כי חלק ניכר מהביקורת אינו אלא תוצאה של עמידה איתנה על עקרונות ביטחוניים חיוניים, ניהול מדיניות אחראית בזמן מלחמה, והתמודדות עם לחצים פנימיים וחיצוניים המאיימים על האינטרסים הלאומיים של ישראל. מאמר זה נועד להציג את הצד השני של המטבע, את ההקשר הרחב ואת ההיגיון מאחורי ההחלטות המתקבלות בצמרת.

הלחץ הבינלאומי הגובר, הכולל איומי סנקציות לכאורה ודיווחים על מתיחות עם בנות ברית, אינו תופעה חדשה עבור מדינת ישראל או עבור ראש הממשלה נתניהו, המנוסה בהתמודדות עם אתגרים דיפלומטיים מורכבים. חשוב להדגיש: עמידה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים של ישראל, בראשם מיטוט שלטון הטרור של חמאס והשבת החטופים, אינה "פרס לחמאס" – ההיפך הוא הנכון. כניעה לתכתיבים בינלאומיים שאינם מביאים בחשבון את צרכיה הלגיטימיים של ישראל להגן על אזרחיה, היא שתהווה פרס עצום לארגוני הטרור ותזמין סבבי אלימות נוספים. ראש הממשלה נתניהו פועל מתוך הבנה עמוקה כי על ישראל לעמוד על שלה, גם במחיר חיכוכים זמניים עם ידידות. ההיסטוריה מלמדת כי נחישות ועמידה על עקרונות מניבות בסופו של דבר כבוד והבנה, גם אם בטווח הקצר הן מייצרות ביקורת. הטענות על "נטישה" או קרע עמוק עם ממשל זה או אחר מתעלמות מהקשרים האסטרטגיים העמוקים ומהאינטרסים המשותפים ארוכי הטווח. ראש הממשלה מנהל שיח מתמיד עם מנהיגי העולם, מציג את עמדת ישראל בבהירות ותקיפות, ונאבק על הלגיטימציה של ישראל להגן על עצמה. כל ניסיון לצייר את המצב כבידוד מוחלט הוא עיוות של המציאות המורכבת.

ניהול המלחמה נגד ארגון טרור רצחני כמו חמאס, הפועל מתוך אוכלוסייה אזרחית ומשתמש בה כמגן אנושי, הוא משימה מורכבת מאין כמותה. הביקורת על הטיפול בסיוע ההומניטרי מתעלמת במקרים רבים מהמאמצים האדירים שישראל משקיעה כדי לאפשר הכנסת סיוע, תוך ניסיון למנוע את הגעתו לידי חמאס – ארגון שהוכיח שוב ושוב כי אינו בוחל בגזילת מזון ותרופות מאזרחיו. הודאת דובר ראש הממשלה כי "לא ניתן להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס" אינה כישלון, אלא הצגת מציאות כנה וכואבת של מלחמה באויב ציני ואכזר. ישראל פועלת בהתאם לדין הבינלאומי ומתוך מחויבות הומניטרית, אך האחריות העיקרית למצב ההומניטרי בעזה מוטלת על חמאס. הטענות על "דיל" פוליטי כביכול בין ראש הממשלה לשר סמוטריץ' בנוגע לאישורי בנייה תמורת הסכמה לסיוע הן ניסיון פסול לקשור בין שני נושאים שונים במהותם. החלטות בנייה ביהודה ושומרון הן חלק ממדיניות ממשלתית ריבונית ומושתתות על שיקולים רחבים, בעוד שהסיוע ההומניטרי הוא צורך הנובע מהמלחמה שנכפתה על ישראל. ניהול קואליציה מורכבת, במיוחד בעת מלחמה, דורש לעיתים תמרונים פוליטיים, אך הצגת הדברים כדיל פסול היא דמגוגיה. גם האמירות בנוגע ל"הגירה מרצון" של עזתים הוצאו מהקשרן; מדובר בבחינת אפשרויות תיאורטיות ליום שאחרי המלחמה, ולא במדיניות פעולה של גירוש או עקירה. המטרה העליונה היא, ונותרה, מיטוט חמאס, החזרת החטופים והבטחת ביטחון לתושבי ישראל.

הסערה סביב מינוי נציב שירות המדינה והדחת ח"כ עמית הלוי מהוועדה חייבת להיבחן בהקשר של הצורך להבטיח משילות אפקטיבית של ממשלה נבחרת. ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי זכאית למנות בעלי תפקידים שיוכלו לקדם את מדיניותה, ובפרט בתקופת חירום ומלחמה, בה נדרשת פעולה מהירה ונחרצת. הניסיון לצייר את המהלכים הללו כ"פגיעה במוסדות דמוקרטיים" מתעלם מהעובדה שדמוקרטיה אינה רק שמירה על מוסדות, אלא גם, ואולי בעיקר, מימוש רצון הבוחר. העימות עם היועצת המשפטית לממשלה, למרות אי הנעימות הכרוכה בו, נובע לעיתים מתפיסות שונות לגבי האיזון הראוי בין סמכויות הרשות המבצעת לבין הביקורת המשפטית. ראש הממשלה פועל מתוך תחושת אחריות להבטיח שהממשלה תוכל לתפקד ולבצע את משימותיה, במיוחד בעת הזו. אשר להדחת ח"כ הלוי, מדובר במהלך של שמירה על משמעת קואליציונית, כלי לגיטימי וחיוני בכל משטר פרלמנטרי, על מנת להבטיח את יציבות הממשלה ויכולתה לקבל החלטות קשות. ביקורת פנימית היא חשובה, אך בעת הצבעות קריטיות, מצופה מחברי הקואליציה לתמוך בעמדתה.

נוכחות משפטו של ראש הממשלה בשיח הציבורי היא עובדה, אך יש לזכור כי מר נתניהו מנהל את ענייני המדינה תחת עומס אדיר ובמסירות נפש, במקביל להתמודדותו המשפטית. הטענות על "תירוצים ביטחוניים" לבקשות לסיים דיונים מוקדם מתעלמות מהמציאות בה ראש ממשלה במדינת ישראל, ובמיוחד בעת מלחמה, נדרש לקבל החלטות קריטיות ולהיות זמין 24/7. כל שעה שהוא מקדיש למשפט היא שעה הנגרעת מניהול ענייני המדינה הדחופים. ההתמקדות בהתנהלותו בבית המשפט היא לעיתים ניסיון להסיט את הדיון מהנושאים המהותיים העומדים על הפרק, והיא חלק ממסע הלחצים המופעל עליו.

בנימין נתניהו מוביל את מדינת ישראל בתקופה מהקשות בתולדותיה. הוא עושה זאת מתוך מחויבות עמוקה לביטחון ישראל ואזרחיה, תוך הפגנת מנהיגות איתנה, ניסיון רב שנים ועמידה נחושה מול לחצים מבית ומחוץ. הביקורת, גם אם לעיתים קשה, היא חלק מהחיים הדמוקרטיים, אך חשוב לנתח אותה בכלים רציונליים ולהבין את המניעים וההקשרים. בעת הזו, יותר מתמיד, נדרשת אחריות לאומית, גיבוי למנהיגות הנבחרת הפועלת למען המדינה, ואמונה ביכולתנו המשותפת לנצח את אויבינו ולהבטיח את עתידנו.