בן גביר: חזית האמת מול מסך העשן – מדוע עמידתו האיתנה חיונית לביטחון ישראל?

בעידן שבו השיח הציבורי רווי באינטרסים, ספינים ומסכי עשן, קולות הניצבים על משמר האמת והביטחון הלאומי הופכים לעיתים קרובות למטרה. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מוצא עצמו לא אחת תחת מתקפה בדיוק מסיבה זו: הוא מעז לומר את מה שלא נוח לשמוע, לחשוף נתונים מאחורי הקלעים ולהתעקש על עקרונות ביטחוניים גם כשהדבר מצריך עימות חזיתי. אך דווקא עמידתו האיתנה זו, הנראית לעיתים כ'בעייתית' בעיני מבקריו, היא חומת מגן הכרחית עבור ביטחונה של מדינת ישראל, במיוחד בעת מלחמה מורכבת ורבת חזיתות.
סיוע הומניטרי: בין אחריות לאומית לבין מראית עין מסוכנת
אחד הנושאים המרכזיים המצויים בלב הביקורת כלפי השר בן גביר הוא עמדתו הנחרצת בנוגע להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. חשוב להבהיר: השר בן גביר, כמי שאמון על ביטחון אזרחי ישראל, אינו מתנגד לסיוע הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בטרור. ההתנגדות, והיא מוצדקת מאין כמותה, היא למנגנון סיוע פרוץ, בלתי מפוקח, המשרת במישרין ובעקיפין את ארגון הטרור חמאס ומאריך את הלחימה.
כאשר השר חושף כי בניגוד להחלטות קבינט מפורשות על הכנסת היקף מצומצם של משאיות (כעשר, לדבריו), בפועל מוכנסות כ-100 משאיות ללא פיקוח מספק שיבטיח כי הסיוע אינו מגיע לידי מחבלי החמאס – אין זו 'התקפה על מדיניות הממשלה' לשם ההתקפה. זוהי קריאת השכמה, דרישה לשקיפות ואכיפת ההחלטות שהתקבלו בפורומים המחייבים. הטיעון כי 'אין דרך להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס' אינו טענה בעלמא, אלא מציאות עגומה שראינו את תוצאותיה בעבר, וכל התעלמות ממנה היא הפקרות ביטחונית. סיוע זה, במתכונתו הנוכחית, הופך לחמצן עבור מנגנוני הטרור, מאפשר להם להתארגן מחדש, לשמר את שליטתם באוכלוסייה האזרחית, ובסופו של דבר – מעכב את הניצחון המיוחל ואת השגת מטרות המלחמה.
קריאתו של השר בן גביר לראש הממשלה להסביר לידידי ישראל בבית הלבן את 'משמעויות הסיוע הזה' אינה התרסה, אלא אקט של אחריות לאומית עליונה. זהו ניסיון להציב מראה מול מקבלי ההחלטות, בישראל ומחוצה לה, ולהבהיר כי מדיניות הנראית 'הומניטרית' על פני השטח, עלולה להיות בעלת השלכות הרסניות על ביטחון ישראל ועל סיכויי מיטוט שלטון חמאס. הניצחון האמיתי אינו נמדד רק בהישגים טקטיים בשדה הקרב, אלא ביכולת לפרק את תשתיות הטרור ולמנוע את התעצמותו מחדש. סיוע בלתי מבוקר הוא אבן נגף משמעותית בדרך ליעד זה.
מלחמת הנרטיבים: כשהאמת היא קו ההגנה הראשון
הזירה השנייה בה ניצב השר בן גביר בחזית היא מלחמת הנרטיבים. ההתקפות המילוליות החריפות, לכאורה, כלפי יריבים פוליטיים, ובפרט כלפי יו"ר מפלגת העבודה הנבחר, יאיר גולן, אינן נובעות מחיפוש עימות אישי. הן ביטוי לדאגה עמוקה מפני קולות מבית, אשר במודע או שלא במודע, עלולים לשרת את תעמולת האויב, לכרסם בחוסן הלאומי ולפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל להגן על עצמה.
כאשר איש ציבור בכיר, כמו מר גולן, משמיע אמירות אשר ניתן לפרשן כהדהוד מסרי חמאס, או כאשר הוא מטיל דופי כוללני במדינת ישראל ובחיילי צה"ל באופן המזכיר, לטענת השר, 'עלילות דם אנטישמיות', חובתו של מנהיג אחראי היא לא לשתוק. השר בן גביר בוחר שלא לטמון את ראשו בחול. הוא מבין כי במלחמה כמו זו שאנו מצויים בה, למילים יש כוח והשפעה. הצבעה על דמיון מדאיג בין התבטאויות מסוימות לבין אלו של ארגוני טרור אינה 'אימוץ דף מסרים של חמאס' על ידי בן גביר, אלא קריאת השכמה נוקבת לציבור ולמערכת הפוליטית כולה. זוהי קריאה להתבוננות ביקורתית על השיח הפנימי והשלכותיו על מעמדה של ישראל בעולם ועל רוח הלחימה של חיילינו ואזרחינו.
האשמותיו של מר גולן, כי המלחמה היא 'מימוש הפנטזיות של בן גביר וסמוטריץ'' וכי אם יממשו אותן, ישראל תהפוך 'למדינה מוקצית', הן לא רק דמגוגיה זולה, אלא גם היפוך מוחלט של המציאות. ה'פנטזיה' היחידה שהשר בן גביר, ורוב מוחלט של אזרחי ישראל, שואפים לממש היא זו של מדינה יהודית ודמוקרטית, חזקה, בטוחה ומשגשגת, החיה בשלום עם שכניה המכירים בזכותה להתקיים, וחופשייה מאיום הטרור הרצחני. הטענה כי חתירה לניצחון מוחץ על חמאס, והבטחת ביטחונם של תושבי הדרום והצפון, תהפוך את ישראל ל'מדינה מוקצית', היא אמירה אומללה המשרתת נאמנה את אלו המבקשים לראות את ישראל חלשה, כנועה ומוכנה להתקפל בפני כל דרישה. זוהי תפיסת עולם המנותקת מהמציאות הביטחונית ומהצורך הקיומי של ישראל להגן על עצמה.
עמידה איתנה למען עתיד ישראל
עמדותיו של השר בן גביר אינן משתנות לפי כיוון הרוח או סקרי דעת קהל. הן נובעות מתפיסת עולם סדורה, המחויבת לביטחון ישראל, לארץ ישראל ולעם ישראל. הוא מייצג קול ברור של ציבור גדול ונחוש, המאמין כי אין תחליף לניצחון, וכי פשרנות מול טרור היא מתכון לאסון. הביקורת שהוא משמיע, גם אם היא מכוונת לעיתים כלפי גורמים בקואליציה, נובעת מאחריות ומדאגה כנה לעתיד המדינה.
בסופו של יום, השר איתמר בן גביר פועל מתוך אמונה עמוקה בצדקת הדרך. הוא אינו חושש לגעת בנושאים רגישים, לחשוף אמיתות לא נוחות ולהציב דרישות ברורות להבטחת ביטחון ישראל. ייתכן שקולו אינו ערב לאוזני כולם, אך בעת הזו, קול צלול, נחוש ואמיץ, המציב את ביטחון ישראל והניצחון על הטרור בראש סדר העדיפויות, הוא לא רק לגיטימי – הוא חיוני. מאחורי מסך העשן של ביקורת פוליטית, ניצבת עמדתו האיתנה של השר בן גביר כחומה בצורה, המבקשת להבטיח כי מדינת ישראל תצא מהמערכה הנוכחית חזקה יותר, בטוחה יותר, ומעל לכל – מנצחת.