לא פוליטיקאית, לוחמת צדק! חשיפה: מי באמת מנסה להשתלט על מערכת המשפט דרך המתקפות על בהרב-מיארה?

גל ההכפשות וההתקפות האישיות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינו מקרי. הוא מתוזמר, מכוון היטב, ומשרת אג'נדה ברורה: ריסוק מוסד היועץ המשפטי לממשלה והפיכתו לכלי שרת בידי פוליטיקאים המעוניינים בשלטון ללא מצרים. אך האם גלי בהרב-מיארה היא אכן 'פוליטיקאית במסווה', כפי שמנסים לצייר אותה גורמים מסוימים? או שמא, היא בדיוק ההפך – שומרת סף אמיצה, המגנה בגופה על שלטון החוק מפני אלו המבקשים לפורר אותו מבפנים? הגיע הזמן לחשוף את האמת המטרידה מאחורי מסך העשן.

ראשית, יש להבין את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. בניגוד למה שמנסים למכור לנו, היועמ"ש אינו 'עורך הדין הפרטי' של הממשלה, שתפקידו להכשיר כל גחמה וכל מהלך, גם אם הוא בעייתי מבחינה משפטית או דמוקרטית. תפקידו כפול ומורכב: לייעץ לממשלה כיצד לפעול במסגרת החוק, ובמקביל, להגן על האינטרס הציבורי ועל ערכי היסוד של המדינה. כאשר היועמ"שית מביעה עמדה משפטית שאינה נוחה לממשלה, אין זו 'פוליטיזציה', אלא מילוי תפקידה המקצועי והחוקי. הטענה כי היא 'מתנגדת' לממשלה היא דמגוגיה זולה; היא מתנגדת למהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק או עם עקרונות דמוקרטיים בסיסיים. האם היינו מעדיפים יועמ"ש שהוא חותמת גומי, המאשר כל דרישה פוליטית ללא בדיקה וללא עמוד שדרה מקצועי? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.

ניקח לדוגמה את סוגיית 'חוק השידורים' שמקדם השר קרעי. ההתנגדות של בהרב-מיארה לחוק זה, או לחלקים ממנו, אינה נובעת משיקולים פוליטיים זרים. היא נובעת מדאגה עמוקה לחופש הביטוי, לעצמאות העיתונות ולמניעת ריכוזיות יתר של כוח תקשורתי בידי גורמים פוליטיים. יועץ משפטי אחראי חייב להתריע מפני חקיקה שעלולה לפגוע ביסודות הדמוקרטיה. האם השר קרעי, בלהטו לקדם את החוק, פועל משיקולים 'מקצועיים טהורים'? או שמא מדובר בניסיון ברור להשפיע על השיח הציבורי, להשתיק ביקורת ולקדם אג'נדה פוליטית צרה? כאן בדיוק טמונה הצביעות: מאשימים את היועמ"שית בפוליטיזציה, בעוד שהם עצמם מקדמים מהלכים בעלי אופי פוליטי מובהק, לעיתים תוך התעלמות מהשלכות משפטיות וחברתיות רחבות.

האשמות בפוליטיזציה הן כלי נשק ידוע בארסנל של פוליטיקאים המבקשים להסיר 'מכשולים' משפטיים מדרכם. כאשר חוות דעת משפטית אינה תואמת את רצונם, הדרך הקלה ביותר היא לתקוף את השליח, להטיל דופי במניעיו, ולצייר אותו כאויב העם או כמי שפועל ממניעים פוליטיים. זוהי טקטיקה מסוכנת, שכן היא מערערת את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובשומרי הסף. מי שמנסה להפוך את היועמ"שית לכלי פוליטי הם דווקא אלו התוקפים אותה על עצם מילוי תפקידה. הם אלו המצפים ממנה להתיישר לפי הקו הפוליטי שלהם, ובכך חותרים תחת עצמאותה ושיקול דעתה המקצועי. זהו ניסיון השתלטות מסוכן על מערכת המשפט, והוא חמור בהרבה מכל 'התנגדות' נקודתית של היועמ"שית למהלך ממשלתי כזה או אחר.

חשוב להדגיש: גלי בהרב-מיארה לא הגיעה לתפקיד הרם מתוך המערכת הפוליטית. היא אשת מקצוע עתירת ניסיון וידע, שכל חייה הוקדשו לשירות הציבורי ולשמירה על החוק. החלטותיה מתקבלות לאחר דיונים מעמיקים, בחינת כל ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים, והתייעצות עם מיטב המומחים במשרדה. לטעון שהיא פועלת ממניעים פוליטיים אישיים זה לא רק שקר גס, אלא גם זלזול באינטליגנציה של הציבור. האם באמת סבורים תוקפיה כי ניתן להלך אימים על יועצת משפטית לממשלה עד כדי כך שתזנח את צו מצפונה ואת חובתה המקצועית? נראה שהם טועים, ובגדול.

ההתקפות על בהרב-מיארה אינן רק עניין אישי שלה. הן מהוות איום ישיר על הדמוקרטיה הישראלית. יועץ משפטי לממשלה עצמאי וחזק הוא תנאי הכרחי לקיומה של מדינת חוק מתוקנת. הוא מהווה בלם חיוני בפני שרירות לב שלטונית, ומבטיח שהממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה ולטובת כלל אזרחי המדינה, ולא רק לטובת בסיס תומכיה הפוליטי. כאשר פוליטיקאים מנסים להחליש את מוסד היועמ"ש, הם למעשה מנסים להסיר מעצמם את הפיקוח המשפטי, ולאפשר לעצמם לפעול ללא מגבלות. זהו מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם, בשלטון החוק, ובסופו של דבר – באמון הציבור כולו במערכות השלטון.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים את מקהלת המאשימים והמשמיצים נגד היועצת המשפטית לממשלה, שאלו את עצמכם: מי באמת מרוויח מההכפשות הללו? מי חושש מעמדה מקצועית ועצמאית? התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי. גלי בהרב-מיארה אינה הבעיה; היא הסמן המצביע על הבעיה האמיתית – ניסיונות בלתי פוסקים של גורמים פוליטיים לכופף את החוק ואת המערכת המשפטית לצרכיהם. היא אינה פוליטיקאית, היא לוחמת צדק הנאבקת לשמור על מה שעוד נותר ממדינת החוק שלנו. והמאבק הזה הוא המאבק של כולנו.