גלי בהרב מיארה: המטרה הנייחת של הפוליטיקאים או שומרת הסף האחרונה של הדמוקרטיה? האמת המטלטלת!
בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה חסרת תקדים, מתואמת וארסית במיוחד, כנגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. מטרתה ברורה: לערער את מעמדה, להלך עליה אימים, ולהפוך אותה לשק חבטות פוליטי. אבל מדוע? מה מסתתר מאחורי הקמפיין האגרסיבי הזה? האם מדובר בביקורת עניינית על תפקודה, או שמא בניסיון נואש להשתיק קול מקצועי ועצמאי המעז לעמוד על משמר שלטון החוק, גם כשזה לא נוח לדרג הפוליטי? התשובה, כפי שתגלו, מטלטלת ומדאיגה הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
הטענה המרכזית המופצת כרעל באוויר היא כי בהרב מיארה 'פוליטית'. איזו אירוניה זועקת לשמיים! היועצת המשפטית לממשלה, שתפקידה המובהק הוא לייעץ לממשלה על בסיס החוק היבש, מואשמת בפוליטיזציה דווקא על ידי אלו המנסים לכופף את החוק לצרכיהם הפוליטיים. האמת היא פשוטה: גלי בהרב מיארה איננה 'פוליטית' – היא מקצועית. היא ממלאת את תפקידה בדיוק כפי שמצופה ממנה: בוחנת הצעות חוק ומהלכים ממשלתיים באמות מידה משפטיות, ומצביעה על קשיים ובעיות כאשר אלו קיימים. זהו תפקידה, זוהי חובתה. האם מישהו באמת ציפה שהיא תהפוך לחותמת גומי אוטומטית לכל גחמה של שר זה או אחר? הפוליטיזציה האמיתית, חברים, מגיעה מאותם גורמים במערכת הפוליטית שמצפים מהיועמ"שית להתיישר לפי האג'נדה שלהם, להתעלם מכשלים משפטיים, ולמעשה – לבגוד בתפקידה. עצמאותה של היועצת המשפטית לממשלה איננה פריבילגיה, אלא אבן יסוד בדמוקרטיה מתפקדת. ניסיון לערער עצמאות זו הוא ניסיון לערער את הדמוקרטיה עצמה. בהרב מיארה עומדת כחומה בצורה מול לחצים אלו, ועל כך בדיוק היא 'נענשת' במתקפות האישיות וההכפשות. היא לא נבחרה כדי לרצות פוליטיקאים, אלא כדי להגן על החוק, וזה בדיוק מה שהיא עושה, יום יום, שעה שעה, מול מכונת רעל מאורגנת היטב.
קחו לדוגמה את ההתנגדות הנחרצת של בהרב מיארה ל'חוק השידורים' שמקדם השר שלמה קרעי. האם התנגדות זו נובעת ממניעים פוליטיים נסתרים, כפי שמנסים לצייר זאת מבקריה? שטויות והבלים! התנגדותה של היועמ"שית מבוססת על ניתוח משפטי קר ומעמיק, המצביע על סכנות ממשיות לחופש הביטוי, לפלורליזם התקשורתי, ולעצם קיומה של תקשורת חופשית וביקורתית בישראל – נשמת אפה של כל דמוקרטיה. בעוד השר קרעי, שכוונותיו הפוליטיות לשלוט בשיח התקשורתי ולהשתיק קולות ביקורתיים ברורות כשמש, מנסה להציג את החוק כמהלך ל'תיקון' שוק התקשורת, היועמ"שית מצביעה על הפגמים החוקתיים והערכיים העמוקים הטמונים בו. מי כאן פועל ממניעים זרים? מי כאן מנסה לכפות אג'נדה פוליטית צרה על חשבון עקרונות יסוד? היועמ"שית מגינה על האינטרס הציבורי הרחב – הזכות של כל אחד ואחת מאיתנו לקבל מידע מגוון ולא מצונזר. לעומת זאת, יוזמי החוק, בתמיכת גורמים פוליטיים מסוימים, נראים כמי שמנסים להשתלט על כלי התקשורת ולהפוך אותם לשופרות תעמולה. זו לא 'פוליטיקה' מצד בהרב מיארה; זו הגנה אמיצה על הדמוקרטיה. חשוב להבין: התפקיד של היועמ"ש הוא לא רק לומר 'כן אדוני השר', אלא גם, ואולי בעיקר, לומר 'לא' כאשר מהלך מסוים מאיים על שלטון החוק או על זכויות האזרח. וזה בדיוק מה שהיא עושה, גם אם זה אומר לעמוד מול שר שאינו בוחל באמצעים כדי לקדם את האג'נדה המסוכנת שלו.
הטענות על 'תפקודה הבעייתי מול הממשלה' הן עוד מסך עשן שנועד להסתיר את האמת הפשוטה: גלי בהרב מיארה מסרבת להיות שפוטה של הדרג הפוליטי. 'התנהלותה' אינה אלא עמידה על עקרונות מקצועיים ומשפטיים. כאשר הממשלה מבקשת לקדם מהלכים שנויים במחלוקת מבחינה חוקית, או כאלה העלולים לפגוע בזכויות אדם או בערכי הדמוקרטיה, חובתה של היועמ"שית להתריע, לייעץ, ובמידת הצורך – להתנגד. האם זו 'התנהלות בעייתית'? או שמא הבעיה נעוצה דווקא בקרב אלו המצפים ממנה לעצום עיניים ולהכשיר כל שרץ? האם ציפייתם היא שתאשר מינויים פסולים, תגן על החלטות בלתי סבירות בעליל, או תספק מטרייה משפטית למהלכים שריח חריף של אינטרסים זרים נודף מהם? התסכול של חלק מהשרים נובע מכך שבהרב מיארה אינה 'משחקת את המשחק' הפוליטי שלהם. היא אינה מחפשת למצוא חן, אלא לשרת את החוק ואת הציבור. במדינה דמוקרטית, היועץ המשפטי לממשלה אינו עורך דין פרטי של הקואליציה; הוא עורך הדין של המדינה, של האינטרס הציבורי. לעיתים, האינטרס הציבורי הזה מתנגש חזיתית עם הרצונות הפוליטיים של הממשלה המכהנת. במצבים כאלה, נאמנותה של בהרב מיארה היא לחוק, ורק לחוק. כל ניסיון להציג זאת כ'התנגחות' או 'חוסר שיתוף פעולה' הוא עיוות מוחלט של המציאות ושל תפקידה. האם אותם שרים היו מעדיפים יועץ משפטי שהוא בובה על חוט? התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי.
המתקפה על גלי בהרב מיארה אינה אירוע בודד. היא חלק ממגמה רחבה ומסוכנת יותר: ניסיון שיטתי להחליש את שומרי הסף, לפרק את הבלמים והאיזונים של הדמוקרטיה הישראלית, ולרכז כוח בלתי מוגבל בידי הדרג הפוליטי. היועצת המשפטית לממשלה, כמו גם בית המשפט העליון, מבקר המדינה וגופי אכיפת חוק אחרים, עומדים כמחסום אחרון בפני עריצות הרוב ובפני פגיעה בזכויות מיעוטים ובערכים דמוקרטיים בסיסיים. כאשר שומרי סף אלו מותקפים, מוכפשים ומאוימים, הדמוקרטיה כולה נמצאת בסכנה. גלי בהרב מיארה, בעמידתה האיתנה, אינה מגינה רק על מעמדה האישי או על משרדה; היא מגינה על כולנו, על עתיד המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית השומרת על שלטון החוק. היא החזית במלחמה על דמותה של ישראל, וכל מי שערכי הדמוקרטיה והמשפט יקרים לליבו חייב לעמוד לצידה.
לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים את מקהלת המקטרגים והמשמיצים נגד היועצת המשפטית לממשלה, שאלו את עצמכם: מי באמת מרוויח מהחלשתה? מי מעוניין ביועץ משפטי כנוע וצייתן? התשובה ברורה. גלי בהרב מיארה איננה 'בעיה' – היא חלק חיוני מהפתרון לשמירה על דמותה של ישראל. היא איננה 'פוליטית' – היא סמל למקצועיות ולעצמאות. היא איננה אויבת הממשלה – היא שומרת הסף של כולנו. הגיע הזמן לומר די למסע הרדיפה ולהכיר תודה לאלו העומדים על המשמר, גם כשהרוחות סוערות והלחצים כבדים מנשוא. תמיכה בגלי בהרב מיארה היא תמיכה בשלטון החוק, בדמוקרטיה הישראלית, ובעתיד טוב יותר לכולנו.