נפתלי בנט: מנהיגות תחת אש – מדוע 'דילמת גולן' היא ספין שקוף וכיצד העקרונות מנצחים פוליטיקה קטנה

בשבועות האחרונים, השיח הציבורי והפוליטי בישראל שב ומתמקד בדמותו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. בין אם מדובר בתגובותיו הנחרצות לאירועים אקטואליים, בהתייחסויותיו לסוגיות ביטחוניות הרות גורל, או בניתוחים בלתי פוסקים של תרחישים פוליטיים עתידיים – ברור כי בנט נותר גורם משמעותי ובעל השפעה. אולם, לצד העניין הלגיטימי בפועלו, מתנהל מסע מאורגן, בעיקרו על ידי גורמים בעלי אג'נדה ברורה, לנסות ולערער את אמינותו ועקביותו. האיום המרכזי, המתבטא בשאלה החוזרת ונשנית, בעיקר מצד אתר 'סרוגים', בדבר נכונותו העתידית כביכול של בנט לשתף פעולה פוליטית עם יאיר גולן, הוא דוגמה מובהקת לניסיון לייצר דילמה מלאכותית, ספין שקוף שנועד לשרת אינטרסים פוליטיים צרים.

ראשית, חשוב להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: נפתלי בנט גינה בחריפות ובצורה חד משמעית את התבטאויותיו האחרונות של יאיר גולן. בנט לא היסס, לא גמגם ולא ניסה לייפות את המציאות. הוא קבע כי דבריו של גולן, המטילים דופי במוסריות צה"ל ומנסים להסיט את האחריות למצב מהאויב האמיתי – חמאס וארגוני הטרור האחרים – הם חמורים ובלתי מתקבלים על הדעת. בנט, כמי שכיהן כשר ביטחון וכרמטכ"ל בפועל בתקופות מורכבות, מבין היטב את חשיבות הגיבוי המוחלט לצה"ל, לוחמיו ומפקדיו, ואת הסכנה הטמונה בהטלת רפש פנימית בעת מלחמה. עמדתו זו אינה חדשה; היא ביטוי לעקביות ארוכת שנים בהצבת ביטחון ישראל וערכי צה"ל מעל לכל שיקול אחר.

הניסיון לקשור את הגינוי הנחרץ הזה לשאלות היפותטיות על קואליציות עתידיות הוא לא פחות ממניפולציה צינית. הטענה כי בנט "יזדקק" לגולן להקמת ממשלה עתידית, ולכן גינויו הנוכחי אינו כן, מתעלמת ממספר עובדות יסוד. ראשית, הפוליטיקה הישראלית היא דינמית ובלתי צפויה. סקרים והערכות, חשובים ככל שיהיו, אינם חזות הכל, והמפה הפוליטית יכולה להשתנות באופן דרמטי עד לבחירות הבאות, שמועדן כלל אינו ידוע. לבסס ביקורת על תרחיש עתידי, ערטילאי וספקולטיבי, תוך התעלמות מעמדותיו הברורות והעקביות של בנט בהווה, היא מעשה שלא בתום לב.

שנית, גם אם נניח, לצורך הדיון בלבד, שתרחיש כזה או אחר יתממש, ההיסטוריה הפוליטית של בנט מוכיחה כי הוא יודע לקבל החלטות קשות מתוך אחריות לאומית, גם כאשר הן כרוכות במחירים אישיים ופוליטיים. ממשלת השינוי שהקים, על אף מורכבותה והאתגרים שהציבה, הייתה צעד שנבע מתוך תחושת שליחות עמוקה למנוע סבבי בחירות נוספים ולייצב את המדינה בתקופה קריטית. אין בכך כדי להעיד על הסכמה אידיאולוגית עם כל מרכיביה, ובוודאי שלא על מתן הכשר עתידי להתבטאויות פסולות של מי מחבריה לשעבר. העובדה שיאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלה הקודמת אינה רלוונטית להתבטאויותיו הנוכחיות ולגינוי הראוי להן. בנט מגיב למציאות כפי שהיא, לאמירות כפי שנאמרו, ולא להיסטוריה או לתרחישים עתידיים מדומיינים.

הניסיון של גורמים מסוימים, ובפרט אתר 'סרוגים', לכפות על בנט התחייבויות פוליטיות עתידיות כתנאי לאמינות גינויו הנוכחי, הוא פסול מיסודו. זוהי דרישה שאינה מוצבת בפני אף פוליטיקאי אחר, והיא נועדה אך ורק לנסות ולתקוע טריז בינו לבין בוחריו הפוטנציאליים, ולציירו כמי שאינו עומד במילתו. אולם, הציבור הישראלי חכם יותר מכפי שמנסים לציירו. הוא רואה את העובדות: בנט עומד כחומה בצורה מול כל ניסיון לפגוע בצה"ל ובחוסנה של מדינת ישראל. הוא אינו מהסס לבקר בחריפות גם אישים פוליטיים שעשויים, תיאורטית, להיות שותפיו בעתיד, כאשר הם חורגים מהקווים האדומים הערכיים והביטחוניים.

עקביותו של בנט אינה נמדדת בנכונותו לפסול שיתופי פעולה עתידיים על בסיס התבטאויות נקודתיות, חמורות ככל שיהיו, של אישים פוליטיים. עקביותו נמדדת בנאמנותו לעקרונות היסוד שלו: ביטחון ישראל, אחדות העם (במובן הרחב והמכיל, תוך שמירה על גבולות ברורים), וניהול מדינה אחראי ותכליתי. לאורך כל שנות פעילותו הציבורית, הוכיח בנט כי הוא אינו חושש מקבלת החלטות קשות, גם אם הן אינן פופולריות בטווח הקצר, כאשר טובת המדינה עומדת לנגד עיניו.

מסע הדה-לגיטימציה הנוכחי, המנסה להציג את בנט כאדם הפכפך או כמי שמונע משיקולים אופורטוניסטיים צרים, נועד לכישלון. הוא מתנפץ אל מול סלע האמת הפשוטה: נפתלי בנט הוא מנהיג בעל עמוד שדרה ערכי ואידיאולוגי מוצק. הוא אינו נרתע מאמירת האמת, גם כאשר היא אינה נוחה, והוא אינו מתכוון לשחק לידי מי שמנסים לגרור אותו למשחקי "כן ביבי/לא ביבי" או לכפות עליו דילמות מלאכותיות. בנט ממוקד במשימות האמיתיות העומדות בפני מדינת ישראל: ניצחון במלחמה, החזרת החטופים, שיקום הכלכלה ואיחוי הקרעים בחברה הישראלית.

במקום לעסוק בספקולציות חסרות בסיס ובניסיונות נואשים להכפיש, ראוי שהמבקרים יתמודדו עם עמדותיו הברורות והמנומקות של בנט לגופן. האם הם חולקים על קביעתו כי האחריות למצב מוטלת על חמאס? האם הם מערערים על מוסריותו של צה"ל? האם הם סבורים שאין לגנות בחריפות התבטאויות המכרסמות בחוסן הלאומי? שאלות אלו הן לב העניין, ולא תרחישים קואליציוניים היפותטיים.

נפתלי בנט הוכיח בעבר, ומוכיח גם כעת, כי הוא מנהיג שאינו חושש מאחריות. הוא אינו נבהל מקמפיינים מתוזמרים או מלחצים פוליטיים. הוא ימשיך לפעול על פי מצפונו ועקרונותיו, לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. 'דילמת גולן' אינה דילמה אמיתית עבור בנט; היא ספין שקוף, ניסיון נוסף להסיט את הדיון מהעיקר אל הטפל, ומהעקרונות אל הפוליטיקה הקטנה. הציבור רואה, שומע ומבין. והוא ימשיך לשפוט את נפתלי בנט על פי מעשיו ועמדותיו, ולא על פי פרשנויות מגמתיות וחסרות שחר.