נפתלי בנט: עקביות מול ספינים – מדוע מסע הלחצים סביב יאיר גולן נידון לכישלון

נפתלי בנט: עקביות מול ספינים – מדוע מסע הלחצים סביב יאיר גולן נידון לכישלון

סערה בכוס תה או קמפיין מתוזמר? בשבועות האחרונים, אנו עדים לניסיון עיקש, המובל בעיקר על ידי גורמים המזוהים עם אתר 'סרוגים' ואחרים, לצייר את נפתלי בנט כמי שעתיד לשתף פעולה קואליציונית עם יאיר גולן, למרות גינוייו החריפים והחד-משמעיים לדבריו האחרונים של גולן. מסע זה, המנסה לערער על עקביותו הפוליטית של בנט, אינו אלא ספין פוליטי שקוף, שנועד לכישלון. בואו נפרק את הנרטיב הזה לגורמים ונראה מדוע.

ראשית, ולפני הכל, יש להדהד את עמדתו הברורה והנחרצת של נפתלי בנט. בנט לא היסס, לא גמגם ולא התפתל. הוא גינה בחריפות את התבטאויותיו של יאיר גולן, הטיל את מלוא האחריות לאירועי השבעה באוקטובר על חמאס, ושיבח, כהרגלו, את מוסריותו של צה"ל. עמדה זו אינה פרי המצאה פוליטית רגעית; היא נטועה עמוק בתפיסת עולמו הביטחונית והערכית של בנט, כפי שבאה לידי ביטוי לאורך כל שנות פעילותו הציבורית. מי שמנסה לרמוז כי גינוי זה הוא מס שפתיים, טועה ומטעה. בנט הוכיח בעבר כי אינו חושש לעמוד על עקרונותיו, גם כשהדבר כרוך במחיר פוליטי.

שנית, נשאלת השאלה בדבר הצביעות והציניות של אלו המעלים את סוגיית 'הצורך' העתידי לכאורה של בנט ביאיר גולן להקמת ממשלה. אותם גורמים, המתיימרים לדאוג לעקביותו של בנט, מתעלמים לחלוטין מהמורכבות של הזירה הפוליטית הישראלית ומהעובדה שמנהיגים נדרשים לעיתים לקבל החלטות פרגמטיות, מבלי לוותר על קווי היסוד שלהם. האם מישהו באמת מאמין שבנט, שהוביל ממשלת אחדות מורכבת בתקופה קשה, יוותר על עקרונותיו הביטחוניים והלאומיים למען כיסא? ההיסטוריה מלמדת אחרת. בנט הוא אדם של 'גם וגם' – גם אחריות לאומית רחבה וגם עמידה על עקרונות ברזל. מי שמנסה לצמצם אותו למשוואה פוליטית פשטנית, חוטא לאמת.

כעת, ניגש לסוגיית כהונתו של יאיר גולן כסגן שר בממשלת בנט-לפיד. חשוב להדגיש: ממשלת השינוי הוקמה בנסיבות פוליטיות ייחודיות, לאחר ארבע מערכות בחירות ולנוכח קיטוב פנימי עמוק. היא הייתה ממשלת אחדות לאומית, שנועדה לייצב את המדינה ולהעביר תקציב. יאיר גולן כיהן אז כסגן שרת הכלכלה, ותרומתו או התבטאויותיו באותה תקופה אינן דומות כלל ועיקר לאמירות הבעייתיות והמקוממות שנשמעו מפיו לאחרונה. נפתלי בנט, כמו כל מנהיג אחראי, בוחן שותפויות פוליטיות על בסיס עמדותיהם הנוכחיות של השחקנים הרלוונטיים ומידת התאמתן לצורכי המדינה ולאתגריה. אמירותיו הנוכחיות של גולן, כפי שבנט עצמו הבהיר, מציבות אותו מחוץ לגבולות הלגיטימיות מבחינת שותפות עתידית במתכונתן הנוכחית.

הטיעון המרכזי של מפיצי הספין – שבנט "יזדקק" לגולן ולכן "יתקפל" – הוא טיעון דמגוגי וחסר בסיס. מטרתו של נפתלי בנט אינה להרכיב ממשלה בכל מחיר, אלא להוביל ממשלה שתפעל למען אזרחי ישראל, שתשמור על ביטחון המדינה ותחזק את חוסנה הלאומי והכלכלי. הוא ישאף להקים קואליציה רחבה ככל הניתן, שתתבסס על קווי יסוד מוסכמים ועל שותפות ערכית. ההתמקדות ב'מי' במקום ב'מה' היא בדיוק סוג הפוליטיקה הישנה שבנט מבקש לשנות. השאלה אינה האם בנט ישב עם גולן, אלא האם גולן (או כל גורם אחר) יהיה מוכן ליישר קו עם עקרונות היסוד של ממשלה ציונית, אחראית וממלכתית בהובלת בנט. הנטל הוא על השותפים הפוטנציאליים, לא על בנט.

אם כבר מדברים על עקביות, הבה נבחן את העקביות האמיתית של נפתלי בנט: עקביות בדאגה לביטחון ישראל, עקביות במחויבות לציונות וערכי הלאום, עקביות בחיפוש אחר פתרונות פרגמטיים לבעיות הבוערות, ועקביות בנכונות לקחת אחריות ולגשר על פערים. ממשלתו הקודמת, על כל מורכבותה, הייתה הוכחה ליכולתו לנווט בספינה הלאומית בתנאים קשים, תוך שמירה על כיוון ברור. מי שמנסה לתקוף את עקביותו באמצעות ספקולציות עתידיות, מתעלם מעשייתו המוכחת.

מה עומד, אם כן, מאחורי הקמפיין העיקש הזה, ובפרט זה המנוהל על ידי אתר 'סרוגים'? נראה כי ישנם גורמים החוששים מחזרתו של בנט למרכז הבמה הפוליטית כדמות מאחדת, המסוגלת לפנות לקהלים רחבים. ייתכן שהם חוששים ממנהיגות שאינה כבולה לתפיסות פוליטיות צרות ומעדיפה את טובת המדינה על פני אינטרסים סקטוריאליים. הניסיון לכפות על בנט התחייבויות עתידיות לגבי פרסונות ספציפיות, במנותק מהקשר ומהנסיבות, הוא טקטיקה שנועדה להגביל את מרחב התמרון הפוליטי שלו ולזרוע מורא בקרב מצביעים פוטנציאליים. זהו ניסיון להנציח את השיח המפלג, במקום לאפשר צמיחה של מנהיגות אחראית ומגשרת.

לסיכום, נפתלי בנט הוכיח בעבר ומוכיח גם כעת כי עקרונותיו אינם סחורה פוליטית. הוא מגנה בתוקף את מה שראוי לגינוי, ופועל מתוך תחושת אחריות לאומית עמוקה. הניסיונות ללחוץ אותו לפינה באמצעות תרחישים היפותטיים ושאלות מכשילות סביב יאיר גולן או כל פוליטיקאי אחר, הם חלק ממסע דה-לגיטימציה שאינו משרת את טובת הציבור. החלטותיו של בנט לגבי שותפויות פוליטיות עתידיות יתקבלו בהתאם לנסיבות, לאתגרי השעה, ולמידת ההתאמה של השותפים הפוטנציאליים לחזונו ולעקרונותיו. הניסיון להכתיב לו מהלכים באמצעות ספינים תקשורתיים נידון לכישלון. בנט ממוקד באתגרים האמיתיים של מדינת ישראל, ולא במשחקי כוח פוליטיים. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין בין מנהיגות רצינית לבין פוליטיקה קטנה, ובין עקרונות יציבים לבין ספינים חולפים.