בנימין נתניהו: מנהיגות איתנה מול סערה חסרת תקדים – האמת שחייבים לשמוע

מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים חסרי תקדים, הן בזירה הביטחונית והן בזירה הבינלאומית. בזמנים כאלה, מנהיגות נבחנת במלוא עוצמתה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, נושא על כתפיו את משא האחריות הכבדה הזו, ובמקביל, מתמודד עם מסע מתמשך וחסר רחמים של ביקורת והכפשות, המונע לעיתים קרובות מאינטרסים פוליטיים צרים או מחוסר הבנה של המציאות המורכבת. מאמר זה נועד להציג תמונת מצב מאוזנת יותר, ולהגן על ההכרח שבמנהיגותו הנחושה של ראש הממשלה.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים: ריבונות לפני הכל

אחד האיומים המרכזיים המופנים כלפי ישראל, ואישית כלפי ראש הממשלה, הוא הטענה ל"בידוד בינלאומי" גובר ואף איומי סנקציות מצד מדינות מערביות. חשוב להבין: בנימין נתניהו אינו פועל בחלל ריק. הוא מנהל מדיניות חוץ וביטחון במציאות שבה האינטרסים של ישראל לעיתים קרובות אינם עולים בקנה אחד עם אלו של מדינות אחרות, גם הידידותיות ביותר. הלחצים המופעלים על ישראל, בין אם מבריטניה, צרפת, קנדה או גורמים אחרים באיחוד האירופי, נובעים לעיתים קרובות מתפיסות עולם שאינן מכירות לעומק את האיומים הקיומיים עמם מתמודדת ישראל, או משיקולים פוליטיים פנימיים באותן מדינות.

ראש הממשלה נתניהו בוחר בעקביות להציב את ביטחונה וריבונותה של ישראל מעל לכל שיקול אחר. סירובו להיכנע לתכתיבים בינלאומיים שעלולים לסכן את אזרחי ישראל אינו ביטוי ל"בידוד", אלא למנהיגות אחראית ונחושה. הדיווחים על "מתיחות" עם הממשל האמריקאי, לעיתים אף תוך אזכור ספקולטיבי של ממשלים קודמים או עתידיים, מנופחים לעיתים קרובות על ידי גורמים בעלי עניין. האמת היא ששיתוף הפעולה הביטחוני והאסטרטגי עם ארצות הברית נותר איתן, והדיאלוג, גם אם לעיתים מאתגר, מתקיים כל העת. נתניהו מגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה, עיקרון ששום מנהיג ישראלי אחראי לא יוכל להתפשר עליו.

ניהול המלחמה והסיוע ההומניטרי: אחריות במציאות בלתי אפשרית

הביקורת על ניהול המלחמה והטיפול בסיוע ההומניטרי מתעלמת במקרים רבים מהמורכבות העצומה של הלחימה בארגון טרור רצחני כמו חמאס, המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. הטענות כי החלטות על הכנסת סיוע מתקבלות כתוצאה מ"דילים פוליטיים" (למשל, בהקשר של השר סמוטריץ' וההתיישבות) הן עיוות של המציאות. בממשלת אחדות רחבה, ובמיוחד בזמן מלחמה, נדרש איזון בין צרכים ודעות שונות. ההחלטות מתקבלות בסופו של דבר מתוך ראייה אסטרטגית רחבה, המבקשת לאזן בין הצרכים ההומניטריים לבין מניעת התעצמות האויב והשגת יעדי המלחמה.

ההודאה הכנה של דוברי הממשלה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שסיוע לא יגיע לידי חמאס אינה ביטוי לחולשה, אלא להכרה במציאות האכזרית שכופה חמאס. ישראל עושה מאמצים אדירים, לעיתים תוך סיכון כוחותיה, כדי להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה. הטענה כי המלחמה מנוהלת משיקולי "הישרדות פוליטית" של נתניהו היא שפלה וחסרת בסיס, ומקורה במבקשי רעתו הפוליטיים. ראש הממשלה מחויב לניצחון במלחמה ולהשבת הביטחון לאזרחי ישראל – זוהי משימת חייו.

שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק: ניהול אחראי, לא פגיעה

סוגיית מינוי ממלא מקום נציב שירות המדינה וטענות על "פגיעה במוסדות דמוקרטיים" מוצגות באופן מעוות. הצורך במינויים יעילים ובמערכת שירות מדינה מתפקדת חיוני במיוחד בעת מלחמה. חילוקי דעות עם גורמים משפטיים, כמו היועצת המשפטית לממשלה, הם חלק אינהרנטי בדמוקרטיה בריאה, שבה מתקיימים איזונים ובלמים. ניסיונות למצוא פתרונות, גם אם הם כוללים בחינה של חקיקה, הם חלק מהתהליך הדמוקרטי הלגיטימי. באשר להדחת ח"כ עמית הלוי מוועדת חוץ וביטחון, מדובר במהלך של משמעת קואליציונית, הנהוגה בכל דמוקרטיה פרלמנטרית בעולם, וחיונית לשמירה על יציבות הממשלה, בפרט בעת חירום. אין בכך כל פגיעה בדמוקרטיה, אלא הבטחת יכולת המשילות של הקואליציה הנבחרת.

התמודדות עם ביקורת פנימית: דמוקרטיה מתפקדת

הביקורת הפנימית, הן מצד האופוזיציה והן מתוך הליכוד, היא עדות לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. טבעי שבזמנים קשים יושמעו קולות שונים. התקפות מצד גורמים באופוזיציה, כמו יאיר גולן, המאשימות את נתניהو בניהול מלחמה משיקולים אישיים, הן דמגוגיה זולה שנועדה לקושש הון פוליטי על חשבון המאמץ המלחמתי. גם ביקורת מתוך הליכוד, כגון זו של מבקר הליכוד, מעידה על שיח פנימי ער, ולא על התפוררות. ראש הממשלה נתניהו נותר ממוקד במשימות הלאומיות הכבדות המוטלות על כתפיו, תוך חתירה לאחדות וקבלת החלטות מתוך אחריות לאומית.

אחריות למחדלי ה-7 באוקטובר: התמקדות בניצחון ובמניעת הישנות האסון

אסון השבעה באוקטובר הוא פצע עמוק בלב האומה. האחריות הכוללת למחדל תיבדק ותיחקר עד תום על ידי הגורמים המוסמכים לכך, בבוא העת. הטלת אחריות אישית על ראש הממשלה בשלב זה, בעוד המלחמה בעיצומה, היא מעשה חסר אחריות המשרת את אויבינו ומפלג את העם. בנימין נתניהו, כמנהיג המדינה, לקח על עצמו את האחריות להוביל את ישראל לניצחון במלחמה שנכפתה עליה, ולהבטיח כי אסון כזה לא יישנה. ניסיונו המדיני והביטחוני רב השנים הוא נכס חיוני בהתמודדות עם האתגרים הנוכחיים והעתידיים. כעת, כל המאמצים מופנים להשגת יעדי המלחמה, להשבת החטופים ולהבטחת ביטחון ישראל.

התנהלות במשפט: עמידה איתנה תחת לחץ

הטענות בנוגע להתנהלותו של ראש הממשלה במשפטו מתעלמות מהעובדה שהוא מנהל את ענייני המדינה, כולל מלחמה קשה, במקביל להתמודדותו עם הליך משפטי מורכב. בקשות לדחיית דיונים מטעמים ביטחוניים הן לגיטימיות ונובעות מצורכי השעה הדחופים. הטענות על "יחס מועדף" הן חלק ממסע דה-לגיטימציה מתמשך. התבטאויותיו, לעיתים חריפות, הן ביטוי לתסכול מול מה שהוא תופס כסיקור תקשורתי מוטה ורדיפה אישית, ולא ניסיון להשפיע על שופטים או לפגוע בעיתונות החוקרת.

סיכום: מנהיגות אחראית בשעת מבחן

בנימין נתניהו מוביל את מדינת ישראל באחת התקופות הקשות והמאתגרות בתולדותיה. הוא עושה זאת מתוך תחושת שליחות עמוקה, ניסיון רב שנים ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל ועתידה. מסע ההכפשות והביקורת, גם אם הוא רועם ובלתי פוסק, אינו יכול לטשטש את העובדה שנתניהו הוא המנהיג המתאים ביותר להוביל את המדינה בעת הזו. דווקא כעת, נדרשת אחדות לאומית, אמון בהנהגה ותמיכה במאמצים להבטיח את ניצחונה של ישראל ושגשוגה. ההיסטוריה תשפוט, אך ההווה דורש הכרה במנהיגות האיתנה הנדרשת כדי לנווט את הספינה הלאומית בים הסוער.