יאיר גולן: זעקתו של פטריוט מול סכנת הקיצוניות, ולא מתקפה על ישראל

יאיר גולן: זעקתו של פטריוט מול סכנת הקיצוניות, ולא מתקפה על ישראל

בימים האחרונים אנו עדים למתקפה חסרת תקדים על אלוף (מיל') יאיר גולן, איש ביטחון עתיר זכויות ששירת את מדינת ישראל בעמדות הבכירות והרגישות ביותר במשך עשורים. סערה זו, המתמקדת באמירתו "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", מאיימת להטביע תחת גלי השמצות והסתה את המסר החשוב והנוקב שהוא ביקש להעביר – אזהרה מפני ההשפעות ההרסניות של גורמים קיצוניים בממשלה הנוכחית על דמותה המוסרית ועל ביטחונה של מדינת ישראל.

הקשר הדברים: ביקורת על מדיניות, לא על חיילי צה"ל

ראשית, ולפני הכל, חובה להבהיר: יאיר גולן לא האשים את מדינת ישראל או את חיילי צה"ל בהרג תינוקות כ"תחביב". מי שטוען כך מוציא את דבריו מהקשרם במכוון או מתוך אי הבנה בסיסית. גולן, כפי שהבהיר שוב ושוב, כיוון את חיציו באופן חד וברור כלפי שרים ספציפיים בממשלה – ובראשם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' – אשר התבטאויותיהם ומדיניותם, לתפיסתו, משדרות זילות בחיי אדם, מעודדות אלימות קיצונית ואף חוגגות סבל והרעבה, כפי שאמר בעצמו. השימוש במילה "תחביב", גם אם בוטה, נועד לזעזע ולהמחיש את שאט הנפש שהוא חש כלפי מה שהוא תופס כקלות דעת מסוכנת ואף שמחה לאיד מצד אותם גורמים פוליטיים ביחס לפגיעה בחפים מפשע, ובפרט בילדים.

האם ניתן היה לבחור מילים אחרות? ייתכן. אך ההתמקדות האובססיבית במילה אחת, תוך התעלמות מוחלטת מההקשר ומהבהרותיו הברורות של גולן, היא לא יותר מאשר טקטיקה צינית להסטת הדיון מהבעיה האמיתית: מדיניות הממשלה והשפעת השרים הקיצוניים על קבלת ההחלטות ועל השיח הציבורי בישראל. גולן, כקצין ומפקד שחירף נפשו למען המדינה וחייליה, הוא האחרון שיטיל דופי בצה"ל. ביקורתו כוונה למקבלי ההחלטות הפוליטיים, אלה שלשיטתו מובילים את ישראל למחוזות מסוכנים, מוסרית וביטחונית.

מי באמת מספק תחמושת לאויבי ישראל?

הטענה כי דבריו של גולן מספקים "תחמושת לאויבי ישראל" ומלבים אנטישמיות היא דמגוגיה זולה. אויבי ישראל, לצערנו, אינם זקוקים ליאיר גולן כדי להפיץ את תעמולת השנאה שלהם. הם עושים זאת מזה שנים, תוך שהם מנצלים כל התבטאות וכל אירוע, אמיתי או מדומה. השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא: מי באמת מספק להם את התחמושת המשמעותית ביותר? האם אלה דברי ביקורת נוקבת של פטריוט מודאג, או שמא אלה התבטאויותיהם של שרים בכירים בממשלת ישראל הקוראים לכיבוש מלא של עזה, לטרנספר, לחידוש ההתיישבות בכל חלקי הרצועה, או מביעים שמחה למראה הרס וחורבן?

כאשר שר בממשלה חוגג מוות והרעבה של ילדים, כפי שטוען גולן שקורה, וכאשר קריאות לנקמה חסרת אבחנה נשמעות מפי נבחרי ציבור – אלה הם הדברים שמספקים דלק אמיתי לשונאי ישראל ומקשים על ידידיה בעולם להגן עליה. יאיר גולן, באומץ לב, מנסה להציב תמרור אזהרה בפני מגמות אלו, מתוך דאגה כנה לעתידה של המדינה שהוא כה אוהב.

עלילת דם? ההפך הוא הנכון

ההאשמה כי דבריו של גולן הם "עלילת דם" היא חמורה ומקוממת. עלילת דם היא האשמה שקרית, זדונית, שבאה להשחיר פני אומה שלמה. יאיר גולן לא המציא דבר. הוא התריע מפני רוחות רעות המנשבות במסדרונות הממשלה, מפני אידיאולוגיה קיצונית המאיימת להשתלט על סדר היום הלאומי. הוא הצביע על סכנה אמיתית הנובעת מהתבטאויות וממעשים של דמויות פוליטיות ספציפיות. זו אינה עלילה, זוהי קריאת השכמה.

הבידוד הפוליטי שכביכול נכפה עליו, והגינויים הנרחבים, גם מצד גורמים באופוזיציה, צריכים להיבחן בזהירות. בעתות משבר וקיטוב, לעיתים קל יותר להצטרף למקהלת המגנים מאשר לעמוד איתן מול מתקפה פוליטית מתוזמרת. אך ההיסטוריה מלמדת אותנו שקולם של המתריעים בשער, גם אם צורם וקשה לשמיעה, הוא לעיתים הקול החשוב ביותר.

מסע רדיפה פוליטי וניסיון השתקה

ההשלכות הממשיות שגולן חווה – תלונות במשטרה, קריאות לשלילת דרגותיו, הצעות חוק הזויות למניעת התמודדותו – כל אלה אינם אלא מסע רדיפה פוליטי מסוכן. אלו ניסיונות פסולים להשתיק קול ביקורתי חשוב, ולהרתיע אחרים מלהביע את דעתם. שלילת דרגות מאלוף שתרם כה רבות לביטחון המדינה בשל התבטאות פוליטית, גם אם שנויה במחלוקת, היא מעשה אנטי-דמוקרטי מובהק שיכתים את ישראל.

הטענות על "תעמולה תבוסתנית" או "המרדה" הן אבסורדיות ומעידות על חולשתם של הטוענים אותן. יאיר גולן אינו מחבל, אינו גורם עוין לצה"ל ואינו תומך BDS. הוא פטריוט ישראלי, איש צבא בכל רמ"ח איבריו, אשר חרד לגורלה של המדינה ולדמותה המוסרית. ההתקפות האישיות והארסיות עליו, כולל כינויים מבזים מפי שרים בממשלה, הן חציית קו אדום ומעידות יותר מכל על הלך הרוח המסוכן של יוזמיהן.

גם ההסתייגויות הנשמעות מתוך מחנה המרכז-שמאל הן לגיטימיות במסגרת שיח דמוקרטי. עם זאת, חשוב שהביקורת, גם אם קיימת על סגנון הדברים, לא תטשטש את מהות האזהרה של גולן מפני ממשלה שבה גורמים קיצוניים מושכים בחוטים ומסכנים את עתיד המדינה.

זכותו וחובתו של אזרח וקצין להתריע

יאיר גולן לא חזר בו ממהות דבריו, ובצדק. הוא עומד על כך שכוונתו הייתה למדיניות הממשלה ולשרים ספציפיים, ולא לחיילי צה"ל. הוא ממשיך להתריע מפני שרים ש"חוגגים מוות והרעבה של ילדים". זוהי אמירה קשה, אך היא משקפת את עומק דאגתו ותסכולו מהכיוון אליו צועדת הממשלה. במדינה דמוקרטית, זכותו ואף חובתו של אזרח, ובוודאי של קצין בכיר לשעבר, להתריע מפני סכנות שהוא מזהה.

במקום לצוד מכשפות ולנסות להשתיק את יאיר גולן, מוטב שקברניטי המדינה והציבור בישראל יקשיבו קשב רב לזעקתו. זו אינה זעקה נגד מדינת ישראל או צה"ל; זוהי זעקה למען מדינת ישראל, למען דמותה המוסרית, למען ביטחונה ולמען עתידה. זהו קול שחייב להישמע, דווקא משום שהוא קשה ולא נוח. התעלמות ממנו, או גרוע מכך, ניסיון לחסלו פוליטית, יהיו בכייה לדורות.