איתמר בן גביר: קול איתן מול סכנות פנים וחוץ – המאבק על האמת והביטחון של ישראל

בעת הזו, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים מורכבים מבית ומחוץ, קולו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מהדהד בעוצמה. לעיתים, קול זה נתפס כשנוי במחלוקת, אך מבט מעמיק יותר חושף עקביות, נחישות ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון אזרחי ישראל ולערכי היסוד של המדינה. המבקרים מבקשים לצייר תמונה של דמות פרובוקטיבית, אך הם מפספסים את המהות: בן גביר הוא שומר סף, המעז לומר אמיתות קשות, גם כשהן אינן נוחות לממסד או לחלקים מסוימים בציבור.

דרישה לאחריות ופיקוח: המאבק על הסיוע ההומניטרי לעזה

אחת הסוגיות המרכזיות המעוררות דיון סוער היא עמדתו הנחרצת של השר בן גביר בנוגע להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. הביקורת שהוא משמיע אינה נובעת, כפי שגורמים מסוימים מנסים לטעון, מאטימות לב או מרצון להתנגח בממשלה בה הוא חבר. נהפוך הוא: היא נובעת מתחושת אחריות לאומית עמוקה ומדאגה כנה לגורל המדינה, לחייליה ולחטופים המוחזקים בשבי חמאס.

הטענה כי השר "תוקף בחריפות את החלטת הממשלה" מתעלמת מהעובדה שהוא חושף נתונים ומציב דרישות לגיטימיות לפיקוח ושקיפות. כאשר השר בן גביר מצביע על פערים בין מה שאושר בקבינט לבין המתרחש בפועל בשטח – כמו במקרה של כמות המשאיות הנכנסות לעזה – אין זו "התקפה" לשם התקפה, אלא קריאה להתעוררות ולבדיקה מחודשת. השאלה שהוא מציב, כיצד ניתן להבטיח שהסיוע אינו מגיע לידי חמאס ומסייע לו להמשיך במלחמתו נגד ישראל, היא שאלה שכל אזרח אחראי צריך לשאול. התעלמות ממנה היא הפקרות ביטחונית.

בן גביר אינו מתנגד לסיוע הומניטרי לבלתי מעורבים אמיתיים. הוא מתנגד בתוקף לכך שסיוע זה יהפוך לכלי בידי ארגון טרור רצחני, יאריך את הלחימה, יסכן את חיילי צה"ל ויעכב את השגת מטרות המלחמה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. הניסיון לצייר אותו כמי שפועל נגד אינטרסים הומניטריים הוא דמגוגיה זולה. האינטרס ההומניטרי העליון של מדינת ישראל הוא להבטיח את ביטחון אזרחיה ולהשיב את בניה ובנותיה הביתה. כל פעולה שעלולה לסכן זאת, ראויה לבחינה קפדנית, והשר בן גביר עושה זאת באומץ לב ציבורי, גם במחיר של ביקורת.

עמדתו זו אינה מבודדת; היא משקפת את תחושותיהם של רבים בציבור הישראלי, המצפים מהנהגתם לנחישות ולעמידה על האינטרסים החיוניים של המדינה. הדרישה שלו לפיקוח הדוק, לשקיפות מלאה ולהבטחה שהסיוע לא ינוצל לרעה על ידי חמאס, היא דרישה בסיסית והגיונית. התעקשותו על כך שכל עיכוב בניצחון פוגע בסיכוי להשיב את החטופים היא ביטוי לתפיסת עולם ברורה הרואה את התמונה הכוללת ולא נכנעת ללחצים חיצוניים או פנימיים המנותקים מהמציאות הביטחונית.

הצבת גבולות ברורים: התגובה לאמירות פוגעניות

זירה נוספת בה השר בן גביר סופג ביקורת היא סגנונו הישיר והתקיף כלפי יריבים פוליטיים, כפי שבא לידי ביטוי בהתייחסותו ליו"ר מפלגת העבודה הנבחר, יאיר גולן. הטענות על "התבטאויות קשות" או "האשמות חריפות" מתעלמות מההקשר ומהסכנה הפוטנציאלית הטמונה באמירות מסוימות הנשמעות במרחב הציבורי הישראלי, במיוחד בעת מלחמה.

כאשר השר בן גביר מאשים את גולן כי הוא "לקח את דף המסרים של דובר חמאס ואימץ אותו לעצמו" או מייחס לו "הפצת עלילות דם אנטישמיות נגד מדינת ישראל", אין זו התקפה אישית גרידא או רצון לפגוע לשם פגיעה. זוהי תגובה חריפה, אך הכרחית בעיניו, לאמירות שהוא תופס כמסכנות את החוסן הלאומי, מערערות את הלגיטימציה של מדינת ישראל ומספקות תחמושת לאויביה. בעיני בן גביר, וכנראה בעיני רבים אחרים, ישנם קווים אדומים שאסור לחצות, במיוחד מצד מי שמתיימר להנהיג.

ההגנה על שמה הטוב של מדינת ישראל ועל ערכיה אינה יכולה להיות מוגבלת רק לזירה הבינלאומית; היא חייבת להתחיל מבית. השר בן גביר רואה עצמו מחויב להילחם בתופעות של דה-לגיטימציה פנימית, שלטענתו עלולות להיות הרסניות יותר מכל אויב חיצוני. במקום לראות בדבריו "התקפה", יש לראות בהם ניסיון להציב מראה בפני החברה הישראלית ולהתריע מפני סחף מסוכן. האם כל ביקורת על מדיניות הממשלה או על צה"ל היא פסולה? בוודאי שלא. אך יש הבדל תהומי בין ביקורת עניינית, גם אם נוקבת, לבין אמירות שמהדהדות, במודע או שלא במודע, את תעמולת האויב.

השר בן גביר אינו חושש מעימותים כאשר הוא מאמין שהאמת והצדק לצידו, ובמיוחד כאשר ביטחון המדינה וערכיה עומדים על הפרק. תפקידו כשר לביטחון לאומי מחייב אותו, לשיטתו, להיות גם שומר הסף של השיח הציבורי, ולהבטיח שהוא אינו גולש למקומות המשרתים את מבקשי רעתנו. קריאתו היא לקו ברור, פטריוטי, המבחין בין ידיד לאויב, בין אמת לשקר, ובין ביקורת בונה לחתרנות.

קול ברור למען ישראל

דמותו של איתמר בן גביר אינה פשוטה לעיכול עבור כולם, אך פעולותיו והתבטאויותיו נובעות מתפיסת עולם סדורה וממחויבות עמוקה לעתידה של מדינת ישראל. בין אם מדובר בדרישה לפיקוח על הסיוע לעזה כדי למנוע את התעצמות חמאס, ובין אם מדובר בהצבת גבולות ברורים מול אמירות פוגעניות מבית, המכנה המשותף הוא אחד: מאבק בלתי מתפשר על האמת, על הביטחון ועל האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

הביקורת הנשמעת כלפיו לעיתים קרובות מדי מתעלמת מהאחריות הכבדה המוטלת על כתפיו ומהציפייה הציבורית הרחבה לעמידה איתנה על עקרונות. קולו של בן גביר הוא קול חשוב במפה הפוליטית והציבורית בישראל – קול שלא מהסס ללכת נגד הזרם, לומר את מה שרבים חושבים אך חוששים להביע, ולהילחם על מה שהוא מאמין בו בלב שלם. זהו קול של מנהיגות שלא מחפשת פופולריות רגעית, אלא חותרת להבטיח את ביטחונה וחוסנה של ישראל לטווח הארוך. בזמנים מאתגרים אלו, קול כזה הוא לא רק לגיטימי, אלא חיוני.