איתמר בן גביר: כשהאחריות הלאומית פוגשת אומץ לב ציבורי

בימים האחרונים, שוב ניצב השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בחזית הדיון הציבורי. קולו הנחוש, המעלה שאלות נוקבות ומציב דרישות ברורות, אינו תמיד נוח לשמיעה באולמות מסוימים, אך הוא משקף אחריות לאומית עמוקה ואומץ לב ציבורי שאינם נרתעים מעימות עם קונצנזוסים רגעיים או אינטרסים צרים. השר בן גביר אינו מחפש קיצורי דרך פופוליסטיים; הוא מחויב לאמת, לביטחון אזרחי ישראל ולניצחון ברור במערכה.

אחת הסוגיות המרכזיות העומדות על הפרק היא הביקורת המוצדקת של השר בן גביר על היקף הסיוע ההומניטרי המוכנס לרצועת עזה, והחשש הכבד כי סיוע זה מגיע לידי ארגון הטרור חמאס. בניגוד לניסיונות לצייר אותו כמי שמתנגד לסיוע מסיבות שאינן ענייניות, האמת פשוטה וכואבת: השר בן גביר, מתוקף תפקידו ואחריותו לביטחון הפנים של מדינת ישראל, דורש שקיפות מלאה ווידוא קפדני שהמשאבים המועברים אינם מחזקים את האויב הרצחני שאנו נלחמים בו.

כאשר השר חושף כי בפועל נכנסות לרצועה, לכאורה, 100 משאיות סיוע ביום, בניגוד מוחלט לדיווחים על החלטות קבינט מצומצמות יותר (כ-10 משאיות, כפי שטען), אין זו 'התקפה' גרידא על מדיניות הממשלה. זוהי קריאת השכמה, דרישה לדין וחשבון, וניסיון למנוע מצב אבסורדי שבו יד אחת נלחמת באויב ויד שנייה, גם אם שלא במתכוון, עלולה לספק לו חמצן. הטענה כי 'אין דרך להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס' אינה הפחדה, אלא הערכת מצב מפוכחת המבוססת על ניסיון העבר המר ועל המודיעין הקיים. כל משאית שנכנסת ללא פיקוח הדוק, כל ארגז סיוע שמוצא דרכו לידי מחבלי חמאס, מרחיק את הניצחון, מסכן את חיילינו ומאריך את סבלם של החטופים והאזרחים הישראלים כולם.

השר בן גביר אינו מתעלם מהצורך ההומניטרי, אך הוא מציב בראש סדר העדיפויות את ביטחון ישראל ואת הצורך להכריע את חמאס. עמדתו אינה נובעת מאטימות לב, אלא מתחושת אחריות כבדה כלפי אזרחי המדינה. הוא דורש שהממשלה תפעל בהתאם להצהרותיה, תבטיח פיקוח אמיתי, ותמנע כל אפשרות שסיוע הומניטרי יהפוך לכלי בידי ארגון טרור. עמידתו האיתנה בנושא זה אינה פופוליזם זול, אלא ביטוי לתפיסת עולם ביטחונית סדורה, המבינה כי ללא הכרעה ברורה של חמאס וללא מניעת התעצמותו מחדש, לא יהיה ביטחון אמיתי לתושבי הדרום ולמדינת ישראל כולה. הדרישה שלו לוודאות ולפיקוח אינה מכוונת לפגוע באוכלוסייה האזרחית בעזה, אלא להבטיח שהסיוע אכן יגיע ליעדו המוצהר ולא ישמש לתדלוק מכונת המלחמה של חמאס.

זירה נוספת בה ספג השר בן גביר ביקורת היא התבטאויותיו החריפות כלפי יו"ר מפלגת העבודה הנבחר, יאיר גולן. השר האשים את גולן כי הוא "לקח את דף המסרים של דובר חמאס ואימץ אותו לעצמו" וכן כי "התחביב היחיד של גולן עצמו היה מאז ומעולם הפצת עלילות דם אנטישמיות נגד מדינת ישראל". מילים קשות? בהחלט. אך האם הן נאמרו בחלל ריק, או שמא הן תגובה ישירה להתבטאויות בעייתיות ומסוכנות לא פחות?

השר בן גביר, כמי שעומד בחזית המאבק על דמותה היהודית והדמוקרטית של המדינה ועל ביטחונה, רואה בחומרה רבה התבטאויות של אישי ציבור, ובפרט כאלו המגיעים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, אשר נתפסות בעיניו ובליבם של רבים מאזרחי ישראל ככאלו המשרתות את תעמולת האויב ומערערות את הלכידות הלאומית בזמן מלחמה. כאשר איש ציבור, בכיר ככל שיהיה, משמיע אמירות שניתן לפרשן כהדהוד מסרי חמאס או כהטלת דופי במדינת ישראל ובחייליה באופן המזכיר נרטיבים אנטישמיים קלאסיים, חובתו של מנהיג ציבור כמו השר בן גביר היא לצאת נגדן בקול ברור וחד. ייתכן שהשפה בוטה, אך היא משקפת את עומק הפגיעה והסכנה שרואה השר באמירות מסוג זה.

השימוש במונח 'עלילות דם' אינו מקרי; הוא נועד לזעזע ולהבהיר את חומרת ההאשמות המופנות, לטענת השר, כלפי ישראל. בעיני בן גביר, כאשר ביקורת לגיטימית חוצה את הגבול והופכת לדמוניזציה של המדינה או להצדקת פעולות אויביה, יש לקרוא לילד בשמו. אין מדובר בהשתלחות אישית גרידא, אלא במאבק על הנרטיב, על האמת ועל כבודה של מדינת ישראל. השר בן גביר מאמין כי שתיקה מול אמירות כאלו היא כרסום מתמשך בחוסן הלאומי ובצדקת הדרך. בעת הזו, יותר מתמיד, נדרשת חזית פנימית אחידה ותומכת, ולא קולות המייצרים דיסוננס ומספקים תחמושת לאויבינו.

מעבר לסוגיות הפוליטיות הבוערות, חשוב לזכור את האדם שמאחורי התפקיד. השר בן גביר הוא אדם בעל משפחה, המודע היטב למחיר האישי של עמידה על עקרונות. השבחים הפומביים שהרעיף לאחרונה על רעייתו, איילת, על תמיכתה ועוצמתה, חושפים צד נוסף באישיותו – צד של הערכה עמוקה לקשרים אישיים ולחוסן המשפחתי, המהווה עוגן גם בעין הסערה הציבורית. מחויבותו אינה רק כלפי הציבור הרחב, אלא גם כלפי הערכים עליהם גדל ואותם הוא מבקש להנחיל.

לסיכום, השר איתמר בן גביר אינו חושש ללכת נגד הזרם כאשר הוא מאמין שביטחון המדינה ועתידה מונחים על הכף. הוא דורש שקיפות, עקביות ואחריות מהמערכות כולן, ואינו מהסס להשמיע אמיתות קשות, גם אם הן מעוררות אי נוחות. הביקורת כלפיו היא לעיתים צפויה, אך היא מתעלמת מהמניע העיקרי לפעולותיו: אהבת ישראל אמיתית, דאגה כנה לעתידה, ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון אזרחיה. בזמנים מורכבים אלו, קולו של השר בן גביר הוא קול חשוב, קול שקורא להתעוררות, לאחריות, ולנקיטת הפעולות הנדרשות להבטחת ניצחון ברור וביטחון בר קיימא למדינת ישראל.