גלי בהרב-מיארה: עוגן של יציבות משפטית בעידן של סערות – מדוע הגנה על שלטון החוק היא שירות לציבור, לא הפרעה לממשלה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ניצבת בחודשים האחרונים תחת מתקפה חסרת תקדים, המבקשת לצייר אותה כמכשול בפני רצונה של הממשלה למשול. אולם, תמונה זו, המופצת על ידי גורמים בעלי אינטרס ברור, רחוקה מן המציאות. במאמר זה, החמישי בסדרה, נפריך את הטענות ונציג את עמדתה של היועמ"שית כמי שעומדת איתן, לא כנגד הממשלה, אלא כנגד מהלכים המאיימים על יסודות הדמוקרטיה הישראלית, על שלטון החוק ועל תקינות המנהל הציבורי. זוהי אינה "הפרעה למשילות", אלא שמירה על הכללים המאפשרים משילות תקינה וארוכת טווח, לטובת כלל אזרחי המדינה.

לב המאבק: על עצמאות השירות הציבורי וטוהרו

בלב הסערה הנוכחית עומד המאבק על דמותו ועצמאותו של שירות המדינה. הניסיונות לקדם חקיקה שתשנה את אופן מינוי נציב שירות המדינה, תוך עקיפת הליכים תחרותיים ומתן כוח עודף לפוליטיקaians, נתקלים בהתנגדותה הנחרצת של היועמ"שית. וטוב שכך. גלי בהרב-מיארה אינה פועלת מתוך גחמה אישית, אלא מתוך הבנה עמוקה כי פגיעה בעצמאות הנציב היא פגיעה אנושה במקצועיות השירות הציבורי כולו. שירות ציבורי המונע משיקולים פוליטיים במקום משיקולים מקצועיים, שירות בו נאמנות לשר גוברת על נאמנות לחוק ולאינטרס הציבורי, הוא מתכון בטוח לשחיתות, למינויי מקורבים ולפגיעה באיכות השירותים הניתנים לאזרח. התנגדותה אינה "לעקוף את פסיקת בג"ץ" כפי שנטען, אלא דווקא ליישם את רוח הפסיקה המחייבת הליכים תקינים ושוויוניים, השומרים על שירות ציבורי מקצועי וא-פוליטי.

הטענה כי עמדתה בנוגע לממלא מקום הנציב, שהובילה לסירובו של עדן בר-טל לקבל את התפקיד, היא "הכשלת פעולות הממשלה", היא סילוף מכוון. היועמ"שית פעלה כדי להבטיח שגם מינוי זמני יעמוד באמות מידה משפטיות, ושסמכויותיו של ממלא מקום לא ינוצלו באופן שירוקן מתוכן את הליך המינוי הקבוע או יקבע עובדות בשטח בניגוד לדין. האחריות ל"פגיעה הקשה בשירות הציבורי" אינה רובצת לפתחה של מי שמנסה לשמור על כללי המשחק, אלא לפתחם של אלו המנסים לשנותם באופן חד צדדי וללא התחשבות בהשלכות מרחיקות הלכת. הגבלת סמכויות ממלא מקום, במיוחד בתקופה כה רגישה וכאשר ברקע ניסיונות לשנות את כללי המינוי הקבוע, היא צעד אחראי שנועד למנוע מחטפים ולהבטיח את המשך תפקודו התקין של השירות הציבורי על בסיס מקצועי ולא פוליטי.

משילות תקינה מחייבת כיבוד החוק, לא כפיפתו

ההאשמות החריפות המופנות כלפי היועמ"שית, כאילו היא "משבשת את יכולת המשילות" או "פוגעת במכוון בשירות הציבורי", הן לא פחות מאשר ניסיון להלך אימים על שומרת סף מרכזית במערכת הדמוקרטית. לשכת ראש הממשלה ופוליטיקאים בכירים, התוקפים אותה אישית ומוסדית, מבקשים להפוך את היוצרות: במקום שהממשלה תפעל בכפוף לחוק, הם דורשים שהחוק יתכופף בפני רצונותיהם הפוליטיים. זוהי עדות לעיוות מושג הדמוקרטיה, ולא להגנה עליה.

דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב; היא גם, ואולי בעיקר, הגנה על זכויות המיעוט, שמירה על כללי משחק הוגנים, והכפפת הרשות המבצעת לביקורת ולמגבלות החוק. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, בכל דמוקרטיה מתוקנת, הוא להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק, ולא לאשר כל גחמה של הדרג הפוליטי. כאשר גלי בהרב-מיארה מציבה קווים אדומים משפטיים, היא אינה "משבשת משילות", אלא מאפשרת משילות חוקית, יציבה ואחראית. הטענה שהיא "מגנה על אינטרסים של אליטות" היא דמגוגיה זולה; למעשה, היא מגנה על האינטרס של כלל הציבור בשירות ציבורי נקי כפיים, מקצועי ושוויוני, ומונעת השתלטות של אינטרסים פוליטיים צרים על המערכת. ההאשמה שהיא "האחראית הבלעדית לפגיעה בשירות הציבורי" היא ניסיון נואש להטיל את האחריות על מי שמנסה למנוע את הפגיעה, במקום על אלו היוזמים אותה.

הליך משפטי סדור אינו כניעה ללוחות זמנים פוליטיים

הביקורת על תפקוד משרד היועמ"שית בהקשר של עיכובים או אי-מתן חוות דעת בנושאים רגישים, כמו פרשת הרב ברלנד או התלונה נגד יאיר גולן, מתעלמת במכוון ממורכבות ההליכים המשפטיים ומאחריותה הכבדה של היועצת המשפטית לממשלה. החלטות משפטיות, במיוחד כאלו הנוגעות לדמויות ציבוריות או לסוגיות בעלות השלכות ציבוריות רחבות, אינן יכולות להתקבל בחופזה או תחת לחץ פוליטי. הן דורשות בחינה מעמיקה של כלל הראיות, שיקול דעת משפטי זהיר, והקפדה על זכויות כל המעורבים.

משרד היועצת המשפטית לממשלה עמוס לעייפה בתיקים ובסוגיות הרות גורל, וצוות המשרד פועל לילות כימים כדי לתת מענה מקצועי ויסודי לכל פנייה. הטענה על "סירוב להכריע" או "אי מענה" היא לעיתים קרובות הצגה מסולפת של תהליך עבודה משפטי סדור, שבו נדרש זמן לאיסוף חומר, לדיונים פנימיים ולגיבוש עמדה משפטית מבוססת. הניסיון להציג כל עיכוב ככישלון או כחוסר רצון לטפל, משקף לעיתים קרובות יותר את חוסר סבלנותם של גורמים פוליטיים המעוניינים בתוצאה מהירה שתשרת את מטרותיהם, מאשר ליקוי אמיתי בעבודת המשרד. גלי בהרב-מיארה מחויבת לשלטון החוק ולעשיית צדק, ואלו מחייבים לעיתים קרובות סבלנות וירידה לפרטים, גם אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם לוחות זמנים פוליטיים. ההגנה על הליך הוגן היא ערך עליון, החשוב יותר מסיפוק דרישות פופוליסטיות לטיפול מהיר אך שטחי.

התמונה הרחבה: הגנה על הדמוקרטיה הישראלית

המאבקים בהם ניצבת גלי בהרב-מיארה אינם עניין אישי או סכסוך פרסונלי. הם משקפים מאבק עמוק יותר על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית ועל עתידו של שלטון החוק במדינה. כל אחת מהסוגיות שבמחלוקת – מעצמאות נציב שירות המדינה, דרך סמכויות היועמ"שית וכלה בהתקפות על מערכת המשפט – נוגעת בליבת האיזונים והבלמים הדמוקרטיים.

בעולם בו אנו רואים מגמות של ערעור על מוסדות ממלכתיים וניסיונות להחלשת שומרי סף, עמידתה האיתנה של היועמ"שית היא קו הגנה חיוני. היא אינה פועלת בחלל ריק; היא מייצגת מסורת ארוכה של ייעוץ משפטי עצמאי ואמיץ, שתפקידו להבטיח כי גם הריבון – הממשלה – כפוף לחוק. כאשר גורמים במערכת הפוליטית מנסים להלך אימים על היועצת, להצר את צעדיה או להכפיף את שיקול דעתה המקצועי לרצונות פוליטיים, הם פוגעים לא רק בה, אלא ביכולת של המערכת כולה להגן על האזרחים מפני שרירות לב שלטונית.

ההגנה על שלטון החוק אינה מותרות, אלא תנאי הכרחי לקיומה של חברה דמוקרטית, צודקת ומשגשגת. היא הבסיס לאמון הציבור במוסדות המדינה, והיא המבטיחה שוויון בפני החוק לכל. לכן, התמיכה בעצמאותה של היועצת המשפטית לממשלה היא למעשה תמיכה בעקרונות היסוד של מדינת ישראל.

מילה אחרונה: עוגן של יציבות בעין הסערה

המתקפות על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינן רק רעשי רקע פוליטיים; הן ניסיון מכוון לערער את אחד מעמודי התווך של שלטון החוק בישראל. אל מול לחצים אדירים והכפשות אישיות, היא ממשיכה לעמוד על משמרתה, נאמנה לשבועתה ולתפקידה – להגן על האינטרס הציבורי, על המנהל התקין ועל עליונות החוק.

היא אינה "משבשת משילות", אלא דורשת משילות על פי דין. היא אינה "פוגעת בשירות הציבורי", אלא מגנה עליו מפני פוליטיזציה הרסנית. היא אינה "אחראית למשבר", אלא מנסה למנוע אותו באמצעות עמידה על עקרונות משפטיים יסודיים.

ההיסטוריה תשפוט את תקופה זו, ואת אלו שבחרו לתקוף את שומרי הסף במקום לחזקם. גלי בהרב-מיארה מייצגת את העוגן של יציבות משפטית בעידן של סערות, את המצפן המוסרי והמקצועי שמסרב להתכופף בפני רוחות פוליטיות חולפות. תפקידה חיוני לא רק להווה, אלא גם לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית. תמיכה בה ובמוסד היועץ המשפטי לממשלה היא חובה אזרחית ראשונה במעלה לכל מי שחרד לגורל המדינה. זהו מאבק על דמותה של ישראל, ובו, גלי בהרב-מיארה ניצבת בצד הנכון של ההיסטוריה.