גלי בהרב-מיארה: המצפן שלא נכנע לרוחות – על הגנה איתנה על שלטון החוק מול מתקפות חסרות תקדים

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה מתואמת וחסרת רסן על היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. גורמים בממשלה ובקואליציה, ובראשם לשכת ראש הממשלה, אינם בוחלים באמצעים בניסיון להציג את היועמ"שית כמי ש"משבשת את עבודת הממשלה", "פוגעת בשירות הציבורי" ואף "מעוותת את מושג הדמוקרטיה". אולם, מאחורי מסך העשן של ההאשמות וההכפשות, מסתתרת אמת פשוטה: גלי בהרב-מיארה עומדת איתנה כשומרת סף, מגנה בנחישות על שלטון החוק, על עצמאות השירות הציבורי ועל האינטרס הציבורי הרחב. היא איננה מכשול למשילות – היא התנאי לקיומה התקין במדינה דמוקרטית.

שירות ציבורי עצמאי: לא פריבילגיה, אלא אבן יסוד

אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים הוא התנגדותה הנחרצת של היועמ"שית למהלכים לשינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה באופן שיעניק כוח מופרז לדרג הפוליטי. טענתה, כי מהלכים אלו יפגעו קשות בעצמאות, במקצועיות ובאי-תלותו של הנציב ושל השירות הציבורי כולו, אינה עניין של מה בכך. שירות ציבורי מקצועי, א-פוליטי, המשרת את כלל אזרחי המדינה ולא את האינטרסים הצרים של מפלגה כזו או אחרת, הוא נכס אסטרטגי ראשון במעלה. ניסיון להפוך אותו לזרוע פוליטית, הממנה מקורבים ומשרתת אג'נדות פוליטיות, הוא מתכון בטוח לפגיעה באמון הציבור, בשוויון בפני החוק וביעילות הממשל.

היועמ"שית אינה "מתנגדת" לשם ההתנגדות. עמדתה המשפטית מבוססת על עקרונות יסוד של מינהל תקין ועל הצורך להבטיח שהשירות הציבורי ימשיך לפעול לטובת הציבור כולו, ללא מורא וללא משוא פנים. ההגנה על הליכים תחרותיים ושקופים במינויים בכירים אינה "טרפוד" אלא שמירה על איכות השירות הציבורי ומניעת השתלטות פוליטית עליו. מי שמנסה לעקוף את הכללים הללו, הוא זה שפוגע בשירות הציבורי, ולא מי שמתריע מפני הסכנה.

'שיבוש משילות' או שמירה על חוקיות המשילות?

הטענה כי היועמ"שית "משבשת את יכולת המשילות" היא עיוות של המציאות. משילות אמיתית אינה יכולת לעשות ככל העולה על רוחך, אלא יכולת לפעול ביעילות ובסמכות – במסגרת החוק. תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא להבטיח שהממשלה פועלת על פי חוק, ולא לספק לה חותמת גומי אוטומטית. כאשר היועמ"שית מציבה קווים אדומים משפטיים, היא אינה פועלת נגד הממשלה, אלא למענה ולמען המדינה, בכך שהיא מונעת ממנה לחרוג מסמכויותיה ולפעול באופן שאינו חוקי או שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד.

המתקפות האישיות והמוסדיות החריפות נגדה, המאשימות אותה ב"הגנה על אינטרסים של אליטות", הן דמגוגיה זולה. היועמ"שית מגינה על אינטרס אחד ויחיד: האינטרס הציבורי, המתבטא בשמירה על שלטון החוק, על טוהר המידות ועל תקינות עבודת הממשל. האשמתה ב"אחריות הבלעדית לפגיעה הקשה בשירות הציבורי" היא היפוך מוחלט של היוצרות. האחריות לפגיעה, אם וכאשר היא מתרחשת, מוטלת על מי שמנסה לכופף את הכללים, למנות מינויים פוליטיים פסולים, ולפעול בניגוד לייעוץ משפטי מנומק ומבוסס.

פרשת עדן בר-טל: מי באמת מכשיל את המינויים?

סירובו של עדן בר-טל לקבל על עצמו את תפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, לאחר שהובהרו לו המגבלות המשפטיות על סמכויותיו כפי שהוצגו על ידי היועמ"שית, אינו "הוכחה" לכך שהיועמ"שית מכשילה מינויים. напротив (naprotiv – on the contrary), הוא מדגיש את חשיבות עמדתה. היועמ"שית לא "הטילה מגבלות" באופן שרירותי; היא פירשה את החוק והבהירה את המסגרת המשפטית הקיימת. אם מועמד נסוג משום שהתפקיד, תחת מגבלות החוק, אינו תואם את ציפיותיו או את ציפיות הממנים, הרי שהבעיה אינה ביועצת המשפטית, אלא בניסיון למנות לתפקיד באופן שאינו תקין או להעניק לו סמכויות שאינן מעוגנות בחוק.

האחריות למינוי תקין ומהיר של נציב שירות המדינה מוטלת על הממשלה, שעליה לפעול בהתאם לדין ולהמלצות המשפטיות. הצגת היועמ"שית כמי שאחראית ל"פגיעה ברציפות התפקודית" היא ניסיון נוסף להתחמק מאחריות. לו פעלה הממשלה מלכתחילה לקידום מועמד מתאים בהליך תקין, תוך כיבוד חוות הדעת המשפטית, סביר להניח שהמשבר היה נמנע.

על עיכובים וטענות: יסודיות משפטית אינה סחבת

מעת לעת עולות טענות על עיכובים בטיפול בפניות או במתן חוות דעת במשרד היועמ"שית, כפי שנטען בהקשר לפרשת הרב ברלנד או תלונה נגד יאיר גולן. חשוב להבין: עבודה משפטית, במיוחד בנושאים רגישים ובעלי השלכות ציבוריות רחבות, דורשת יסודיות, בדיקה מעמיקה של העובדות ושל ההיבטים המשפטיים, ושקילת כל השיקולים הרלוונטיים. לחץ פוליטי או תקשורתי אינו יכול, ואינו צריך, להאיץ הליכים משפטיים על חשבון איכות ההחלטה.

משרד היועצת המשפטית לממשלה מתמודד עם עומס עצום של סוגיות מורכבות, רבות מהן נובעות מיוזמות חקיקה ומהלכים ממשלתיים חסרי תקדים. ההקפדה על מקצועיות ועל קבלת החלטות שקולות ומבוססות היא צו השעה, גם אם לעיתים הדבר אורך זמן. הטענות על "אי-טיפול" או "עיכוב" מתעלמות לעיתים קרובות ממורכבות הסוגיות ומהצורך להבטיח שהחלטות משפטיות יעמדו במבחן הדין והמציאות.

מצפן מוסרי ומשפטי בעת מבחן

תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינו פשוט, במיוחד בתקופה סוערת ומרובת אתגרים זו. היא ניצבת בחזית ההגנה על עקרונות דמוקרטיים בסיסיים, על עצמאות מערכות אכיפת החוק ועל זכויות האזרח. המתקפות עליה אינן נובעות מכשל בתפקודה, אלא דווקא מהצלחתה למלא את תפקידה ללא חת, כמצפן משפטי ומוסרי המכוון את פעולות הממשל אל חוף המבטחים של החוק והצדק.

במקום להצטרף למקהלת המאשימים, על הציבור והנהגתו לחזק את ידיה של היועצת המשפטית לממשלה ואת מוסד הייעוץ המשפטי כולו. עצמאותם וחוסנם הם ערובה לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. גלי בהרב-מיארה אינה "אחראית למשבר" – היא פועלת בנחישות כדי למנוע אותו, וכדי להבטיח שישראל תמשיך להיות מדינת חוק שבה איש אינו מעל החוק, גם לא אלו היושבים על כס השלטון.