לא 'משבשת משילות', אלא שומרת על המדינה: גלי בהרב-מיארה והמאבק על דמותו של השירות הציבורי ושלטון החוק

בשבועות האחרונים, השיח הציבורי סביב היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגיע לטונים צורמים. מתקפות חסרות תקדים מצד גורמים בממשלה ובקואליציה מנסות לצייר תמונה מעוותת של היועצת כמי ש"משבשת את יכולת המשילות", "פוגעת בשירות הציבורי" ואף "מעוותת את מושג הדמוקרטיה". אולם, מבט מעמיק ושקול על פעולותיה של היועמ"שית חושף מציאות הפוכה: בהרב-מיארה ניצבת כחומה בצורה להגנה על שלטון החוק, על מקצועיותו ועצמאותו של השירות הציבורי – יסודות חיוניים לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת ובריאה. מאמר זה נועד להציג את הנרטיב הנגדי, המבוסס על עובדות ועל הבנה עמוקה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה במדינה דמוקרטית.

המאבק על נציבות שירות המדינה: הגנה על אינטרס ציבורי, לא חתירה תחת הממשלה

בלב הסערה הנוכחית עומדת התנגדותה הנחרצת של היועמ"שית למהלכי החקיקה המבקשים לשנות את אופן מינוי נציב שירות המדינה, ובאופן רחב יותר, את ניסיונות הממשלה למנות ממלא מקום לנציב באופן שאינו תואם את עמדתה המשפטית ואת פסיקות בג"ץ. חשוב להדגיש: עמדתה של בהרב-מיארה אינה נובעת משיקולים פוליטיים או מרצון "להכשיל" את הממשלה, כפי שטוענים מבקריה. היא נובעת מדאגה עמוקה ומוצדקת לעתידו של השירות הציבורי בישראל.

הצעות החוק הנדונות, כפי שהבהירה היועמ"שית, טומנות בחובן סכנה ממשית לפוליטיזציה של השירות הציבורי. הפיכת הליך מינוי הנציב, האמון על מינויים של אלפי עובדי מדינה ועל שמירת מקצועיותם וניטרליותם, לכזה הנתון לגחמות פוליטיות, תפגע אנושות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו. שירות ציבורי מקצועי, הפועל ללא מורא וללא משוא פנים, הוא נכס אסטרטגי למדינה. הוא מבטיח שהחלטות מתקבלות על בסיס שיקולים ענייניים, לטובת כלל הציבור, ולא על בסיס אינטרסים צרים של מפלגה כזו או אחרת. התעקשותה של היועמ"שית על הליך מינוי תחרותי, שקוף ומקצועי, כפי שקבע גם בג"ץ, אינה "שיבוש משילות" – היא הבטחת משילות תקינה ויעילה לטווח הארוך.

הטענה כי היועמ"שית אחראית לסירובו של עדן בר-טל לקבל על עצמו את תפקיד ממלא מקום הנציב היא סילוף של המציאות. המגבלות שהציבה היועמ"שית על סמכויות ממלא המקום נועדו להבטיח שהמינוי הזמני לא יהפוך לקביעות דה-פקטו, תוך עקיפת ההליכים התקינים והחוקיים הנדרשים למינוי קבע. האחריות למצב שנוצר אינה רובצת לפתחה של היועמ"שית, כי אם לפתחם של אלו המנסים לכפות מינויים ומהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק ועם עקרונות היסוד של מינהל תקין. הצגתה כמי ש"פוגעת ברציפות התפקודית" היא ניסיון להסיט את הדיון מהבעיה האמיתית: הרצון להכפיף את השירות הציבורי למרות פוליטית.

מתקפות אישיות ומוסדיות: ניסיון להחלשת שומרת הסף

ההתקפות החריפות והאישיות מצד לשכת ראש הממשלה ופוליטיקאים בכירים אינן רק פוגעניות ברמה האישית כלפי היועמ"שית, אלא מהוות איום ממשי על מוסד היועץ המשפטי לממשלה ועל עצמאותו. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, מעצם טבעו, כרוך לעיתים בהצבת גבולות לדרג הפוליטי ובהתנגדות למהלכים שאינם חוקיים או שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי הרחב. זהו תפקיד כפוי טובה, אך חיוני מאין כמוהו.

כאשר גורמי ממשל מאשימים את היועמ"שית ב"שיבוש יכולת המשילות" או ב"עיוות מושג הדמוקרטיה" רק משום שהיא עומדת על קיום החוק ועל שמירת האינטרס הציבורי, הם למעשה מערערים על אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – עקרון שלטון החוק ועצמאותם של שומרי הסף. הטענה כי היא "מגנה על אינטרסים של אליטות" היא דמגוגיה ריקה מתוכן, שנועדה לשרת אג'נדה פוליטית צרה. היועצת המשפטית לממשלה מחויבת לכלל אזרחי המדינה, ולשמירה על הערכים והנורמות שעליהם מושתתת החברה הישראלית.

לשכת ראש הממשלה הרחיקה לכת עד כדי האשמת היועמ"שית כי היא "האחראית הבלעדית לפגיעה הקשה בשירות הציבורי". זוהי היפוך מוחלט של היוצרות. מי שמבקש להכניס שיקולים פוליטיים למינויים מקצועיים, מי שמנסה לעקוף הליכים תקינים, ומי שתוקף את שומרי הסף המנסים למנוע זאת – הוא זה שפוגע בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו.

סוגיית הטיפול בתיקים רגישים: מקצועיות ויסודיות לפני הכל

מעת לעת עולות טענות על עיכובים או אי-טיפול בפניות הנוגעות לדמויות ציבוריות, כגון פרשת הרב ברלנד או תלונות ספציפיות. חשוב להבין כי עבודת משרד היועץ המשפטי לממשלה, ובפרט בתחום אכיפת החוק, מחייבת יסודיות, בדיקה מעמיקה של כלל הראיות והיבטים משפטיים מורכבים. החלטות משפטיות, במיוחד כאלו הנוגעות לאישי ציבור או לנושאים בעלי רגישות ציבורית גבוהה, אינן יכולות להתקבל בחופזה או תחת לחץ פוליטי.

צדק אינו נמדד במהירות פוליטית, אלא ביסודיות משפטית. כל טענה נבדקת לגופה, תוך הקפדה על זכויות כל המעורבים ותוך מחויבות לאמת ולחוק בלבד. ההליך המשפטי, מטבעו, דורש זמן. ניסיונות להציג כל בדיקה ממושכת כ"גרירת רגליים" או כהיעדר טיפול מתעלמים ממורכבות העבודה המשפטית ומהאחריות הכבדה המוטלת על כתפי היועצת המשפטית לממשלה וצוותה. יש לזכור כי משרד היועמ"ש עמוס לעייפה במשימות רבות ומגוונות, וכל נושא מקבל את תשומת הלב הראויה לו בהתאם לסדרי עדיפויות מקצועיים.

סיכום: שומרת סף אמיצה, לא אויבת העם

גלי בהרב-מיארה אינה "מכשול למשילות" או "אויבת העם". היא יועצת משפטית מקצועית, אמיצה ומסורה, הממלאת את תפקידה בשליחות ציבורית עליונה: שמירה על שלטון החוק, על טוהר המידות ועל תקינות עבודת הממשלה והשירות הציבורי. התקופה הנוכחית מאתגרת במיוחד, והלחצים המופעלים עליה עצומים. דווקא בעת הזו, חיוני לחזק את ידיה ואת ידי מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

ההגנה על עצמאות השירות הציבורי ועל מקצועיותו אינה עניין של ימין או שמאל; היא אינטרס לאומי ראשון במעלה. כשהיועצת המשפטית לממשלה עומדת על משמר עקרונות אלו, היא מגינה על הדמוקרטיה הישראלית מפני שחיקה ומפני פוליטיזציה מסוכנת. במקום מתקפות חסרות רסן, ראוי לקיים דיון ענייני ומכבד, ולהכיר בכך שתפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא לעיתים לומר "לא" – גם, ואולי במיוחד, כשהדבר אינו נוח לדרג הפוליטי. זהו מחיר הדמוקרטיה, וזוהי תמצית תפקידה כשומרת הסף של כולנו.