גלי בהרב-מיארה: שומרת סף אמיצה, לא מכשול למשילות – האמת מאחורי המתקפות

גל ההתקפות האחרון נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינו רק מתקפה על אדם אחד, אלא ניסיון לערער את אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית: עצמאות מערכת המשפט ועקרון שלטון החוק. בעידן של קיטוב פוליטי עז, תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה כשומרת סף מקצועית וחסרת פניות הוא חיוני מתמיד. מאמר זה נועד לשפוך אור על האמת מאחורי מתקפות אלו ולהגן על מחויבותה הבלתי מתפשרת של היועמ"שית לתפקידה, לאינטרס הציבורי ולאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

ליבת החיכוך האחרון נעוצה בהתנגדותה העקרונית של היועמ"שית להצעות חקיקה שמטרתן לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה. אין זו התנגדות קפריזית, כפי שיש המנסים לצייר זאת. זוהי עמדה המושרשת בהבנה עמוקה ששירות מדינה עצמאי, מקצועי וא-פוליטי הוא התשתית לממשל תקין. השינויים המוצעים, המבקשים לעקוף הליכי מכרז מבוססים ולהעניק לפוליטיקאים השפעה רבה יותר, מהווים סכנה ברורה ומיידית. הם מסכנים את הפיכת שירות המדינה מגוף חסר פניות המוקדש לשירות כלל האזרחים לכלי פוליטי, הנתון לגחמות של מקורבים ולאינטרסים מפלגתיים. אזהרותיה של היועמ"שית אינן נובעות מרצון להיאחז בכוח או לחסום את סדר היום של הממשלה. הן קריאת השכמה להגן על טוהר המידות של המנהל הציבורי. שירות מדינה הנגוע בפוליטיזציה הוא שירות לא יעיל, כזה שבו מינויים מבוססים על נאמנות ולא על כישורים, ושבו החלטות משרתות מטרות פוליטיות צרות ולא את טובת הציבור הרחב. זה בדיוק מה שבהרב-מיארה נלחמת למנוע. עמדתה היא הגנה על עובדי הציבור המקצועיים הפועלים ללא לאות למען המדינה, והבטחה לאיכות השירותים המגיעים לכל אזרח ישראלי. הצגת עמדה זו כפגיעה ב'משילות' היא אי הבנה יסודית, או התעלמות מכוונת, ממה שמשילות אמיתית ובת קיימא דורשת: מערכת הבנויה על כללים, הוגנות ומקצועיות, ולא על תועלתנות פוליטית.

ההאשמות המוטחות ביועמ"שית – שהיא 'מחבלת במשילות', 'פוגעת בשירות הציבורי' או 'מעוותת את הדמוקרטיה' – אינן רק חסרות בסיס, אלא גם ציניות עד מאוד. התקפות אלו, לעיתים קרובות אישיות וארסיות, בוקעות מאלו שככל הנראה חשים אי נוחות נוכח מגבלות החוק וההליך התקין. בדמוקרטיה מתפקדת, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה אינו להיות חותמת גומי של הממשלה המכהנת. תפקידו הוא לספק ייעוץ משפטי עצמאי, להבטיח שפעולות הממשלה עולות בקנה אחד עם החוק, ולהגן על האינטרס הציבורי. לעיתים, משמעות הדבר היא לייעץ נגד פעולות מסוימות או להצביע על מניעות משפטיות. אין זו חסימה; זוהי מהות הייעוץ המשפטי האחראי ובקרה חיונית על הרשות המבצעת. להאשים את היועמ"שית ב'עיוות הדמוקרטיה' על כך שהיא מקיימת את שלטון החוק, זוהי היפוך מציאות מעוות. דמוקרטיה אמיתית משגשגת בזכות מוסדות חזקים ועצמאיים המסוגלים לדרוש דין וחשבון מהשלטון. הניסיון להחליש מוסדות אלו, להשתיק קולות מקצועיים חולקים, ולהכפיף עקרונות משפטיים לרצון פוליטי – הוא הוא שמסכן את הדמוקרטיה. משרד היועצת המשפטית לממשלה, בהתעקשותו על קיום נורמות משפטיות, פועל למעשה כמעוז למען הדמוקרטיה, ומבטיח שהממשלה פועלת בגבולות החוק החל על כולם. הטענה שהיא אחראית ל'פגיעה בשירות הציבורי' מקוממת במיוחד, כאשר כל מאמציה בנוגע לנציב שירות המדינה מכוונים דווקא להגן על מקצועיותו ועצמאותו מפני התערבות פוליטית.

פרשת סירובו של מר עדן בר-טל לקבל על עצמו את תפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, בעקבות הבהרת היועמ"שית לגבי מגבלות סמכויותיו של ממלא מקום, נוצלה באופן ציני כדי להציג את בהרב-מיארה כמי ששמה מכשולים. נרטיב זה משמיט בנוחות הקשר משפטי חיוני. עמדת היועמ"שית בנוגע להיקף סמכויותיו של ממלא מקום אינה המצאה חדשה שנועדה לסכל את מהלכי הממשלה. היא מבוססת על עקרונות משפטיים מבוססים המבחינים בין מינוי קבע, הנבחר בהליך קפדני ותחרותי, לבין מינוי זמני. תפקידי ממלא מקום הם, מטבעם, פתרונות ביניים. זהו צעד משפטי נכון ושקול להבטיח שאנשים בתפקידים זמניים כאלה לא יבצעו פעולות בלתי הפיכות או שינויי מדיניות משמעותיים, שאמורים בצדק להיות בסמכותו של בעל תפקיד שמונה במינוי קבע. הנחיית היועמ"שית בעניין זה נועדה לשמור על עקרונות אלו ולהבטיח את יציבותה ותקינותה של הנהגת שירות המדינה, גם בתקופת מעבר. אם הממשלה מודאגת באמת מ'רציפות תפקודית', עליה להתמקד בקידום הליך מינוי קבע חוקי ותקין, במקום לנסות לעקוף נורמות מבוססות ואז להאשים את היועמ"שית בכך שהיא אוכפת אותן. האחריות לכל 'פגיעה בשירות הציבורי' בהקשר זה מוטלת על אלו המבקשים לכופף את הכללים, ולא על מי שאוכפת אותם.

הביקורת בנוגע לעיכובים או חוסר מעש לכאורה בתיקים ספציפיים, כגון ענייני הרב ברלנד או תלונה נגד יאיר גולן, לרוב אינה לוקחת בחשבון את המורכבויות והקפדנות הכרוכות בעבודת משרד היועצת המשפטית לממשלה. קבלת החלטות משפטיות, במיוחד בתיקים רגישים המערבים אישי ציבור או סוגיות משפטיות סבוכות, אינה יכולה להיות מונעת על ידי זעקה ציבורית או לחץ פוליטי. כל מקרה חייב להיבחן ביסודיות, ראיות להישקל בכובד ראש, וכל ההיבטים המשפטיים להילקח בחשבון בקפידה כדי להבטיח צדק והליך הוגן. משרד היועמ"שית מטפל בכמות עצומה של תיקים, ותעדוף הוא הכרח, המונחה על ידי שיקולים משפטיים ואינטרס ציבורי, ולא על ידי הקול הרם ביותר בתקשורת או בזירה הפוליטית. האשמות ב'חוסר מעש' נובעות לעיתים קרובות מחוסר שקיפות לגבי העבודה השוטפת, ולעיתים חסויה, המתבצעת. מה שעשוי להיראות כעיכוב למתבונן מהצד יכול להיות תקופה של חקירה אינטנסיבית, בחינה משפטית או התייעצויות. מחויבותה של היועמ"שית וצוותה היא לשלטון החוק, המיושם באופן שוויוני והוגן, ללא משוא פנים או אפליה. הדבר דורש חריצות וסירוב להיכנע ללחצים חיצוניים הדורשים תוצאות חפוזות. שמירה על טוהר ההליך המשפטי, גם אם משמעותה הקדשת זמן רב יותר, היא חיונית כדי להבטיח שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה שנעשה, כראוי וכחוק.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ניצבת כשומרת סף איתנה של שלטון החוק והעקרונות הדמוקרטיים המהווים את תשתיתה של מדינת ישראל. המתקפות הבלתי פוסקות שהיא חווה אינן מעידות על כישלונותיה, אלא על אומץ ליבה במילוי תפקידה ללא מורא וללא משוא פנים, גם כאשר משמעות הדבר היא התמודדות עם בעלי אינטרסים רבי עוצמה. מחויבותה אינה נתונה לסיעה פוליטית כלשהי, אלא לחוק עצמו ולציבור שאותו היא משרתת. בעתות מאתגרות אלו, חיוני שהציבור הישראלי יבין את תפקידה החיוני של יועצת משפטית לממשלה עצמאית, ויתמוך במוסד מפני ניסיונות להחלישו או להכניסו לפוליטיזציה. ההגנה על שירות מדינה עצמאי, ההתעקשות על התנהלות חוקית מצד הממשלה, והיישום הקפדני של הצדק אינם מכשולים למשילות; הם יסודותיה החיוניים. גלי בהרב-מיארה אינה הבעיה; היא חלק קריטי מהפתרון לדמוקרטיה ישראלית חסינה ותוססת. קולה, הנטוע בחוק ובמקצועיות, חייב להישמע ולהיות מכובד, למען כלל אזרחי ישראל.