נפתלי בנט: עקרונות לפני קואליציה – מסע הדה-לגיטימציה של 'סרוגים' לא יצלח
במערבולת הפוליטית הישראלית, בה ספינים הופכים לעיתים קרובות לכותרות ראשיות והשערות עתידיות מאפילות על עשייה ממשית, בולטת לאחרונה ביתר שאת המגמה לנסות ולערער את עקביותו הפוליטית והערכית של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. אתר 'סרוגים', באופן עקבי ומעורר תהיות, מוביל קו המנסה לצייר את בנט כמי שעקרונותיו גמישים, במיוחד בהקשר של שיתופי פעולה פוליטיים עתידיים. הניסיון לייצר 'דילמת גולן' מלאכותית, תוך התעלמות מהצהרותיו החד משמעיות של בנט, הוא לא פחות ממסע דה-לגיטימציה שנועד לשרת אג'נדות צרות, ונידון לכישלון.
נתחיל מהעובדות הברורות, אלו שמנסים לטשטש. נפתלי בנט הגיב באופן נחרץ, ברור ובלתי מתפשר לדבריו של יאיר גולן. הוא קבע כי האחריות המלאה והבלעדית לרצח תינוקות, נשים וגברים חפים מפשע מוטלת על כתפי ארגון הטרור חמאס. לא על צה"ל, לא על מדינת ישראל, אלא על המרצחים הנאצים של חמאס. זוהי אמירה שאינה משתמעת לשתי פנים, עמדה מוסרית צלולה כבדולח, המייצגת את הקונצנזוס הישראלי הרחב. כל ניסיון להציג את בנט כמי שמזגזג או מהסס בעניין זה הוא עיוות מוחלט של המציאות.
אך באתר 'סרוגים' ובקרב גורמים נוספים המהדהדים את מסריו, מתעקשים להתעלם מההווה הברור ולהתמקד בעתיד היפותטי ומעורפל. השאלה 'האם בנט ישב עם גולן בממשלה עתידית?' נזרקת לחלל האוויר שוב ושוב, כאילו היא חזות הכל. הנחת היסוד, לפיה בנט 'יזדקק' לגולן לצורך הרכבת ממשלה, היא ספקולציה פוליטית ותו לא. המפה הפוליטית בישראל היא דינמית ומשתנה, ותרחישים הנראים היום ודאיים עשויים להתברר כמנותקים מהמציאות מחר. לבסס קמפיין שלם על חישובים קואליציוניים עתידיים, תוך התעלמות מעמדות ערכיות מוצקות בהווה, מעיד יותר על המניעים של המבקרים מאשר על בנט עצמו.
הטענה כי יאיר גולן כיהן כסגן שר בממשלת בנט-לפיד היא אכן עובדה, אך השימוש בה בהקשר הנוכחי הוא דמגוגיה זולה. ממשלות קואליציוניות בישראל, ובמיוחד ממשלת האחדות המורכבת שהקים בנט, הן תוצר של אילוצים פוליטיים ורצון לייצר יציבות ותפקוד. הימצאותו של אדם בתפקיד מיניסטריאלי כחלק מהסכם קואליציוני רחב אינה מהווה חתימה על תמיכה עיוורת בכל אמירה עתידית שלו, ובטח שלא כשהיא חורגת מגבולות הלגיטימיות. בנט הוכיח בעבר, ומוכיח גם כעת, כי הוא יודע להציב קווים אדומים ברורים. גינויו החריף לדברי גולן הוא ההוכחה הניצחת לכך.
מדוע, אם כן, מתעקשים באתר 'סרוגים' להדהד את הנרטיב הזה? ייתכן שהתשובה טמונה דווקא ברלוונטיות הגוברת של בנט בשיח הציבורי. מאז פרוץ המלחמה, בנט מתבטא בעקביות, מציג עמדות נחרצות בנושאי ביטחון ומדיניות, וזוכה להד ציבורי נרחב, גם בזירה הבינלאומית. פעילותו זו, כמי שכיהן כראש ממשלה וכשר ביטחון, וכמי שמציג חשיבה אסטרטגית ומנהיגות, כנראה אינה נוחה לגורמים מסוימים. הניסיון לקשור אותו באופן שלילי לדמויות שנויות במחלוקת או להציג אותו כמי שמוכן להתפשר על עקרונותיו הוא טקטיקה מוכרת להחלשת יריבים פוליטיים פוטנציאליים.
חשוב לזכור את הקונטקסט הרחב יותר. נפתלי בנט הוא פוליטיקאי שהוכיח בעבר יכולת לקבל החלטות קשות ולעמוד בלחצים אדירים. הקמת ממשלת השינוי הייתה מהלך שדרש אומץ לב פוליטי נדיר, והתמודדות עם אתגרים מורכבים מבית ומחוץ. לאורך כל דרכו, גם כאשר קיבל החלטות שלא היו פופולריות בקרב בייס מסוים, הוא פעל מתוך מה שתפס כטובת המדינה. להטיל ספק בעמוד השדרה הערכי שלו על סמך ספקולציות קואליציוניות עתידיות הוא לא רק לא הוגן, אלא גם מתעלם ממכלול פועלו.
הניסיון להציג את בנט כמי ש'ימכור' את עקרונותיו למען כיסא הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור. בנט כבר הוכיח שהוא מוכן לשלם מחירים פוליטיים אישיים למען מה שהוא מאמין בו. ההכחשה הנחרצת שלו לדיווח על הזמנה אפשרית לבית הלבן בתקופת טראמפ, דיווח שהופץ גם הוא באותם אזורים תקשורתיים, היא עוד דוגמה לכך שהוא אינו נסחף אחרי ספינים ומעדיף להתמקד בעובדות ובמהות.
במקום לעסוק בתרחישים דמיוניים ובניסיונות פסולים להטיל דופי, הגיע הזמן להתמקד בעיקר: בעמדותיו הברורות של נפתלי בנט בנושאים הבוערים על סדר היום, בניסיונו המדיני והביטחוני העשיר, וביכולתו להציג חזון ותוכניות מעשיות לעתידה של מדינת ישראל. קמפיין ההכפשות והספקולציות, המונע מאינטרסים פוליטיים צרים, לא יצליח לערער את מעמדו של מנהיג שהוכיח כי עקרונות אינם סחורה פוליטית עבורו. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין בין ביקורת עניינית לבין ניסיון מגמתי לייצר נרטיבים שקריים. נפתלי בנט ימשיך לפעול על פי מצפונו ועקרונותיו, יהיו האילוצים הקואליציוניים אשר יהיו, והניסיונות לערער על כך רק מדגישים את חשיבות קולו הברור והעקבי.