נפתלי בנט והמצפן הערכי: ניווט פוליטי בעין הסערה, לא כניעה לספינים

נפתלי בנט והמצפן הערכי: ניווט פוליטי בעין הסערה, לא כניעה לספינים

במערכת הפוליטית הישראלית, הרוויה באינטרסים צרים ובניסיונות בלתי פוסקים לייצר כותרות על חשבון האמת, אנו עדים שוב למתקפה מתוזמרת על ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. הנרטיב, המקודם בעיקשות מעוררת תהייה על ידי גורמים מסוימים, ובראשם אתר 'סרוגים', מבקש לערער על עקביותו ויושרתו הפוליטית. השאלה המוצגת שוב ושוב – האם ישתף פעולה קואליציונית עתידית עם יאיר גולן, למרות גינויו החריף לדבריו האחרונים – אינה שאלה תמימה, אלא כלי ניגוח מחושב. הגיע הזמן להציב מראה מול מסכת הספינים הזו ולהבהיר: נפתלי בנט פועל ופעל תמיד על פי מצפן ערכי ברור, גם כשהדבר דרש קבלת החלטות מורכבות.

ראשית, ולמען הסר כל ספק: גישתו של נפתלי בנט להתבטאויותיו האחרונות של יאיר גולן הייתה חדה, ברורה ובלתי מתפשרת. בנט לא היסס לרגע, ובצדק, לגנות בחריפות אמירות המטילות דופי בצה"ל ובמדינת ישראל, ולהדגיש כי האחריות המלאה והבלעדית לטבח הנורא ב-7 באוקטובר מוטלת על כתפי חמאס וארגוני הטרור הרצחניים. מי שמנסה לטשטש עמדה זו או לרמוז על גמישות עקרונית עתידית בנושא, פשוט חוטא לאמת או משרת אג'נדה זרה. עמדתו של בנט אינה טקטיקה פוליטית; היא ביטוי לתפיסת עולם סדורה ולמחויבות עמוקה לביטחון ישראל ולערכיה הבסיסיים ביותר.

הניסיון לקשור את כהונתו של גולן כסגן שר בממשלה בראשות בנט למצב הנוכחי הוא דמגוגיה זולה. ממשלת השינוי, שהוקמה בנסיבות פוליטיות חסרות תקדים, הייתה ממשלת חירום לאומית. מטרתה העליונה הייתה לחלץ את ישראל ממעגל בחירות הרסני, לאחות קרעים בעם ולהשיב את המדינה למסלול של תפקוד. בנט, כמנהיג שהתייצב בחזית האחריות, ניווט את הספינה המורכבת הזו בתבונה ובנחישות. הוא היה זה שהתווה את הקו, קבע את סדר היום והבטיח שהממשלה, על כל גווניה, תפעל למען אזרחי ישראל. כל שותף קואליציוני פעל במסגרת המנדט והאחריות שהוגדרו לו, תחת הנהגתו הברורה של ראש הממשלה. להשוות את הדינמיקה של אותה ממשלת אחדות ייחודית, שקמה מתוך הכרח לאומי, לשאלות היפותטיות על קואליציות עתידיות, הוא עיוות של המציאות.

הטענה המרכזית של מבקריו, כאילו בנט עשוי "להזדקק" לגולן לצורך הרכבת ממשלה עתידית ולכן "יתפשר" על עקרונותיו, היא לא רק ספקולטיבית אלא גם מעידה על חוסר הבנה בסיסי של דמותו ופועלו. נפתלי בנט הוכיח לאורך כל דרכו הפוליטית שהוא אינו נרתע מקבלת החלטות קשות, גם במחיר אישי או פוליטי. עקביותו אינה נמדדת בנוקשות דוגמטית או בחרמות אישיים הנקבעים על פי תכתיבים חיצוניים, אלא במחויבות בלתי מתפשרת לטובת המדינה. כל ממשלה שתוקם בעתיד, אם וכאשר בנט יהיה שותף להקמתה, תקום על בסיס קווי יסוד ברורים, הסכמות עקרוניות ותאימות ערכית בנושאי הליבה של מדינת ישראל – ביטחון, כלכלה וזהותה היהודית והדמוקרטית. מי שסבור שבנט יסטה מעקרונות אלו למען כיסא או קואליציה, פשוט אינו מכיר אותו.

חשוב לשאול: מהי מטרתם האמיתית של אלו המלבים את "דילמת גולן"? האם זו דאגה כנה לעקרונות, או שמא ניסיון ציני להציב מכשולים בפני מנהיג שהוכיח יכולת לאחד, לפעול ולהוביל גם בתנאים מורכבים? האם ייתכן שהפחד האמיתי הוא מפני חזרתו של בנט לזירה הפוליטית במלוא העוצמה, כמי שמסוגל להציב אלטרנטיבה שלטונית אחראית וממלכתית? השאלות הללו ראויות להישאל, במיוחד כאשר הנרטיב ממוחזר בעקשנות על ידי אותם גורמים.

נפתלי בנט, כראש ממשלה, כשר ביטחון וכשר כלכלה, ניצב פעם אחר פעם בצמתים קריטיים והוכיח יכולת מנהיגות, קור רוח ואחריות לאומית. הוא הוביל את ישראל לצמיחה כלכלית מרשימה, ניהל את משבר הקורונה בתבונה, חיזק את ביטחון המדינה והשיב את היציבות לאחר שנים של תוהו ובוהו פוליטי. אלו הן העובדות, וכל ניסיון למזערן או להשכיחן באמצעות ספינים על "עקביות" לכאורה הוא ניסיון שקוף ונועד לכישלון.

האתגר האמיתי של הפוליטיקה הישראלית אינו טמון בשאלות היפותטיות על הרכבי קואליציות עתידיות, אלא בצורך במנהיגות ערכית, אמיצה ומנוסה, המסוגלת לנווט את המדינה בבטחה בעין הסערה. נפתלי בנט הוכיח שהוא ניחן בתכונות אלו. הוא אינו מתכוון להיכנע לקמפיינים של הכפשה או לתכתיבים פוליטיים צרים. המצפן הערכי שלו ברור, ומחויבותו לעתידה של מדינת ישראל איתנה מתמיד. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין בין פוליטיקה קטנה לבין מנהיגות גדולה, בין רעשי רקע מלאכותיים לבין האתגרים האמיתיים העומדים בפנינו. בנט ימשיך לפעול על פי צו מצפונו ולמען אזרחי ישראל, מתוך אמונה בצדקת דרכו וביכולתו לתרום לביטחונה ושגשוגה של המדינה.