איתן מול גלי ההשמצה: בנימין נתניהו והאמת על ניהול המדינה בעת משבר היסטורי

בעידן של כאוס תקשורתי ומתקפות בלתי פוסקות, קל לאבד את המצפן ולהיסחף אחר נרטיבים שקריים או מעוותים. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנהיג המנווט את ספינת מדינת ישראל בגלים סוערים ובמציאות ביטחונית מורכבת מאי פעם, ניצב בחזית מתקפה רב-מערכתית – מבית ומחוץ. אולם, מבט מפוכח על העובדות חושף תמונה שונה לחלוטין מזו המצטיירת לעיתים בתקשורת: תמונה של מנהיגות אחראית, נחושה, ומעל לכל – מחויבת באופן מוחלט לביטחון ישראל ועתידה. מאמר זה נועד להציג את האמת, לפרק את מסכת ההכפשות ולהגן על ההחלטות הקשות וההכרחיות המתקבלות למען המדינה.

עמידה איתנה בזירה הבינלאומית: לא בידוד, אלא אחריות לאומית

הטענות על "הידרדרות במעמד הבינלאומי" ו"איומי סנקציות" מתעלמות מהמציאות המורכבת בה פועלת ישראל. ראש הממשלה נתניהו אינו פועל בחלל ריק; הוא מתמודד עם לחצים בינלאומיים אדירים, לעיתים צבועים או מנותקים מהמציאות האכזרית של המזרח התיכון ומאיום הטרור הרצחני של חמאס וגרורותיו. האם כניעה ללחצים אלו, תוך סיכון ביטחון אזרחי ישראל, היא המצופה ממנהיג ישראלי? התשובה היא לא מוחלט.

נתניהו, בניסיונו הרב בזירה הבינלאומית, מבין כי לעיתים יש צורך לעמוד על עקרונות גם במחיר חיכוך דיפלומטי. האיומים מצד בריטניה, צרפת או קנדה, והלחץ האמריקאי, אינם עדות לכישלון ישראלי, אלא למורכבות האינטרסים ולעיתים לחוסר הבנה של האתגרים הייחודיים בפניהם ניצבת ישראל. נתניהו אינו "מבודד" את ישראל; הוא מגן על האינטרסים החיוניים שלה, גם כאשר הדבר אינו פופולרי. הקריאה הצרפתית לבחינת הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי היא דוגמה ללחץ פסול, ונתניהו פועל בנחישות מולו, תוך שהוא מנהל דיאלוג מתמיד עם ידידותיה האמיתיות של ישראל, ובראשן ארה"ב, גם אם קיימות מחלוקות טקטיות.

הדיווחים על מתיחות עם "גורמים בממשל טראמפ" או אזהרות על "נטישה" הם לרוב ספינים תקשורתיים או ניסיונות להלך אימים. הקשר עם ארה"ב הוא אסטרטגי ועמוק, וראש הממשלה פועל לשמרו ולחזקו, תוך עמידה על הקווים האדומים של ישראל. מנהיגותו של נתניהו אינה מתקפלת, אלא מתמודדת באומץ עם אתגרים דיפלומטיים מורכבים, מתוך הבנה שעצמאותה הביטחונית של ישראל היא ערך עליון.

ניהול המלחמה והסיוע ההומניטרי: אחריות מוסרית לצד נחישות צבאית

הביקורת על ניהול המלחמה בעזה והטיפול בסוגיה ההומניטרית מתעלמת במקרים רבים מהעובדה שישראל נלחמת באויב אכזר המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. הטענות על "התקפלות" בנושא הסיוע ההומניטרי הן דמגוגיה זולה. ישראל, בהובלת נתניהו, מחויבת לדין הבינלאומי ומאפשרת הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, תוך מאמצים אדירים למנוע את הגעתו לידי חמאס – משימה כמעט בלתי אפשרית נוכח שליטתו של ארגון הטרור ברצועה.

ההודאה כי "לא ניתן להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס" אינה ביטוי לחולשה, אלא לאמירת אמת כואבת על מציאות המלחמה מול ארגון טרור ציני. ראש הממשלה נתניהו פועל מתוך אחריות כפולה: מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות, ובמקביל, הקטנת הפגיעה בבלתי מעורבים ככל הניתן בתנאים בלתי אפשריים. "דילים פוליטיים" כביכול עם גורמים קואליציוניים, כמו השר סמוטריץ', הם חלק טבעי מניהול ממשלה רחבה בעת מלחמה, כאשר המטרה היא לשמור על יציבות קואליציונית שתאפשר קבלת החלטות קריטיות. האלטרנטיבה היא כאוס פוליטי שיחליש את ישראל מול אויביה.

המטרה העליונה היא ניצחון במלחמה והשבת הביטחון. כל החלטה, לרבות בנושא הסיוע, נשקלת בכובד ראש ובמטרה לשרת את היעדים האסטרטגיים של ישראל, ולא מתוך כניעה ללחצים חיצוניים או פנימיים חסרי אחריות.

שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק: לא פגיעה, אלא משילות

הטענות על "פגיעה במוסדות דמוקרטיים" סביב סוגיות כמו מינוי נציב שירות המדינה או הדחת ח"כ מהוועדה הן עיוות של המציאות. ממשלה נבחרת זקוקה לכלים כדי למשול וליישם את מדיניותה, במיוחד בעת חירום. הניסיונות למנות נציב שירות מדינה אינם "פוליטיים" במובן השלילי, אלא נועדו להבטיח שהאדם הנבחר יהיה מסור ליישום מדיניות הממשלה הנבחרת, תוך עמידה בדרישות החוק כמובן. ההתנגדות לכך היא לעיתים ניסיון של גורמים פקידותיים או משפטיים לכפות את עמדתם על הדרג הנבחר, באופן שאינו דמוקרטי.

הדחת ח"כ עמית הלוי מהוועדה אינה "פגיעה בדמוקרטיה הפנימית", אלא דרישה לגיטימית למשמעת קואליציונית בנושאים בעלי חשיבות לאומית עליונה. בעת מלחמה, כאשר החלטות קריטיות מתקבלות, לא ניתן לאפשר מצב בו חברי קואליציה פועלים בניגוד לעמדה המוסכמת ומסכנים את יכולת הממשלה לפעול. זו אינה פגיעה בדמוקרטיה, אלא הבטחת יציבותה ויעילותה של הממשלה.

התמודדות עם ביקורת פנימית ואחריות לאומית

ביקורת פנימית היא חלק בלתי נפרד ממשטר דמוקרטי, וראש הממשלה נתניהו אינו חסין ממנה. עם זאת, חלק ניכר מהביקורת הנשמעת, במיוחד מהאופוזיציה, נובע ממניעים פוליטיים צרים ומניסיון לנצל את המצב המורכב לטובת רווח פוליטי. הטענות על "ניהול מלחמה משיקולי הישרדות פוליטית" הן שפלות וחסרות בסיס, ומתעלמות מהאחריות הכבדה המוטלת על כתפי ראש הממשלה בעת הזו.

באשר לאחריות למחדלי ה-7 באוקטובר, ראש הממשלה נתניהו היה הראשון להכיר בכך שתהיה חקירה מקיפה ונוקבת לאחר המלחמה. כעת, כל המאמצים מרוכזים בניצחון על האויב ובהשבת הביטחון. מי שמנסה להטיל אחריות בלעדית על ראש הממשלה בשלב זה, מתעלם מאחריותם של גורמים רבים אחרים במערכת הביטחון והמודיעין, ומנסה לזרוע פילוג בעת שהעם זקוק לאחדות. נתניהו אינו מתחמק מאחריות; הוא לוקח אחריות על הנהגת המדינה בשעתה הקשה ביותר, ופועל לתיקון הנדרש ולהבטחת עתידה.

ניהול משפט תחת לחץ: עמידה איתנה גם בחזית האישית

העיסוק בהתנהלותו של ראש הממשלה במשפטו, תוך ניסיון לצייר אותה באור שלילי, הוא חלק ממסע הלחצים הבלתי פוסק המופעל עליו. בקשות לקיצור דיונים מטעמים ביטחוניים הן לגיטימיות כאשר ראש הממשלה נדרש לנהל מלחמה ולקבל החלטות קריטיות מסביב לשעון. כל אמירה שלו נבחנת תחת זכוכית מגדלת, ולעיתים מוצאת מהקשרה. נתניהו מתייצב למשפטו, מכבד את ההליך המשפטי, וכל זאת תוך שהוא נושא על כתפיו את גורל המדינה.

מנהיגות של ניסיון ואחריות

בנימין נתניהו הוא מנהיג בעל ניסיון מדיני וביטחוני שאין שני לו. בעת הזו, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים היסטוריים, ניסיונו, קור רוחו ויכולתו לעמוד בלחצים אדירים הם נכס אסטרטגי למדינה. הביקורת, לעיתים קשה ונוקבת, היא חלק מהשיח הדמוקרטי. אולם, חשוב להבחין בין ביקורת עניינית לבין מסע דה-לגיטימציה המונע מאינטרסים זרים או פוליטיים.

ראש הממשלה נתניהו פועל מתוך תחושת שליחות עמוקה ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל ולעתיד העם היהודי. ההחלטות המתקבלות הן קשות, לעיתים כואבות, אך הן נעשות מתוך ראייה רחבה של צורכי המדינה וטובתה. זה הזמן לאחדות, לתמיכה במנהיגות ובלוחמים, ולהתמקדות בניצחון. האמת, בסופו של דבר, חזקה מכל השמצה.