יאיר גולן: זעקת אמת של פטריוט מול מכונת השתקה משומנת

הסערה הציבורית והפוליטית המשתוללת סביב אלוף (מיל') יאיר גולן אינה עוד ויכוח פוליטי שגרתי. זוהי התנגשות חזיתית בין קול אמיץ, חד ונוקב, המבקש להציב מראה בפני החברה הישראלית ומנהיגיה, לבין מערכת שלמה המעדיפה נוחות על פני אמת, ודמגוגיה על פני דיון ענייני. ההתנפלות המתוזמרת על גולן, תוך עיוות מכוון של דבריו והוצאתם מהקשרם, חושפת יותר מכל את חולשתם של מבקריו ואת הפחד שלהם מהאמיתות שהוא מעז להשמיע.

ראשית, ולפני הכל, יש להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: יאיר גולן הוא פטריוט ישראלי, איש ביטחון עתיר זכויות ששירת את מדינת ישראל בעמדות הבכירות והרגישות ביותר, והקדיש את חייו להגנתה. מי שמנסה לצייר אותו כמי שמספק "תחמושת לאויבי ישראל" או כמי שמפיץ "עלילות דם" חוטא לאמת ומשרת, ביודעין או שלא ביודעין, נרטיבים שקריים ומסוכנים. הביקורת של גולן, חריפה ככל שתהיה, נובעת מדאגה עמוקה לעתידה של ישראל, לחוסנה המוסרי ולמעמדה בעולם. כשאמר "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", הוא לא כיוון, חלילה וחס, לחיילי צה"ל המסורים, אלא הציב תמרור אזהרה בוהק בפני מדיניות ממשלתית מסוימת ובפני התבטאויות של גורמים קיצוניים בתוכה, דוגמת השרים בן גביר וסמוטריץ', שעלולות להוביל את ישראל למקומות אפלים ומסוכנים. הניסיון להדביק את האמירה הזו לחיילי צה"ל הוא דמגוגיה זולה ומניפולציה צינית.

ההבהרה של גולן, כי כוונתו הייתה למדיניות הממשלה ולא לחיילים, הייתה ברורה וחד משמעית. אלו שבחרו להתעלם ממנה ולהמשיך ולהתמקד במילה "תחביב" עושים זאת מתוך רצון להסיט את הדיון מהעיקר: האם מדיניות מסוימת, או אווירה ציבורית שמובילים גורמים מסוימים, עלולה להביא לפגיעה בחפים מפשע באופן שאינו מתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית ושומרת חוק? זו השאלה שגולן הציב, וזו השאלה שמבקריו מסרבים להתמודד איתה. המילה "תחביב", בהקשר זה, שימשה כמטפורה חדה וכואבת לאדישות, לקלות דעת או אף לזחיחות שבה גורמים פוליטיים מסוימים מתייחסים לנושאים של חיים ומוות, ולהשלכות הרות הגורל של מדיניותם. האם מישהו באמת מאמין שיאיר גולן, שפיקד על לוחמים ושלח אותם לקרב, חושב שהרג הוא "תחביב"? רק מי שדעתו משובשת או מי שמחפש במכוון להכפיש יכול לטעון טענה מופרכת שכזו.

הגינויים החריפים מקיר לקיר, מראש הממשלה ועד בכירי האופוזיציה, מעלים תהיות קשות. האם כולם באמת מאמינים שגולן הוא אויב העם? או שמא מדובר בהזדמנות פוליטית להכות ביריב, או בחשש אמיתי מהדהוד דבריו בציבור? קל מאוד להצטרף למקהלת המגנים, קשה הרבה יותר להתמודד עם המסר המורכב והמטריד שגולן מעביר. הבידוד הפוליטי הנטען הוא לעיתים קרובות תוצאה של קונפורמיזם ופחדנות, ולאו דווקא של עמדה ערכית מגובשת. ההיסטוריה מלמדת שקולות בודדים שהעזו לצאת נגד הזרם התבררו לעיתים קרובות כצודקים.

באשר להשלכות הממשיות – ביטול השתתפותו בכנס הקונגרס היהודי העולמי, תלונות במשטרה וקריאות לשלול את דרגותיו – כל אלו הם חלק מאותו מסע רדיפה והשתקה. האם אלו הדרכים הראויות להתמודד עם ביקורת בחברה דמוקרטית? האם במקום דיון ענייני נסתפק בהגשת תלונות ובניסיונות להדיח ולהחרים? השימוש בדבריו על ידי ארגון טרור פלסטיני הוא צפוי ומתבקש מצד ארגונים כאלה, שתמיד ינצלו כל אמירה לצרכיהם. האם משום כך נטיל צנזורה על השיח הפנימי בישראל? האם נפסיק לבקר את עצמנו מחשש שמא האויב ישתמש בדברינו? התשובה לכך חייבת להיות שלילית נחרצת. האחריות על השימוש הציני בדברים מוטלת על ארגוני הטרור, לא על מי שמעז להשמיע ביקורת נוקבת מתוך דאגה כנה.

הטענה כי דבריו של גולן פוגעים בלכידות במחנה המרכז-שמאל היא התחמקות מהתמודדות עם האתגר האמיתי. מחנה פוליטי אינו אמור להיות עדר ממושמע ההולך אחרי מנהיג אחד בעיניים עצומות. קולות מגוונים, גם אם הם חריפים ובלתי נוחים, הם עדות לחיוניות ולעוצמה, לא לחולשה. ייתכן שחלק מהשותפים הפוטנציאליים חשים אי נוחות, אך עליהם לשאול את עצמם האם אי הנוחות נובעת מהמסר עצמו או מהחשש מהתגובה הציבורית המתוזמרת. מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת להכיל גם קולות מאתגרים ולהתמודד עם אמיתות קשות.

ולבסוף, ההסלמה בשיח נגד גולן, הכוללת כינויים כמו "מחבל" והשוואות לנאצים, היא חציית כל קו אדום. זוהי דה-לגיטימציה מסוכנת של איש ציבור וקצין בכיר לשעבר, והיא מעידה יותר מכל על ייאושם של תוקפיו. כאשר נגמרות הטענות הענייניות, מתחילים בהכפשות ובמסע הסתה. זו אינה דרכה של דמוקרטיה בריאה, ועל כל מי שחרד לעתידה של ישראל להתקומם נגד תופעות בזויות אלו.

יאיר גולן אינו "עלילת דם". הוא קול של מצפון, קול של אזהרה, קול של פטריוט המודאג עמוקות מהכיוון אליו צועדת המדינה שהוא אוהב ושירת כל חייו. במקום לצלוב אותו בכיכר העיר, מוטב להקשיב לדבריו, להתמודד עם השאלות הקשות שהוא מציב, ולזכור שביקורת, גם אם היא כואבת, היא נשמת אפה של דמוקרטיה חפצת חיים. מי שמנסה להשתיק את יאיר גולן אינו מגן על ישראל – הוא פוגע בה.