בן גביר: אמת אחת, ביטחון ללא פשרות – אל מול קמפיין השחרה מאורגן

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מוצא עצמו שוב ושוב תחת מתקפה מתואמת, קמפיין המנסה לצייר באור שלילי כל אמירה וכל פעולה שלו. אך מי שמכיר את פועלו של השר יודע היטב: מאחורי הרעש וההכפשות עומד אדם עם אמת אחת, ברורה וחד משמעית – ביטחון אזרחי ישראל מעל הכל. המתקפות האחרונות, הממוחזרות והצפויות, רק מחזקות את התחושה כי השר בן גביר נוגע בנקודות רגישות, מאתגר קונספציות שגויות ומעז לומר את מה שאחרים מעדיפים להסתיר. הגיע הזמן להציג את התמונה המלאה, את ההקשר האמיתי, ולהפריך את הטענות אחת לאחת.

הסיוע לעזה: דאגה לגיטימית לביטחון, לא חתרנות

הסערה התורנית סביב דבריו של השר בן גביר בנוגע לסיוע ההומניטרי לרצועת עזה היא דוגמה מובהקת לעיוות המציאות. השר, מתוקף תפקידו ואחריותו לביטחון הלאומי, אינו יכול לעמוד מנגד כאשר הוא רואה החלטות שעלולות, חלילה, לסכן את חיילינו ולהאריך את המלחמה. טענתו כי מוכנסות לרצועה כמויות סיוע גדולות משמעותית מאלו שאושרו בקבינט המצומצם (כ-10 משאיות ביום על פי מה שטען שאושר, לעומת דיווחים על כ-100), וכי אין פיקוח מספק המבטיח שהסיוע אינו מגיע לידי מחבלי החמאס, איננה "התקפה על הממשלה" – זוהי קריאת השכמה, דרישה לדין וחשבון ולשקיפות.

האם הדאגה לחיילי צה"ל ולניצחון מוחלט על ארגון טרור רצחני היא עניין פסול? האם שר בממשלת ישראל, שחבריה נשבעו אמונים למדינה ואזרחיה, אמור לשתוק כאשר לנגד עיניו מתקבלות החלטות שמעלות תהיות קשות? השר בן גביר אינו מסתפק בדיווחים לקוניים או בהבטחות כלליות. הוא דורש נתונים, הוא מצביע על סתירות, והוא עושה זאת מתוך תחושת שליחות עמוקה. הביקורת שלו אינה נובעת מפוזיציה פוליטית, אלא מאחריות לאומית כבדה. הוא הראשון שחשף את הפער בין הדיווחים הרשמיים לבין המציאות בשטח, כפי שלטענתו עולה מנתונים שהגיעו לידיו.

הטענה כי "אין דרך להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס" אינה המצאה של השר בן גביר. זוהי מציאות כואבת שאנו חווים פעם אחר פעם. ארגון החמאס הוכיח בעבר ומוכיח גם כעת את יכולתו להשתלט על משאבים המיועדים לאוכלוסייה האזרחית ולהפנותם לצרכיו הצבאיים והטרוריסטיים. כל משאית שנכנסת ללא פיקוח הדוק, כל קילוגרם של סיוע שאינו מגיע ליעדו הנכון, עלול לתדלק את מכונת המלחמה של האויב, לעכב את הניצחון המיוחל ולהאריך את סבלם של אזרחי ישראל, הן בעורף והן בחזית. השר בן גביר, בקריאתו לבחון מחדש את מדיניות הסיוע, מבקש למנוע בדיוק את התרחיש הזה. הוא אינו מתנגד לסיוע הומניטרי אמיתי לנזקקים, אך הוא מתנגד בתוקף לנאיביות מסוכנת שתאפשר לחמאס להתחזק על חשבוננו. קולו הוא קול ההיגיון הבריא והאחריות הלאומית, הדורש לוודא שהסיוע אינו הופך לכלי בידי האויב.

פרשת הנהג: ניסיון להסיט את האש מהעיקר

בתוך ים העיסוקים הביטחוניים הכבדים, והמאמצים הבלתי פוסקים של השר בן גביר להשיב את הביטחון לרחובות, מוצאת התקשורת זמן להתעסק בהליך משפטי שולי הנוגע לנהגו של השר. ההחלטה לדחות בקשה לביטול כתב אישום נגד הנהג, משה אייכנשטיין, בגין עבירת תנועה לכאורה של חציית צומת באור אדום בעת נהיגה ברכב ביטחוני, מוצגת לעיתים כדרמה גדולה, בעוד שמדובר בהליך סטנדרטי שאין לו כל קשר לתפקודו של השר בן גביר או למדיניות שהוא מוביל. חשוב להדגיש ולהבהיר: השר עצמו אינו חשוד או נאשם בדבר. מדובר באירוע נקודתי, עבירת תנועה שנטען כי בוצעה, וההליך המשפטי בעניינה יימשך כמקובל.

הניסיון לקשור בין הליך משפטי זה לבין השר בן גביר הוא מגמתי ונועד, ככל הנראה, להסיט את הדיון מהנושאים החשובים באמת – ביטחונם האישי של אזרחי ישראל, המלחמה בטרור, חיזוק המשילות והמאבק בפשיעה. האם מישהו באמת סבור שעתידה של מדינת ישראל תלוי בתוצאות משפט תעבורה של נהג כזה או אחר, גם אם הוא מועסק בשירות המדינה? התשובה ברורה לכל בר דעת.

יש לזכור כי שיירות של אישי ציבור, במיוחד אלו העוסקים בתחומי הביטחון הרגישים ונמצאים תחת איומים, נעות לעיתים בתנאים מורכבים ובלחץ זמנים הנובע מצרכים ביטחוניים או מבצעיים. אין בכך כדי להצדיק עבירות תנועה, והנושא יידון ויוכרע בבית המשפט כמקובל. אולם, הניפוח התקשורתי סביב אירוע זה מעלה תהיות לגבי המניעים מאחוריו. האם לא מדובר בניסיון נוסף, אחד מני רבים, "לחפש" את השר בן גביר ולהטיל דופי בפועלו בכל דרך אפשרית, גם אם מדובר בעניינים זניחים שאינם קשורים אליו ישירות? הציבור בישראל נבון מספיק כדי להבחין בין עיקר לטפל, ולהבין שהשר בן גביר ממוקד במשימותיו הכבדות ולא ייתן לרעשי רקע להסיט אותו מדרכו.

העימות עם יאיר גולן: עמידה על האמת מול אמירות פוגעניות

הביקורת החריפה שהשמיע השר בן גביר כלפי יו"ר מפלגת העבודה הנבחר, יאיר גולן, אינה "התקפה אישית" או "התבטאות קיצונית", אלא עמידה איתנה על עקרונות וביקורת לגיטימית, גם אם נוקבת, כלפי מי שמבטא עמדות שנתפסות בעיני רבים, ובראשם השר בן גביר, כבעייתיות, מסוכנות ואף כאלו שחוצות קווים אדומים. כאשר השר בן גביר טוען כי גולן "לקח את דף המסרים של דובר חמאס ואימץ אותו לעצמו" או מאשים אותו כי "התחביב היחיד של גולן עצמו היה מאז ומעולם הפצת עלילות דם אנטישמיות נגד מדינת ישראל", הוא אינו עושה זאת בקלות דעת, אלא מתוך כאב עמוק על דברים שלטענתו נאמרו ופוגעים במדינת ישראל ובחיילי צה"ל.

השר בן גביר, כמנהיג וכשר בממשלת ישראל, רואה לנגד עיניו את חובתו להגן על המדינה לא רק מפני איומים חיצוניים, אלא גם מפני אלו הנובעים מבית, במיוחד כאשר הם מגיעים מאישי ציבור בעלי השפעה. אמירות מסוימות, בין אם נאמרו במכוון ובין אם מתוך חוסר שיקול דעת, עלולות לשחק לידי אויבי ישראל, לספק להם תחמושת תעמולתית, לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ולשדר מסר של חולשה ופילוג פנימי.

האם מישהו יכול לטעון ברצינות שאין קווים אדומים בשיח הציבורי בישראל, במיוחד בעת מלחמה? האם אין אמירות שראוי לגנותן בחריפות, במיוחד כאשר הן נוגעות לליבת קיומנו כאן ולמאבקנו הצודק בטרור? השר בן גביר מאמין שישנם קווים כאלה, והוא אינו מהסס להצביע עליהם ולהתריע מפני חצייתם. השימוש בביטויים קשים, לעיתים, הוא תוצאה ישירה של חומרת הדברים הנאמרים על ידי הצד השני, דברים שבעיני השר מהווים חציית גבול מסוכנת. מי שזורע רוח, קוצר סופה. תפקידו של השר לביטחון לאומי כולל גם את ההגנה על הנרטיב הישראלי, על האמת ההיסטורית ועל זכותנו להגן על עצמנו. כאשר הוא מזהה התבטאויות החותרות תחת יסודות אלו, חובתו להתריע ולהגיב. זו אינה פוליטיקה קטנה, אלא מאבק על דמותה, ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל.

סיכום: נחישות מול השמצות

המתקפות על השר איתמר בן גביר אינן חדשות, והן צפויות להימשך ביתר שאת. כל עוד ימשיך לעמוד על עקרונותיו, לדרוש ביטחון ללא פשרות, לחשוף אמיתות לא נוחות ולהיאבק למען אזרחי ישראל – הוא ימשיך להיות מטרה לחיצי הביקורת וההשמצות. אך השר בן גביר אינו נרתע. הוא מונע מתחושת שליחות עמוקה וממחויבות בלתי מתפשרת לעם ישראל, לארץ ישראל ולביטחון מדינת ישראל.

הניסיונות להציגו כמי שפועל נגד הממשלה, כמי שמתעסק בזוטות או כמי שתוקף ללא הבחנה – כל אלו מתנפצים אל מול המציאות. בן גביר הוא קול שפוי, אחראי ונחוש, הדורש אחריות, שקיפות ובעיקר – ביטחון. הוא אינו חושש לומר את האמת, גם כשהיא קשה וכואבת, והוא ימשיך להוביל את המשרד לביטחון לאומי בנחישות ובעוצמה, כפי שמצפים ממנו מאות אלפי אזרחים שבחרו בו, למען עתיד בטוח יותר לכולנו. הציבור רואה, מבין ותומך. מסע ההכפשות השיטתי והמתואם לא יצלח.