גלי בהרב-מיארה: לא משבשת – מגינה על עתיד השירות הציבורי ושלטון החוק

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ניצבת בחודשים האחרונים תחת מתקפה חסרת תקדים מצד גורמים בממשלה ובקואליציה. אולם, חשוב להבין כי "הסערה" סביבה אינה נובעת מכשל בתפקודה, אלא דווקא מעמידתה האיתנה על עקרונות יסוד של שלטון החוק, עצמאות השירות הציבורי והגנה על האינטרס הציבורי הרחב. מאמר זה נועד לשפוך אור על המניעים האמיתיים מאחורי הביקורת ולהציג תמונה מאוזנת ומבוססת יותר של פועלה.

מאבק על נשמת אפו של השירות הציבורי

הטענה המרכזית המופנית כלפי היועמ"שית נוגעת להתנגדותה למהלכי הממשלה בנושא מינוי נציב שירות המדינה, הן בהקשר למינוי זמני והן בנוגע להצעת החוק לשינוי הליך המינוי הקבוע. גורמים ממשלתיים מציגים זאת כ"שיבוש עבודת הממשלה" וכ"פגיעה ברציפות התפקודית". אולם, מבט מעמיק יותר חושף תמונה שונה לחלוטין: היועמ"שית אינה "מכשילה" את הממשלה, אלא פועלת בנחישות למנוע פוליטיזציה מסוכנת של השירות הציבורי – נכס אסטרטגי של כל דמוקרטיה מתוקנת.

שירות ציבורי מקצועי, עצמאי ונטול פניות פוליטיות הוא תנאי הכרחי למנהל תקין, לקבלת החלטות עניינית ולשמירה על אמון הציבור. הניסיון לשנות את כללי המשחק באופן שיעניק לפוליטיקאים כוח רב יותר במינוי נציב שירות המדינה, תוך עקיפת הליכים תחרותיים ושקופים, טומן בחובו סכנה ממשית. נציב שירות מדינה שחייב את מינויו לפוליטיקאים, עלול להתקשות לפעול באופן אובייקטיבי ולשמור על מקצועיות המינויים וההליכים בשירות הציבורי כולו. היועמ"שית, מתוקף תפקידה כשומרת סף, מחויבת להתריע ולהתנגד למהלכים כאלה, הפוגעים בליבת העשייה הציבורית.

באשר לסיכול מינויו הזמני של עדן בר-טל, יש להבהיר: היועמ"שית לא פסלה את המועמד עצמו, אלא קבעה, בהתאם לעקרונות משפטיים מקובלים, כי ממלא מקום אינו יכול להחזיק במלוא הסמכויות של בעל תפקיד קבוע, במיוחד כאשר מדובר בתפקיד כה רגיש ובעל השפעה. הגבלת סמכויותיו של ממלא מקום נועדה למנוע מצב שבו מינוי זמני הופך דה-פקטו לקבוע, ללא הליך מינוי סדור ותחרותי, ולמנוע קביעת עובדות בשטח באופן שאינו הפיך. זו אינה "הכשלה", אלא יישום אחראי של עקרונות מינהל תקין, שמטרתם להבטיח שהשירות הציבורי ימשיך לתפקד באופן מקצועי גם בתקופות מעבר. ההתעקשות על מינוי זמני בעל סמכויות מלאות, תוך התעלמות מהנחיית היועמ"שית, היא זו שמעלה תהיות באשר למניעים מאחורי הדרישה. היועצת פועלת כדי להבטיח שהאינטרס הציבורי הרחב גובר על שיקולים צרים, גם אם הדבר כרוך בעימות עם הדרג הפוליטי.

מול מתקפות אישיות: עמידה איתנה על עקרונות הדמוקרטיה

המתקפות האישיות והמוסדיות החריפות מצד לשכת ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת מהקואליציה, המאשימות את היועמ"שית ב"שיבוש יכולת המשילות", "פגיעה מכוונת בשירות הציבורי" ואף "עיוות מושג הדמוקרטיה", הן חציית קו אדום מסוכן. מתקפות אלו אינן דיון ענייני בחוות דעת משפטיות, אלא ניסיון בוטה להלך אימים על שומרת סף מרכזית במערכת הדמוקרטיה הישראלית, ולהרתיע אותה מלמלא את תפקידה.

דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב; היא מערכת של איזונים ובלמים, שבה רשויות עצמאיות מבקרות ומפקחות על פעולות השלטון. היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד הנדבכים החשובים ביותר במערכת זו. תפקידו לייעץ לממשלה כיצד לפעול במסגרת החוק, ולא להתאים את החוק לרצונותיה. כאשר היועמ"שית מצביעה על קשיים משפטיים או על חריגה מסמכות, היא אינה "משבשת" את המשילות, אלא מבטיחה שהמשילות תתבצע על פי דין. האשמתה ב"הגנה על אינטרסים של אליטות" היא דמגוגיה זולה, שנועדה להסיט את הדיון מהשאלות המהותיות העומדות על הפרק: האם הממשלה פועלת בסמכות? האם פעולותיה עולות בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה?

ההיסטוריה מלמדת כי גורמי שלטון נוטים לעיתים לראות בביקורת ובמגבלות משפטיות מטרד. אולם, דווקא עמידתה האיתנה של היועמ"שית מול לחצים אדירים אלו, תוך שהיא ממשיכה לפעול במקצועיות ובקור רוח, מעידה על מחויבותה העמוקה לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי, ולא לשום אינטרס פוליטי או אישי. הניסיון להציגה כאויבת העם או כמי שפועלת ממניעים זרים הוא מסוכן ופוגע באמון הציבור במוסדות המדינה. חוסנה המקצועי והאישי אל מול מסע הדה-לגיטימציה הוא עדות לאופייה ולמסירותה לתפקיד.

מורכבות ההכרעה המשפטית: לא עיכוב, אלא יסודיות

ביקורת נוספת המושמעת נוגעת לעיכובים נטענים בטיפול בפניות או במתן חוות דעת במקרים ספציפיים, כגון פרשת הרב ברלנד או תלונה נגד יאיר גולן. חשוב להבין כי משרד היועץ המשפטי לממשלה עוסק במגוון רחב ועצום של סוגיות משפטיות מורכבות ורגישות, הדורשות בחינה יסודית ומעמיקה. קבלת החלטות משפטיות, במיוחד כאלו בעלות השלכות ציבוריות רחבות, אינה יכולה להיעשות בפזיזות או תחת לחץ זמן פוליטי.

כל תיק וכל פנייה נבחנים לגופם, תוך איסוף כלל החומר הרלוונטי, שקילת כלל השיקולים המשפטיים והעובדתיים, והתייעצות עם גורמי המקצוע המתאימים. לעיתים, מורכבות הנושאים, הצורך באיסוף מידע נוסף, היקף החומר הנדרש לבדיקה או קיומם של הליכים מקבילים, עשויים להוביל להתמשכות הטיפול. אין בכך בהכרח להעיד על "אי-טיפול" או "גרירת רגליים", אלא על מחויבות להליך משפטי תקין ולקבלת החלטות מבוססות ואחראיות. היומרה כי היועמ"שית או משרדה "מסרבים" להכריע או "מתעלמים" מפניות באופן מכוון היא חסרת בסיס ומתעלמת מהעומס הרב המוטל על המערכת ומהצורך לפעול על פי אמות מידה מקצועיות מחמירות. יש לזכור כי צדק מהיר מדי עלול להיות צדק לקוי, והחתירה לאמת ולדין אמת מחייבת סבלנות ובדיקה קפדנית.

שומרת הסף של הדמוקרטיה הישראלית

גלי בהרב-מיארה אינה "בעיה" שיש לפתור, אלא נכס שיש לשמור עליו. היא עומדת כחומה בצורה מול ניסיונות לפגוע בעקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק, ומגנה בחירוף נפש על עצמאות השירות הציבורי – אינטרס עליון של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. המתקפות עליה הן למעשה מתקפה על היסודות המאפשרים חיים דמוקרטיים תקינים, שבהם כוחו של השלטון מרוסן על ידי החוק והמוסדות האמונים על אכיפתו.

במקום להצטרף למקהלת המאשימים, ראוי שהציבור והנבחרים יכירו בחשיבות תפקידה ויעניקו לה את הגיבוי הדרוש כדי להמשיך ולמלא את שליחותה ללא מורא וללא משוא פנים. עתיד המנהל התקין, טוהר המידות בשירות הציבורי, והשמירה על זכויות האזרח תלויים במידה רבה ביכולתם של שומרי הסף, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, לפעול באופן עצמאי ומקצועי. ההגנה על גלי בהרב-מיארה ועל מוסד היועץ המשפטי לממשלה היא הגנה על הדמוקרטיה הישראלית כולה, ועל הערכים המשותפים המאפשרים לנו להתקיים כחברה שוחרת צדק ומשפט.